קבוצת משוב 11-12 ביוני 2019
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

קרן יער


14.12.2014

ברחבי העולם מייחסים חשיבות רבה לחגורת היער המקיפה שטחים בנויים ורואים בה משאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים. "היער מספק שירותים אקולוגיים רבים לרווחת האדם, הכוללים גם שירותים בריאותיים ורוחניים", אומר ד"ר דוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל. ראיון

בלב יער אשתאול, באחד מהאתרים היותר פסטורליים של ישראל, אנחנו נפגשים עם ד"ר דוד ברנד, מנהל אגף הייעור והיערן הראשי של קרן קיימת לישראל. ברנד הוא איש קק"ל זה זמן רב ונחשב לאחד מאנשי המקצוע המובילים בעולם בתחום הייעור.
קק"ל, שעיקר עשייתה בתחום הייעור, המים והקרקע, נוסדה בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל, בשם העם היהודי ובעבורו. ב-1904, במקביל לפעילותה בתחום רכישת הקרקעות, יזמה קק"ל נטיעת עצי זית על אדמות בן שמן וחולדה, שזה עתה נרכשו. המחשבה מאחורי יוזמה זו היתה לטעת עצים הנותנים פרי וכן, מצטיינים בחיוניותם.
פעילות זו מציינת למעשה את ראשית מפעל הייעור של קק"ל, מפעל הנמשך עד עצם היום הזה. מאז הקמתה נטעה קק"ל למעלה מ-240 מיליון עצים על פני 920 אלף דונם. בנוסף, קק"ל אחראית לטיפול בחורש הטבעי, על שטחי מרעה, על הכשרת יערות נוספים, על הכשרות קרקע במגזר הכפרי, על הכשרות פארקים גדולים, על הכשרות ונטיעת "יערות עירוניים" והרשימה עוד ארוכה.
 

"קק"ל מנהלת היום יערות מגוונים, חורשים טבעיים ושטחים פתוחים המהווים מערכות אקולוגיות מורכבות", אומר ברנד. "אנו לא מנהלים רק את העצים ביער – ההסתכלות שלנו היום היא הסתכלות מאוד הוליסטית, אגנית, הלוקחת בחשבון את המטרות והיעדים של השטחים שבניהולנו הכוללת אספקת שירותי נופש ופנאי, אספקת שטחי מרעה, מניעת סחף, שמירת המגוון הביולוגי ועוד.  
"פרסמנו בשנה האחרונה את 'תורת ניהול היער החדשה'. זה לא משהו שהמצאנו עכשיו, זו היתה תורה שבע"פ, שסוף סוף גיבשנו אותה והעלנו אותה על כתב. עשינו זאת במהלך כל השנים, זה היה מהלך הדרגתי שהביא בסופו של דבר, לתורת ניהול יער כתובה וסדורה.
"מה שעשינו בנושא של התכנון זה לפתח תוכניות אב לממשק יערני. תוכנית האב הראשונה שפיתחנו היתה ביער הקדושים. תוכנית זו שהיוותה  "פיילוט" התבצעה בעזרת מנהל האזור מר חנוך צורף והאקולוג יהל פורת. כיום אנו מובילים הכנת תוכניות אב לממשק יערני בכל אחד מהמרחבים בקק"ל. נקודת המוצא שלי היא שאני מסתכל על השטח בראיה אגנית כוללת ואז אני קובע לי מה היעדים שלי. תכנית אב יער היא חלק מרכזי מתורת היער.
"קודם כל אני רוצה לראות מה ייעוד השטח, למה אני מייעד אותו ובהתאם ליעוד של השטח אני כבר אקבע לי מה תצורת הצומח שצריכה להיות שמה, ובעקבות כך מהו הממשק היערני. למשל, יש שטחים שאנו מכנים 'יער רב-תכליתי', יש 'אתרי מחקר', יש מקרים שחלק מהשטח הוא 'מורשת ותצורות נוף ייחודיות', ולעיתים קיימים בשטח ערכי טבע ייחודיים. לדוגמא, לאחר שסקרנו ומצאנו שבשטח מסוים קיים ערך טבע ייחודי או תצורת נוף ייחודית, למשל ביער הקדושים בשטח מסוים מדובר במצוקים. בתצורת נוף יחודית זו איננו מעוניינים בעצי אורן, ובמידה וינבטו לנו אורנים בשטח ייעודי זה, אנו נעקור אותם. למה? כי הייעוד של אותו שטח הוא לא יער רב תכליתי, הייעוד של אותו שטח הוא תצורת נוף ייחודית, אז אני מנהל את זה ע"פ הייעוד.
"ולחלופין - אם יש לי אזור שהיעוד שלו הוא חניון - חניונים לציבור הרחב למטרת נופש פעיל, אני צריך באזור זה צל ואני דווקא צריך שם עצים מהירי צימוח יחסית שיספקו הצללה לאזור החניון ולכן ניטע אורנים. ניטע את האורנים בצפיפות גבוהה יחסית, כדי שתהיה הצללה גבוהה מאוד, שיתנו צל ומהר לאנשים. הנושא הזה מהווה באמת מהפך! רק שיהיה ברור, כל הכנת תכנית אב לממשק יערני, זו עבודה של שנה לפחות".

