קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

מתפלפלים ומתפללים


11.10.2015

ענף הפלפל מהווה רבע מכמות הירקות הישראלים המשווקים באירופה * על ההצלחה מעיבים גורמי סיכון משמעותיים: התרחבות לא מבוקרת של הענף - שעלולה לגרום משבר חריף בחקלאות בישראל במקרה של האטה בצריכה וירידת מחירים, ותחרות עזה מצד המגדלים בספרד-כתבת חקלאות מירחון משוב חקלאות!

כתבת חקלאות מירחון משוב חקלאות!

נחמה דושניק

 

ענף הפלפל הוא הענף המוביל בענף הירקות לייצוא בישראל. הצלחת ענף הפלפל בשנים האחרונות הביאה מגדלים רבים לעבור לגידול פלפל, תוך שהם נוטשים את הענפים בהם עסקו, בעיקר בשל בעיית כוח האדם.

 

לא בטוח שאותם חקלאים הביאו בחשבון את העובדה שענף הפלפל הוא עתיר השקעה, ושגם בו קיימת בעיית כוח אדם. בנים חוזרים, בעיקר בערבה, הקימו בשנים האחרונות משקים חדשים לגידול  פלפל לייצוא. למעשה, מרבית חקלאיי הערבה והבקעה מגדלים רק פלפל לייצוא.

 

כך נוצר מצב, שחקלאים רבים שמים את יהבם על ענף בודד, בשעה שבשוק היעד העיקרי באירופה מתחוללים שינויים מדאיגים - משבר כלכלי חמור וצמצום הצריכה שבא בעקבותיו. קצב גידול הענף בישראל אינו תואם את קצב גידול האוכלוסייה באירופה והיקף צריכתה, דבר שעלול ליצור עודפי תוצרת ולגרום לירידת מחירים. על כך, יש להוסיף את התחרות העזה מצד המגדלים הספרדים, שנלחמים, במידה גוברת של הצלחה, על אותו נתח שוק. במידה ואכן תתרחש האטה, קיימת סכנה לפגיעה משמעותית בענף הפלפל, ומאחר שלא קיימות מספיק חלופות, הדבר יכול לסכן את תעשיית החקלאות בישראל.

 

במצב עניינים כזה, נשאלת השאלה האם גורמי הרגולציה בישראל מנטרים את הסיכונים מבעוד מועד ונערכים ל"ימים גשומים", שפגיעתם עלולה להיות רחבה והרסנית.

 

כל הירקות בסל אחד

 

לדברי מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות בישראל, "כמות הפלפל המיוצאת מישראל מהווה 25% מהכמות המשווקת באירופה (450 אלף טון). הפלפל הוא ענף הייצוא המוביל בירקות. הפלפל המועדף לייצוא הוא הפלפל האדום. הפלפל הצהוב והכתום מהווים רק 10% מהייצוא".

"העלות של גידול פלפל לייצוא", אומר יפרח, "היא ארבעה שקלים לקילו. כשמדובר ב-6 טון לדונם העלות מגיעה ל-24,000 שקל.  הסיבה לעלות הגבוהה נובעת מכך שהזרעים והשתילים יקרים וכך גם בתי הגידול, המים והדשן.

על מנת להרוויח את העלות ולהתפרנס, על החקלאי להשיג מחיר של 6-5 שקלים לקילו.  עונת הייצוא הנוכחית התחילה ב-3.5-3 שקל לקילו, כלומר, החקלאי הפסיד כבר 1/2 שקל לקילו תוצרת. בדצמבר המצב קצת השתפר והגיעו למחיר של 4.5-4 שקל לקילו. הצפי לכלל העונה עדיין לא ברור.  חצי מהכמות כבר יצאה במחיר בינוני, וניתן רק לתקן במחצית השנייה. הכול תלוי במזג האוויר, טעות בחומרי הדברה (שלנו או של המתחרים) או מפיקוח על היצע וביקוש.

