קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

רבותי, הירקות על השולחן


03.05.2018

אלי אהרון, מנהל האגף המקצועי בארגון מגדלי הירקות, ריכז שני שולחנות עגולים במסגרת וועידת ישראל לחקלאות: שולחן ירקות ושולחן ירקות אורגניים. כאן הוא מביא את סיכומי הנושאים הבוערים שהועלו על ידי המגדלים שהשתתפו בשולחן, ואת הפתרונות המוצעים

בוועידת ישראל ה-8 לחקלאות התקיימו דיונים במספר שולחנות מגדלים במטרה "להציף" את הבעיות והנושאים שעל סדר היום בענפי החקלאות השונים.

להלן הנושאים שעלו במסגרת שני השולחנות שהיו תחת אחריותי: שולחן ירקות ושולחן אורגני.

 

שולחן ירקות – בריכוז אלי אהרון – ארגון מגדלי ירקות

  1. דרישה לסיוע בהשקעה בתשתיות חקלאיות ובארגון חקלאים קטנים – בעיקר במגזר הערבי.
  2. הוצאה מהתקן של חומרי הדברה ללא בחינת חלופות.
  3. דרישה להכרה ב"פחת מואץ" בנוגע להשקעות חקלאיות ולעודד בכך השקעות בתחום החקלאי.
  4. יש להיאבק ביבוא תוצרת חקלאית שאינה גורמת להוזלת התוצרת לצרכנים, מעשירה את הרשתות והסיטונאים וגורמת נזק אדיר לחקלאים.
  5. יש לחייב סימון מקור התוצרת החקלאית, במסגרת חוק הסטנדרטים על גבי הדוכנים.
  6. בפרסום מחירי התוצרת החקלאית יש לציין את המחיר המשולם לחקלאי לאחר קיזוז הוצאות הרשת  הסיטונאי ובכך  להדגיש את הפער האמיתי בין המחיר המשולם לחקלאי לבין המחיר לצרכן.
  7. יש לבטל את רישיון הסיטונאי מרשתות העוסקות גם בקמעונאות.
  8. יש לטפל בדחיפות להוזלת האגרות הנגבות מהחקלאים בגין העסקת עובדים זרים.
  9. יש לטפל בהוראת השעה שהוצאה לחמש שנים לביטול מס המעסיקים ולעגן אותה בחוק.
  10. יש לטפל בהרחבת היצוא החקלאי ופתיחת שווקים במדינות נוספות – בעיקר למזרח הרחוק.

 

שולחן אורגני – בריכוז ד"ר יזהר טוגנדהפט – מדריך מטעים אורגני

 

נקודות שונות שמטרידות את החקלאים האורגניים הועלו לשולחן ונידונו בצורה חופשית.

המצוקה העיקרית של המגדלים, ביחוד מגדלי ירקות אינטנסיביים מאוד, היא מיעוט הדרכה זמינה. הארגון לחקלאות אורגנית מעמיד לרשות המגדלים מדריכה אחת לשטח הפתוח, ומדריך אחד לבתי צמיחה. הגידול של ירקות, בהיותו קצר ועתיר השקעה וסיכונים, דורש זיהוי בעיות מהיר ותגובה מיידית של החקלאי. השתהות עלולה לגרום להפסד הגידול כולו. מגדל כזה צריך הדרכה צמודה וזמינה. המגדלים מציינים שמדריכי הגידולים השונים בשה"מ אינם מכירים את המגבלות והניואנסים של הגידול האורגני, למשל חומרי הדברה או כיצד לאזן בין יסודות ההזנה, ועל כן עצותיהם אינם תמיד ישימות.

השוק האורגני קטן, ולכן סובל ממחירי תשומות גבוהים וקושי גדול בתכנון ארוך טווח.

קיימים מעט מדי יצרנים של שתילי ירקות אורגניים, וגם הביקוש למוצרים אלה קטן, ולכן המחיר לחקלאי גבוהה מאוד באופן יחסי. גם היצע הזנים מוגבל וקשה לקנות שתילים של זנים חדשים.

למרות הקוטן, המגדלים מתקשים לשתף פעולה זה עם זה. חסרה התארגנות לשיווק משותף של מוצרים זהים או דומים ומשלימים; אין בסיס נתונים מהימן על היקף הגידולים השונים (הדבר מהותי לענף הפירות) ולכן החקלאי אינו יכול לתכנן נטיעות או זריעות, בדרך שתצמצם את הסיכון הכלכלי להשקעתו. החקלאים מרגישים שהסיטונאים מנצלים חוסר זה במידע כדי להשפיע על התמורה לחקלאי.

למרות הגידול בצריכה של תוצר אורגנית, המגדלים מרגישים שניתן להאיץ עוד יותר את הגידול בשוק המקומי, על ידי הורדת מחיר לצרכן והגדלת ההיצע.

קושי אחר, רגולטורי, הוא ההתנגשות בין הצורך והרצון לגדל תוצרת טרייה ללא רעלים, לבין הסיכונים הכרוכים בחשש מרחף משדות שכנים. מדינתנו צפופה מאוד, והיכולת לייצר מרחב נקי מרחף, ביחוד במשק המושבי, מוגבלת מאוד.

עולה הקריאה להרחיב את סל הכלים העומדים לרשות החקלאי, הן בסיוע מימוני בהקמת וילונות לעצירת רחף, והן בפעולות שיטילו על  מי שמרסס חומרי הדברה - חקלאים קונבנציונליים, רשויות מקומיות וגופים אחרים – אחריות פלילית או לפחות אזרחית כספית, גם להשלכות הסביבתיות של ריסוסים כאלה וגם לפגיעה הכלכלית לשכנים.

שאלות נוספות: בבקעת הירדן פועלת רק חברת פיקוח אחת, שהיא מונופול באיזור זה. כיצד אפשר לשמור על מחירים הוגנים לפיקוח במצב כזה? יש רצון וצורך לחבר את מדריכי שה"מ לעולם האורגני. כיצד ניתן לבסס חיבור שכזה? כיצד ניתן לחזק את הארגון לחקלאות אורגנית? כיצד אפשר לשכנע מגדלים ועוסקים אורגניים  נוספים להצטרף? מדוע החלק של המגדלים האורגניים בהיטלי מועצת הצמחים אינם עוברים לארגון האורגני, לתמיכה בהדרכה ובמחקר?