תכנית מאוד מפורטת...
ברנד: "תמ"א 22 שאושרה ב-95' זו תכנית המתאר הארצית ליער וייעור. היא קבעה שטחים ושמונה סוגים של יער וייעור. יער נטע אדם קיים, יער נטע אדם מוצע, יער פארק קיים, יער פארק מוצע, יער טבעי לטיפוח, יער טבעי לשימור, יער פארק חופי, נטיעות בגדות נחלים. תוכניות האב לממשק יערני הנן בתיאום עם תמ"א 22, אנחנו לא משנים את התמ"א, אבל ההסתכלות בתוכניות האב לממשק יערני היא ברזולוציה יותר גבוהה.
"כללית, אנו קודם כל עושים סקר מצב קיים, במקביל להכנת הסקר אנו מבצעים סיעור מוחות עם מיטב אנשי המקצוע וקובעים ייעדים לשטחים השונים בתחום היער. בהתאם לייעדים אנו קובעים מהי תצורת הצומח העתידית הרצויה לנו. אנו משווים בין תצורת הצומח הקיימת ובין תצורת הצומח הרצויה בעתיד וקובעים ממשק צומח בר קיימא על מנת להגיע לתצורת הצומח הרצויה. ממשק יער בר קיימא מוגדר כניהול וניצול של יערות באופן ובשיעור המשמרים את המגוון הביולוגי, את כושר הייצור וההתחדשות של היער, ואת השירותים האקולוגיים שהיער מספק.  
"בסופו של התהליך, היערן מקבל טבלה מאוד מסודרת, שמפרטת לו בדיוק מה עליו לעשות. זה כלי עבודה פנטסטי. למעשה תכנית אב, אבל לא להתבלבל עם תכניות אב סטטוטוריות, זו תכנית אב לממשק יערני, תכנית עבודה למשק צומח בשטח עצמו!".
"המהפכה השניה, הנגזרת מתכנית האב, היא קביעת ייעודים. עד היום אמנם הייתה תכנית עבודה אבל בעיקר הסתכלו על בריאות היער. התפישה הייתה שאם היער בריא אז כל המערכות בריאות. התפיסה אכן נכונה, יער בריא ומאריך ימים מספק מגוון רחב של שירותים אקולוגיים. אם היער לא מטופל ולא בריא, אז נגרמים כמובן נזקים ליער, לסביבה וכו'.
"דבר שלישי ששינינו, זה כל נושא הניטור – אתה כל הזמן צריך לנטר את הפעולות שאתה עושה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. למה? יער זה לא עגבניות. בגידול עגבניות אתה יכול לערוך טיפולים שונים ולשנות את משטר המים או הדישון ובסוף העונה אתה רואה כמה יבול עגבניות יש לך.
"לעומת זאת, ביער, הפעולות שאנחנו עושים כעת - רק הדור הבא ייהנה או יסבול מהם. על מנת להסיק מסקנות בעתיד אתה חייב לבצע ניטור ארוך טווח. הנתונים שנאספים בניטור ארוך הטווח עשויים לעזור בקביעת מדיניות הממשק ביער. ניטור מתמיד העוקב אחר הפעולות היערניות השונות, כמו דילול, הכנסת מרעה וכד' או תיעוד של אירועים חריגים שקרו ביער, כמו שריפות, עשוים להצביע לנו מדוע מצבו של היער כיום הוא כפי שהוא. שינויי האקלים הצפויים מגבירים את החשיבות שיש לניטור ארוך טווח בימינו".
"הקמנו כ-100 אתרי ניטור ארוכי טווח, ביערות נטע אדם, שהיערן המקומי לא יודע עליהם. האתרים ממוקמים לאורך גרדיאנט המשקעים מהצפון עד לדרום.  
"הכוונה היא שהיערן ימשיך בטיפול היערני הרגיל שלו. אנו נחזור לאותן 100 חלקות ניטור ארוך טווח, אחת ל-10-5 שנים, ננטר ונראה את הדינמיקה של היער. למשל, הטיפולים שאנו עושים, לאיזה תוצאה הם מביאים? האם זה בהתאם למה שאנחנו רוצים והייעדים שקבענו? זה ייתן איזושהי תמונה כוללנית על כל הארץ, על הדינמיקה ועל המצב של היער וסביבתו. הקמת 100 אתרי ניטור ארוך טווח הוא פרויקט רציני ביותר שהיו מעורבים בו חוקרים מהאקדמיה ויערני קק"ל.
"עשינו זאת מכיוון שאנו רואים חשיבות גדולה בניטור ארוך טווח, הקמנו תחנות LTER (Long Term Ecological Research), וכאן מדובר באתרי מחקר ולא בנקודות ניטור. הקמנו  אחת ביער הקדושים, אחת ביער יתיר, שתיים בצפון ושתיים במערב הנגב (ביער השגרירים, בסיירת שקד), אנחנו מקווים להקים עוד תחנה אחת בצפון. אל תחנות המחקר ארוכות הטווח הללו אנחנו 'משדכים' חוקר מהאקדמיה, כאשר לכל תחנה יש שאלת מחקר ספציפית לאתר המחקר, אבל כמובן נמדדים הרבה מדדים אחרים, הנותנים לנו תמונה על המערכת האקולוגית בתחנת המחקר. חלקן פועלות זה למעלה מ-20 שנה.
"צריך להבין שיש תחנות LTER בכל העולם, זו רשת עולמית. התחנות נותנות לך תמונה מאוד גדולה ויש התעניינות רבה, הכרה והוקרה בממצאי התחנות שלנו. באירופה ובארה"ב יש עשרות תחנות כאלה אבל הייחוד של התחנות שלנו הוא במיקום שלהן על שפת המדבר - אין הרבה תחנותLTER  באזורי ספר המדבר בעולם אם בכלל".