"הבעיות של הענף קשורות למצב הכלכלי באירופה, וגם השוק הרוסי אינו משלם טוב. בשל מזג האוויר הסביר ששרר באירופה הגיעו גם ההולנדים וגם הספרדים עם כל הכמות של הפלפל לשוק.  לכך יש להוסיף את 'משבר אגרקסקו'  והתחרות בין חברות הייצוא הרבות שבאה בעקבותיו".

 

איציק פוסלסקי, מי ששימש עד לפני כ-4 שנים כממ"ר פלפל במשרד החקלאות וכיום עובד בחברת "אפעל אגרי" כאחראי תחום זרעים  ופיתוחם: "המסה של הייצוא של הספרדים משתלבת עם הייצוא שלנו. הם  מקדימים אותנו בכחודש ויש לנו תחרות קשה איתם. ההולנדים, לעומת זאת, שותלים בראשית דצמבר ומייצאים לקראת סוף מרץ עד מחצית נובמבר ולא מהווים תחרות"

"היקף הייצור של הספרדים עלה בשנה האחרונה. בנובמבר ביקרתי בספרד והסתבר לי שגם היקף השטח שלהם עלה ב-10% וזו בעיה מבחינתנו, למרות שגם אנחנו גדלנו בהיקף השטח כתוצאה מהתופעה של בנים חוזרים. בין 15-5 משקים חדשים הוקמו בערבה. הפערים בינינו אינם גדולים, אם כי היבולים שלנו יותר גבוהים. אין לנו יתרון יחסי דרמטי. אמנם מחירי השתילים אצלנו יציבים ועלינו ברמות היבול, אולם שכר העבודה אצלנו גבוה, יש עלויות של דשן ומים, ומחירי הדלק הקרטונים והחשמל – בעליה.  לא פתחנו פער גדול והמחירים שהמגדל מקבל אינם מחזירים, באופן יחסי, את עלות ההשקעה".

"בעבר הרחוק, במסגרת מנהלת ההשקעות, נבדק עד לאן ניתן להרחיב את הענף ולאיזה היקף ייצוא ניתן להגיע. התשובה שניתנה – 200-150 אלף טון לייצוא. נתון זה הינו בעייתי, מאחר וקצב הצמיחה של האוכלוסייה והיקף הצריכה שלה במדינות אירופה אינו גדל באותו קצב של גידול ענף הפלפל בארץ. לפני 5 שנים ייצאנו 70 אלף טון והכפלנו את הייצוא. כעת אירופה נמצאת במשבר כלכלי וכוח הקניה שלה ירד. ייתכן והם יעדיפו לצרוך עגבנייה ולוותר על הפלפל.

"התוצאה היא שייווצר עודף. הגדלת הכמות פוגעת במחיר. אילולי מזרח אירופה שצעקה: 'פלפל' – היינו כבר בצרות. מה האלטרנטיבה? אולי להתחרות בהולנדים ולבוא לאירופה בתחילת אוקטובר? זו אינה אלטרנטיבה, לדעתי, משום שרמת המחירים שמקבלים ההולנדים נמוכה יחסית והרבה משקים בהולנד מסובכים כלכלית.  אלטרנטיבה שנייה – הגדלת הייצוא לרוסיה – גם לה יהיה סוף".

"את הנגב אבדנו והגליל כבר בדרך וכך נישאר מגדרה עד חדרה",  אומר מאיר יפרח. "ענף הפלפל הוא ענף עתיר הון, שהיתרון שלו בעיקר בכך שהוא צורך פחות ימי עבודה, מעגבניית אשכול או צ'רי. כמו כן, תנאי הגידול בערבה נוחים לגידול פלפל. זו הסיבה שחקלאים רבים בערבה עברו לגידול פלפל. אולם אם ניקח בחשבון שלמעלה מ-400 משפחות מתפרנסות מגידול אחד, הדבר מהווה סיכון גדול בשנה קשה. אני  לא הייתי ממליץ על כך, אולם מה האלטרנטיבה?, אין להם לאן ללכת בשל ההתמחות וההשקעה  הגדולה.