כלומר?
ברנד: "יש כאן איסוף ידע וניסיון מאוד חשוב ברמה העולמית. ייעור באזורים חצי צחיחים מהווה אתגר עולמי והידע שנרכש בתחנות שלנו ביערות שלנו, ביחוד באזור צפון הנגב, יכול לשמש מודל ודוגמא למקומות רבים אחרים בעולם המתמודדים עם בעיות ואתגרים דומים.

כאזרחים, אנו מאוד נהנים מהערך הסביבתי של היער, גם מבחינת נופש ומרגוע, אבל אני למשל לא יודע כמה מהאזורים המיוערים בישראל הם 'יער נטע אדם' וכמה מזה זה חורש טבעי. אני חושב שאנשים מתייחסים לזה כמשהו שהוא חלק מהטבע ולא דבר שצריך לשמר, לטפח, לתחזק וכו'.
ברנד: "ישנם מספר סוגים של יער: חלק גדול מהיערות המוכרים לכולם, הם 'יער נטע אדם'  - יערות המשתרעים על פני שטח של 678 קמ"ר, שזה כ-40% מהיערות. ובמקביל, ישנו חלק גדול של היערות המוגדר 'יער טבעי לטיפוח או לשימור' - יערות המשתרעים על פני שטח של 604 קמ"ר ומהווים כ-37% מהיערות. בנוסף מוגדרים סוגי יער נוספים, כגון: 'יער פארק', או 'יער פארק חופי' וכן, נטיעות המתבצעות בגדות נחלים. סה"כ שטחי יער על כל סוגיהם בישראל בהיקף של 1,621 קמ"ר".
 


כל אחד זוכר כתלמיד בי"ס יציאה לשטח בקצה יער לנטיעת עץ של קק"ל....
ברנד: "לשמחתי הרבה כמעט סיימנו לנטוע את מרבית השטחים שיועדו ליער. אם פעם הייתי יכול לקחת אוטובוס מלא ילדים, לנסוע לשטח ריק ולתת לכל ילד לנטוע שתיל, אילן, אז היום הנטיעה היא יותר סימבולית לחיזוק הקשר עם האדמה ועם ערכי הסביבה והקיימות.
"מנגד, אסור לשכוח שבחלק מהיערות שלנו אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לשמר ולטפח את הקיים.
"הסופר האמריקאי, מרק טווין, ביקר פה בארץ ב-1867 וכתב ספר שנקרא 'מסע תענוגות בארץ הקודש' (The Innocents Abroad). אני מתייחס רק לתיאור הטבע ע"י הסופר הידוע בספר זה. הוא ציפה לראות מראות נפלאים של ארץ זבת חלב ודבש ולעומת זאת, הוא פגש נוף צחיח, קודר, הרים קרחים כמעט בלי עצים. טווין הגדיר את א"י של אותם הימים כאחת הארצות הכי מכוערות שראה מימיו.