"משרד החקלאות  מצהיר שהוא תומך בפריפריה ובנגב, אולם, למעשה, אין לבנים תעסוקה אחרת, ולהורים אין ברירה אלא לסייע לילדיהם להיקלט במשק ואף להקים משקים חדשים תוך השקעות גדולות ולקיחת סיכונים. היום כבר לא קיים גוף כמו התיישבות העובדים שייקח על עצמו את המשימה. חלוקת המשאבים היום היא כזו שכל אחד דואג לעצמו.

"חשוב להרחיב את שטחי החקלאות ולאכלס את הערבה, חבל אשכול והנגב.  להגדיל את כמות היישובים ולדאוג שייכנסו גם לענפים אחרים וגידולים אחרים. האוכלוסייה במשקים  מתבגרת ואם לא יצטרף דור ההמשך, היישובים יתפוררו ותהיה מלחמה על קרקע ומים".

 

 

"חקלאי אינו יכול להסתמך רק על מוצר אחד", אומר עמית דגן, מנכ"ל "חישתיל". "יש עתיד לענף אך צריך לדאוג לחלופות. מונוקולטורה מהווה סיכון. אם המצב יימשך  בצורה זו, שכל הזמן יצטרפו מגדלים חדשים לענף תוך חיסול הענפים האחרים, יביא הדבר למשבר בחקלאות שאיש אינו יודע את שיעורו. חקלאי אינו יכול להסתמך רק על מוצר אחד, והיום רוב ייצוא הירקות  מתמקד בפלפל ורוב החקלאות בבקעה ובערבה נשענת על הפלפל.

"הסיבה לכך נובעת מהעובדה שלאור המחסור בידיים עובדות עברו חקלאים רבים לגידול פלפל שדורש פחות ידיים עובדות. נושא העובדים הזרים מורכב משני חלקים: כמות העובדים הזמינים יורדת כל הזמן, וגם אלו שישנם יקרים ועוד הוסיפו על הוצאותיהם "מס גולגולת". הפלפל הוא גם כך גידול עתיר הוצאות - עלות הייצור של דונם פלפל, עד הגיעו לקטיף, עשויה להגיע לכ-30,000 שקל–  עוד לפני שרואים החזר.

"עונת הייצוא השנה התחילה רע, והתמורה שקיבל החקלאי הייתה נמוכה מהוצאות הייצור שלו. אמנם המצב השתפר, אך 'לא לעולם חוסן'. עונה רעה אחת יכולה להפיל את הענף. אם לא נתעשת, יעברו שטחי החקלאות לידיים אחרות וניאלץ לייבא תוצרת חקלאית.

 

אמנון עשת, מנכ"ל "זרעים גדרה":"הסיכון  בהתמקדות בענף גידול אחד, בעיקר בערבה, תלוי בניהול נכון של הסיכון.  צריך להקפיד על ניהול כלכלי נכון ועל משטר אגרו-טכני שיביא לאופטימיזציה של הגידול, במיוחד בתנאים של מונוקולטורה שנכון לעכשיו מביאה לתוצאות מאד טובות. תהליך בחירת זנים נכון, יחד עם הדברה משולבת ופתרונות אגרו-טכניים נכונים הם התנאים לשמירת יציבות הענף. תנאים מהותיים לשמירת הענף הם טיפוח זנים איכותיים שיתאימו לדרישות הצרכנים באירופה ויבולים גבוהים, בניית פרוטוקולי גידול שיאפשרו שמירה על מינימום שאריות חומרי הדברה כפי שהשוק דורש ואימוץ טכנולוגיות גידול חדשניות . באמצעות תוצאות טובות הענף ימשיך להיות תחרותי והמגדלים  יוכלו לשרוד כלכלית עוד שנים רבות".

הכל מתחיל מהזרע

 

"ענף הפלפל בישראל", אומר אמנון עשת, "גדל בעשור האחרון פי שלושה ויותר, וזאת בעקבות היתרון היחסי שנוצר עם השנים לענף מול מתחריו באירופה ובמיוחד בספרד. גידול כזה הוא תוצאה של מאמץ של גורמים רבים ואנו כחברת זרעים מרגישים שותפים למאמץ זה. אנו עוסקים בטיפוח זנים מיוחדים המותאמים לתנאים המיוחדים של הערבה. יתרה מכך, אנו עוסקים בהתמודדות עם האתגרים האגרו-טכניים וניסיון להתמודד עם האתגרים הכלכליים של הענף.

"תהליך טיפוח זנים ובנית פתרונות אגרו-טכניים הינם תהליכים ארוכים מאד המחייבים הכרה לעומק של הגידול וצרכי השוק. צוות הטיפוח של הפקולטה לחקלאות, המטפחים שלנו ב'זרעים גדרה' והצוות המקצועי שה עוסקים כבר 15 שנה במתן פתרונות ייחודיים למגדלים. דבר זה מושג על ידי בניית דיאלוג עם מגדלים רבים והמו"פים האזוריים עימם אנו בקשרי עבודה יומיומיים, דבר המאפשר לנו להגיב לאתגרים ולייצר פתרונות ברי קיימא".

איציק פוסלסקי: "חברות זרעים עובדות כל העת על פיתוח זנים חדשים ומנסות לקדם אותם. מבחר הזנים הוא גדול. ישנם זנים שרצים כל הזמן, אולם תמיד קיימות חלופות - אין זנים שנשארים לעד. לעיתים, לאותה חברה ישנם זנים טובים יותר".

אמנון  פישמן,מנהל פיתוח  עסקי ב"אפעל אגרי", מוסיף: "ישנם זנים המגיעים מספרד ומהולנד. ההתאמה היא שונה. בעוד הזנים שמקורם בארץ ובספרד אוהבים יותר שמש, הזנים שמקורם בהולנד מותאמים לפחות קרינה.

"למעשה, התחרות בין חברות הזרעים השונות היא על מקסום פוטנציאל הזן אצל החקלאים. מה שמעניין את החקלאי הוא הרווח שנותר בידו, לאחר כל ההוצאות. צריך לאתר זנים שרגישים פחות למחלות, שמבטיחים יבול רב ושהפרי יהיה מותאם מבחינת צורה וגודל לדרישות השוק ושגם יהיה יפה".

 

עמית דגן,מנכ"ל "חישתיל": "חקלאי יכול להזמין אצלנו  שתילים מכל זן פלפל בו הוא בוחר. אנחנו בודקים האם הזרעים נקיים ובאים ממקור בטוח, רואים אם הם נובטים כראוי, מאשרים לשימוש ומתאמים עם הלקוח את יום משלוח ההזמנה, על פי צרכיו. תהליך הגידול של הזרעים לוקח 30 יום. אנחנו ממליצים ללקוח על  10-3 זנים שנראים לנו כטובים עבורו. אולם המגדל הוא זה שמחליט, על סמך ניסיונו.  אנו מלווים את החקלאי עד גמר הקליטה של השתילים אצלו במבנה".

"מזה מספר שנים", אומר דגן, "אנו עורכים ניסיונות לייצר שתיל פלפל מורכב שיגדיל את היבול ויספק יתרונות על פני שתילים אחרים. אנחנו  מחפשים כנות שתהיינה עמידות לנמטודות ומחלות קרקע. יש לנו מספר חלקות תצפית והניסוי מצוי עדיין בשלבי מחקר ראשוניים. אנחנו מקווים שיהיה לנו מה לחדש בתחום זה".

פוסלסקי: "בעונת החורף - מגדלים  פלפלים לייצוא בערבה (כולל ככר סדום), בבקעה, בחבל הבשור ובחוף בכרמל. בחבל הבשור ובחוף הכרמל מגדלים בעונת החורף גם לשוק המקומי.

בעונת הקיץ - הבקעה וככר סדום מושכים עם אותו גידול עד לתחילת הקיץ, ואילו בבשור, מישור החוף ומרכז הארץ מגדלים את הפלפל לשוק המקומי.