"וזו למעשה הייתה נקודת הפתיחה של מפעל הייעור בארץ. ב-1952 היתה בירושלים ועידה של אונסקו, עם מיטב מדעני הקרקע בזמנו. מדענים בכירים אלו ציינו שלא טיפלו ושמרו על שטחי הטבע וניצלו ניצול יתר של משאבי הטבע, טורקים לרכבות, צלבנים, רומאים - למעשה, כל מי שעבר אי פעם בארץ הזאת כרת את העצים ופגע בטבע. באותה ועידה הם באים ואומרים, שכתוצאה מניצול היתר של משאבי הטבע ומכיוון וכל ההרים חשופים ואין עצים, יש סחף קרקע עצום וכתוצאה מכך מתחילים תהליכי מדבור. וכבר ב-1952 הם קובעים ש'יש פה למעשה מדבריות מעשה ידי אדם'.
"זו הייתה נקודת ההתחלה של הייעור בארץ ומה אתה נוטע בהתחלה? מיני חלוץ - עצים מחטניים שגדלים מהר ונאחזים בקרקע. אותם מיני חלוץ ששתלו בעבר טייבו את הקרקע, עצרו את סחף הקרקע, נתנו צל ועכשיו אתה רואה איך באופן טבעי חודרים מינים מקומיים, כמו האלות, האלונים ואחרים לתוך יערות אלו. ובאמת האתגר הגדול שלנו עכשיו זה איך אני בונה ואיך אני מחדש את אותם יערות חלוץ. כמובן שנעשה הכל בהתאם לייעודי התמ"א אבל בגדול, אם אני רואה שצומחת לי באופן טבעי לגמרי אלה א"י או עץ אלון, אז כשאבוא לדלל את היער, אדלל את האורנים סביב ולא את האלון או את האלה.
"ניהול יער רב מיני ורב גילי זה אתגר עצום.  שלא ישתמע שאם גמרנו לטעת את כל שטחי התמ"א אין כבר מה לעשות, יש לפנינו עוד עבודה רבה. קיימים יערות וותיקים שצריך להתחיל לחדש אותם, וכל שאר היערות דורשים תחזוקה מתמדת. בשנים האחרונות ובמיוחד בעקבות השריפה בכרמל אנו מתמקדים ביצירת קווי חייץ למניעת התפשטות שריפות סביב יישובים שנמצאים בסיכון וביערות. התחזוקה של קווי חייץ אלו מהווה אף היא אתגר יערני.
לכל הידע שרכשנו ב-60 השנה האחרונות, יש ביקוש עצום בעולם. ארגונים אקולוגיים וגופי ייעור בין-לאומיים מהמעלה הראשונה (שירות הייעור של ארצות הברית, שירות הייעור התורכי, EFIMED, FAO, LTER אירופה ו-LTER העולמי) מכירים בחשיבותן של פעולות היעור של קק"ל בצפון הנגב ובערכן המדעי של עבודות המחקר והניטור. ביטוי לכך אפשר למצוא במחקרים משותפים עם ארצות אירופה וארה"ב, במסגרת תכניות מחקר וניטור בינלאומיות, כמו: ExpeER, Practice, MERC ו-IALC".