"בעיות הקיץ מתמקדות בתחום הגנת הצומח- וירוסים המועברים על ידי התריפסים וכנימות עלה. בחורף ישנם גם וירוסים אבל עיקר הבעיה היא מחלת הבוטריטיס ובעיית הנמטודות התופשת תאוצה. לעיתים גם מחלת הקמחונית מרימה ראש".

 

"הבעיה המרכזית - בתחום השיווק"

"הבעיה המרכזית, לעניות דעתי", אומר אמנון עשת, "נעוצה היום בתחום השיווק. בשנים האחרונות קמו חברות ייצוא רבות מאד, אך הן אינן עוסקות בשיווק כפי שאני מבין אותו. לישראל יתרונות תחרותיים רבים בתחום הייצור ואימוץ מוקדם טכנולוגיות חדשניות על ידי המגדלים, ובכך נוצרים ערכים מוספים מהותיים למגדלים הישראלים, במיוחד בתחום התוצרת איכותית, אך מעבר לכך אנו עושים מעט מאד על מנת ליהנות מערכים מוספים אלו.

"התרסקותה של אגרקסקו יוצרת הזדמנות חדשה לחשוב על הדרך בה משווק הפלפל הישראלי באירופה. לשם כך נראה לי נכון לבנות צוות חשיבה ופעולה של המגדלים יחד עם גורמים נוספים שרוצים ויכולים לתרום לבניית תשתית שיווקית במיוחד באירופה.

"תשתית כזו צריכה להביא למודעות הצרכנים את היתרונות של הפלפל הישראלי, לבנות לו מותג ולמצוא דרכים לבדל אותו על המדפים. בידול כזה יאפשר יצירת ערך רב יותר לתוצרת האיכותית המשווקת מישראל ובסופו של דבר תמורה גבוהה הרבה יותר למגדלים בארץ.

ישנן דוגמאות רבות להתארגנות נכונה של מגדלים בארץ ובעולם. ניתן להזכיר כאן דוגמאות ישראליות כמו 'ענבי טלי' או ה'דוד משה' ואת התארגנות המגדלים מניו זילנד לשיווק הקיווי.

"הדרך למהלך כזה מחייבת בניית קרן של המגדלים תוך סיוע של משרד החקלאות. זהו מסע לא פשוט, אך לדעתי הכרחי לשגשוגו של הענף. אני מאמין שעם מנהיגות והובלה של המגדלים הדבר אפשרי ויאשר המשך צמיחה ברת קיימא".

"הענף הוא ענף מכניס אך דורש התמחות והתמקצעות", אומר עשת. "העונה האחרונה התחילה במחירים נמוכים, אך מי שיצליח, לדעתי, למשוך את הגידול ולהגיע עם התוצרת מאוחר  לשוק,  יש לו סיכוי גבוה להרוויח כסף טוב".

"שיווק של תוצרת חקלאית – זה מקצוע", אומר ינון חורש, מנכ"ל משותף (עם ירון ירחי) בחברת הייצוא "אדום UK". "בעולם עובדים על פי התמחויות. לכן, לדעתי, רצוי שהחקלאי יתמקד בגידול המוצר וישאיר את השיווק למקצוענים.

"בחברה שלנו ישנם 40 מגדלים, מהם 9 שותפים בחברה. רוב המגדלים הם מהערבה, , אך ישנם גם מגדלים ממרכז הארץ ומקדש ברנע. היתרונות בייצוא עצמאי הם שהחקלאי המייצא בעצמו מרוויח, בטווח הקצר, את העמלה של חברת הייצוא העומדת על 7%-6% ממחיר המכירה. רווח נוסף – הכול שקוף, מאחר והחקלאי מחשב בעצמו את ההכנסות, ההוצאות והאיכויות. החסרונות הם שהעיסוק בייצוא דורש עבודה מרובה וגוזל זמן רב: עליו לנסוע לחו"ל, להוציא כספים על תקשורת ולהיפגש עם הלקוחות. היכולת שלו למכור נכון, בקשת רחבה של שווקים, היא נמוכה בשל הכמויות המצומצמות שהוא מוכר, הזמן שנדרש והעובדה שהוא מייצא בדרך כלל מוצר אחד. זאת , בניגוד לחברת ייצוא המוכרת מספר מוצרים ובכמויות, ולפיכך היא אטרקטיבית במיוחד כשמדובר ברשתות שיווק.

" על כל חקלאי  למצוא חברת ייצוא התואמת את צרכיו. לכל חברת ייצוא יש אסטרטגיית שיווק. ישנן חברות ייצוא הפונות לשוק הפתוח כמו רוסיה והולנד, וישנן כאלו הפונות לשוק סגור - לרשתות השיווק במיוחד אל השוק האנגלי, ובכך הן מצמצמות את הסיכונים"

 האסטרטגיה השיווקית  שלנו היא לפנות אל השוק הסגור – אל רשתות השיווק בעיקר באנגליה ומשווקים לרשתות כמו 'טסקו', 'אסדה'ועוד. השנה הייתה עונה קשה במיוחד לשוק הפתוח, לפחות בנובמבר-דצמבר, והאסטרטגיה שלנו הוכיחה את עצמה עד כה (העונה עדיין לא הסתיימה).

"גורמי הסיכון בחקלאות הם גדולים: מזג האוויר, החרקים ושערי מטבע. החקלאים מעוניינים, בדרך כלל, לצמצם את גורמי סיכוני השוק.

 "הפלפל הוא אחד המוצרים הכי לא יציבים מבחינת השווקים. מאחר וישראל חזקה וגדולה במוצר זה כל תנודה של השוק משפיעה על קשת של גורמים, ביניהם רמת המחירים. לישראל יש תחרות קשה מצד מדינות אחרות".

"לחברת ייצוא יש יכולת מכירה טובה יותר ", אומר איציק ויזנברג, מנכ"ל "מגדלי הערבה". "הלקוח לא צריך להתעסק עם הגבייה ויכול לחסוך זמן, שהוא יכול להקדיש לעבודתו. החיסרון לגביו הוא העמלה שעליו לשלם לחברת הייצוא – עמלה בגובה 9%-5%. מלבד חברות ייצוא ישנן כל מיני התארגנויות וקומבינות. ישנם רק מעטים שנוסעים ומשווקים בעצמם להולנד ולרוסיה ".

"150 מגדלים מכל הארץ עובדים איתנו", מוסיף ויזנברג, "והאסטרטגיההשיווקית  שלנו היא לא להמר. אנחנו גמישים וללא מחויבות. אנחנו בוחנים את האלטרנטיבות ומנסים להשיג את התמורה הגבוהה ביותר עבור התוצרת. איננו מתחייבים מראש ואנו מוכרים גם לרשתות. מדובר במשחק עדין וצריך לדעת איך לשחק אותו. ישראל חזקה בפלפלים ורשתות השיווק מעוניינות בפלפלים שלנו. אנחנו חותמים על חוזה עם המגדל ולוקחים את כל הסחורה שלו. אולם איננו מתחייבים על המחירים מראש"

 

 

כיתובי תמונות:

ינון חורש וירון זרחי, מנכ"לים משותפים ב"אדום UK" – "שיווק תוצרת חקלאית זה מקצוע"

 

בית האריזה של "אדום UK" בערבה

 

איציק פוזלסקי - "אין זנים שנשארים לעד"

 

חממה לייצור שתילי פלפל מורכבים, במשתלת "חישתיל"

 

עמית דגן, מנכ"ל "חישתיל" - "יש עתיד לענף אך צריך לדאוג לחלופות"

פלפלים אדומים – הבריטים אוהבים בגודל בינוני, הרוסים והאמריקאים - גדול

 

אמנון פישמן, מ"אפעל אגרי" – התחרות היא על מקסום פוטנציאל הזן אצל החקלאים

 

לידים

 