מה לגבי התועלות הסביבתיות של היער?
ברנד: "תועלות סביבתיות של היער מוגדרות כשירותים אקולוגיים שהיער מספק לרווחת האדם.
"את השירותים האקולוגיים הללו מחלקים לארבע קבוצות עיקריות:
"שירותי ויסות - אופני תועלת לאדם שמקורם בבקרת תהליכים טבעיים באמצעות מערכות אקולוגיות - שירותי ויסות כוללים בקרה של איכות אוויר, אקלים, שטפי מים, סחף קרקע, טיהור מים, איכות הקרקע, מחלות ומזיקים, תהליכי האבקה;
"שירותי תרבות - אופני תועלת לאדם שאינם חומריים ומקורם בתבניות הנופיות, שנוצרות בפעילות המערכות האקולוגיות. בשירותי התרבות נכללים: מגוון תרבותי שהסביבה מעצבת (cultural diversity), ערכים רוחניים ודתיים תלויי סביבה, מערכות מידע הנדלות מהסביבה, ערכים חינוכיים הנרכשים ממערכות אקולוגיות, השראה שמקורה בסביבה המעודדת גירויים, ערכים אסתטיים, קשרים חברתיים השזורים ביחסי אדם-סובב, קשרי מורשת למקום, ערכים תרבותיים הנובעים מקשרי אדם-סובב, יצירתיות והשראה תלוית סובב וכן תיירות המושפעת מאקולוגיה.
"לערכי מורשת תרבותית הקשורים לנופים תרבותיים והיסטוריים יש חשיבות מיוחדת במסגרת שירותי התרבות, ובייחוד בהקשר של תרבות פנאי ותיירות אקולוגית (recreation and ecotourism). נושא שירותי מערכת התרבות מתפתח רק לאחרונה, והוא המורכב מכל שירותי המערכת, הואיל וקשה לכמת אותו אך יש לו חשיבות גדולה למערכות האקולוגיות שקק"ל מנהלת;
"שירותי בית גידול - שירותים שהמערכת האקולוגית מספקת ליצורים החיים בה כדי לאפשר להם להשלים את מחזור חייהם - שירותים אלו הם למעשה שירותי תרבות עקיפים, כלומר, התועלת שהאדם מפיק מקיומם של בעלי חיים וצמחים בשטחים פתוחים. שירותי בית הגידול מספקים את כל הצרכים שצמחים ובעלי חיים זקוקים להם למחייתם: מזון, מים ומחסה. כל מערכת אקולוגית המספקת מגוון בתי גידול החיוניים להשלמת מחזורי החיים של המינים המתקיימים בה מספקת שירותי בתי גידול.
"שירותי אספקה - חומר ואנרגייה שפעילות המערכת האקולוגית מספקת לאדם:  מזון, סיבים, דלק ומקורות אנרגייה, מקורות גנטיים המשמשים לריבוי (חקלאי) של בעלי חיים וצמחים ולפיתוחים ביו-טכנולוגיים, ביו-כימיקלים ותרופות.
"מטרת העל של מפעל היעור בישראל, מוגדרת בתורת ניהול היער החדשה כאספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ".