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות: "למעלה מ-400 משפחות מתפרנסות מגידול אחד, הדבר מהווה סיכון גדול בשנה קשה"

 

עמית דגן, מנכ"ל "חישתיל": "חקלאי אינו יכול להסתמך רק על מוצר אחד. יש עתיד לענף אך צריך לדאוג לחלופות. מונוקולטורה מהווה סיכון. אם המצב יימשך  בצורה זו, שכל הזמן יצטרפו מגדלים חדשים לענף תוך חיסול הענפים האחרים, יביא הדבר למשבר שאיש אינו יודע את שיעורו"

 

איציק פוסלסקי, "אפעל אגרי": "מסת הייצוא של הספרדים משתלבת עם הייצוא שלנו. הם  מקדימים אותנו בכחודש ויש לנו תחרות קשה איתם. ההולנדים, לעומת זאת, שותלים בראשית דצמבר ומייצאים לקראת סוף מרץ עד מחצית נובמבר ולא מהווים תחרות"

 

 

מסגרת1

 

סיכום עונת הפלפל 2010-2011

 

ענף הפלפל מתחלק לפי עונות השיווק: פלפל קיץ - משתילות מרץ-מאי, המיועד לשוק המקומי ופלפל חורף - משתילות יולי-ספטמבר, המיועד לייצוא. פלפל החורף מהווה את המסה העיקרית של ענף הפלפל.

מנתונים שסיפק נונה ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים, עולה כי סך כול ייצור הפלפל בעונת 2010-11, הסתכם ב-210 אלף טון, מהם 130 אלף טון לייצוא. הערך הכספי של ייצוא הפלפל הסתכם בכ-650 מיליון דולר.

בישראל פועלים 904 מגדלי פלפל, מתוכם יותר מ-400 מגדלים לייצוא - מחציתם מתגוררים בערבה. מתוך 550 אלף דונם ירקות, עומד שטח הפלפל על 27 אלף דונם.

בישראל, צריכת הפלפל לנפש בשנה היא 10 ק"ג.

 

 

אזורי הגידול של הפלפל

 

 

  • מקור: ענף הירקות, מועצת הצמחים

 

 

מדינות היעד של יצוא הפלפל

 

  • מקור: ענף הירקות, מועצת הצמחים

 

 

(סוף מסגרת 1)

 

(במסגרת 2)

 

הכנס הבינלאומי לשיווק תוצרת טרייה בעולם:

 

מגמות מתפתחות בענפי הפלפל ופרי-ההדר

במסגרת תערוכת Fresh AgroMashovיתקיים ב-29 בפברואר כנס בינלאומי בנושא שיווק תוצרת חקלאית טרייה, תחת הכותרת:"מגמות מתפתחות בענפי הפלפל ופרי-ההדר".

בכנס יישאו דברים מומחים בינלאומיים, כמו למשל: מר פרנציסקו חוארז נוגארול (Mr. Francisco Juarez Noguerol), בעל חברת "אגרופאג'ידו" (AGRUPAEJIDO), שהוא מגדל הפלפל הגדול ביותר בספרד.

בכנס ישתתף גם  מרפלביו אלצואטה (Mr. Flavio Alzueta), מנהל השיווק והתקשורת של ארגון "גלובאל ג.א.פ" (Global G.A.P), אותו תקן בינלאומי המוכר היטב למגדלי הפלפלים לייצוא. אלצואטה ירצה על ה"עדכונים החדשים של גלובאל ג.א.פ "

הקניין הבינלאומי,גבי בן-סימון (Mr. Gaby Bensimon), שראיון עמו פורסם בגיליון "משוב חקלאות" האחרון, ירצה אף הוא בכנס, ביחד עם שני קניינים נוספים מהולנד ורוסיה. בן-סימון הוא מנהל חברת "ביסקוט" (Biscotte), קניין תוצרת חקלאית טרייה של רשת "קואופ"(COOP)שבשוויץ וכן, משווק תוצרת חקלאית לרשתות נוספות באירופה.

 

מר פייר אסקודו (Mr. Pierre Escodo), העורך הראשי של המגזין הבינלאומי "יורופראש דיסטריביושן"(EuroFresh Distribusion), שאף ינחה את הכנס, ירצה בנושא: "שיווק תוצרת חקלאית טרייה ברחבי העולם - מגמות, שרשרת קירור וחדשנות". גב' נטליה במטובה, עיתונאית ותיקה במגזין, תרצה בנושא: "שיווק פלפל ופרי הדר ברוסיה ואוקראינה". 

מר לוציאנו טרנטיני (Mr. Luciano Trentini), מהמרכז האיטלקי לשירותי פירות וירקות, שבאיטליה (CSO) יסקור את נושא "שיווק תוצרת חקלאית טרייה באיטליה". גם מומחים ישראלים בתחום הזרעים וגידול פלפלים, כמו למשל, מר אמנון עשת, מנכ"ל "זרעים גדרה", יסקרו את הענף וחידושיו.

 

(סוף מסגרת 2)

 

(במסגרת 3)

 

"אני לא ישן בלילה - אני דואג לבני"

 

האם להמליץ לצעירים להיכנס לענף? *האם ריבוי המגדלים יפגע בענף?

 

ישראל זרהוא חקלאי המתגורר בפארן בערבה ומגדל פלפל לייצוא.

 

מהו השטח שאתה מעבד? והאם אתה מגדל רק פלפל לייצוא?

זר:יש לי 50 דונם ואני מגדל פלפל לייצוא בלבד"

 

האם אינך רואה סיכון בעובדה שאתה מסתמך רק על ענף אחד?

"זו שאלה פילוסופית האם כדאי להתמקד בענף אחד או לפזר סיכונים צריך להסתכל לאורך זמן. השקעתי הרבה בעסק ועברתי מגידול בבתי רשת לגידול בחממות משום שבפארן ישנן הרבה קרות. במשך 30 שנה שאני מגדל ראיתי כבר עליות ומורדות ועד כה התפרנסתי בכבוד"

 

שמעתי שלאחרונה סייעת לבנך להקים משק עצמאי בפארן וגם הוא מתחיל לגדל פלפלים לייצוא. האם זה זמן טוב לעשות זאת? אינך חושש שריבוי המגדלים יפגע בענף?

" בערבה קיימת התופעה של בנים חוזרים. לחלק מהם מתאפשר לקבל משק עצמאי ואחרים הם בנים ממשיכים.  ההיצע עולה על הביקוש ולכל יישוב יש כללים לזכאות. בפארן מתוך 100 משפחות 30 בנים קבלו משקים משלהם. הבו של למד אמנם בתל אביב והוא מהנדס תעשייה וניהול, אך הוא נולד כאן ורוצה לעסוק בחקלאות. האמת שהיום עם כל המצב הכלכלי באירופה וירידת המחירים בתחילת העונה אני מפחד ולא ישן בלילה לא בגללי אלא בגללו. חקלאות היא ענף מסוכן.

 

דרך מי אתה מייצא ולאן?

"אני מייצא דרך 'מגדלי הערבה' לאירופה ורוסיה. וכל בעיה המתעוררת שם מקרינה עלינו.

 

 מהן הבעיות של הענף?

" הבעיה העיקרית היא כוח האדם, שבערבה המקור היחיד לה הם התאילנדים שצריכים לעשות את כל העבודה, ועובדים קשה במשך שעות ארוכות. אני צריך לעבד 50 דונם עם 5 תאילנדים לא פעם אני מוצא עצמי עם פרי שהתרכך משום שלא קטפו אותו בזמן ואז הוא הולך לסוג ב'. המכסה מאוד נמוכה וכל הזמן מורידים את המכסה ו'עושים לנו את המוות'. עם הכול אנחנו יכולים להתמודד: קרה, מזיקים ומחלות, אבל לא עם הביורוקרטיה".

 

כיתוב

ישראל זר, בחממת הפלפל שלו בפארן, שבערבה