וזה שונה ממטרת העל של יערן בקנדה?
ברנד: "בוודאי.  בקנדה, התוצר הגולמי של תעשיית העץ מהיערות מרשים ביותר, חלק נכבד מהיערות בקנדה מנוהל לטובת תפוקת עץ. למדינות שונות יש מטרות ניהול שונות. כך שכל יערן בכל מדינה מנהל את השטח בצורה שונה".


ברחבי העולם מייחסים חשיבות רבה לחגורת היער המקיפה שטחים בנויים ורואים בה משאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים. יערות שכאלה משרתים בעיקר את תושבי הקהילות הסמוכות להם. הכינוי "יער" אינו מעיד בהכרח על שטח מיוער בקנה מידה נרחב. הכוונה היא גם למכלול הירוק של העיר וסביבתה. לעתים קרובות מדובר בחורשות, שדרות וגנים. זהו "היער הקהילתי" המכונה במקומות אחרים בעולם גם "יער עירוני".
בימינו, ראשית המאה ה-21, מתגוררים למעלה מ-80% מתושבי המדינות המפותחות באזורים עירוניים, שבהם משאב הנוף הפתוח מצומצם וגם אם קיים, האדם אינו קרוב אליו. בישראל מתגוררים יותר מ-90% מהתושבים ביישובים עירוניים.
הצפיפות ולחצי הפיתוח פוגעים בשטחים הירוקים הפתוחים. אנו עדים לכרסום בשטחים הירוקים לא רק בגלל פעולות בנייה ישירות, אלא גם בשל פיתוח מסילות ברזל, כבישים מהירים ותשתיות התקשורת. החשיבות בשמירה על היער הקהילתי למען רווחתה של הקהילה היא רבה.
היער הקהילתי חשוב לאין ערוך בשיפור איכות האוויר. העצים סופחים מזהמים מהאוויר ומקבעים פחמן דו-חמצני, גז התורם להתחממות כדור הארץ. עצים מסייעים להקטנת החום והקרינה בעיר, תורמים לקיומו של מגוון ביולוגי - צמחי-בר ובעלי חיים, ויוצרים נוף יפה וסביבת מגורים נעימה. ניתן לנצל את היער הקהילתי לשיקום שטחים שנפגעו מתעשייה ומפיתוח לא מבוקר.
"מחקר של האו"ם", מוסיף ברנד, "הראה שפעילות גופנית שמתבצעת ביער תורמת להעלאת מדדים בריאותיים שונים, בהשוואה לפעילות גופנית זהה המתבצעת בשטח עירוני. במחקר אחר בדקו מאושפזים בבתי חולים, לחלקם היה קיר לבן בחדר ולאחרים היה חלון, דרכו ניתן היה להתבונן ביער. למרבה הפלא, מצבם של אלה שראו את היער השתפר במהירות רבה יותר. אין לנו ספק שיערות קק"ל ובמיוחד היערות הקהילתיים תורמים לבריאות התושבים המקומיים".

בצילומים: ד"ר דוד ברנד, מנהל אגף הייעור והיערן הראשי של קרן קיימת לישראל
 
 


תגיות : דוד ברנד, קק"ל, ייעור, יער, אקולוגיה,