קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

מכת קפואים


08.03.2018

הם זולים, הם מגיעים בשקית עם כיתוב בעברית ויש להם חיי מדף ארוכים מאוד. אם נוסיף לזה את ההיתרים שניתנו בקלות ואת שערי המטבע העולמיים – אז מה הפלא שייבוא ירקות קפואים הפך להיות כל כך קל ופופולרי? עבור חקלאים לא מעטים, ועבור תעשייה המעסיקה אלפי פועלים - זו עלולה להיות מכה שממנה יהיה מאוד קשה להתאושש

  

 אלי אהרון(מימין). " איום גדול על חקלאי הצפון"

דיוויד לוי(משמאל). "כשהמחירים יורדים וגם המכסים יורדים -נוצר היצף יבוא"          

 

מכת קפואים

הם זולים, הם מגיעים בשקית עם כיתוב בעברית ויש להם חיי מדף ארוכים מאוד. אם נוסיף לזה את ההיתרים שניתנו בקלות ואת שערי המטבע העולמיים – אז מה הפלא שייבוא ירקות קפואים הפך להיות כל כך קל ופופולרי? עבור חקלאים לא מעטים, ועבור תעשייה המעסיקה אלפי פועלים -  זו עלולה להיות מכה שממנה יהיה מאוד קשה להתאושש.

 

כאילו לא די לחקלאים הצרות ה"רגילות" הפוקדות אותם חדשות לבקרים, וכאילו לא רבים מהם מתמודדים על עצם קיומם, לאט לאט ומבעד לדלת מתגנבת בשנתיים האחרונות "מכה" חדשה: מכת ייבוא הירקות הקפואים.

השקית נראית אותו הדבר

ב-10 במרץ 2016 חתם שר האוצר על צווים לייבוא דגים, ירקות קפואים ושמן זית בפטור מלא ממכס. השר, שנישא אל תפקידו על כפי ההבטחות להוזלת יוקר המחייה בישראל, התכוון בכך להוזיל את המחירים של אלה למשקי הבית ולתעשייה. רק דבר אחד נשכח בדרך: חקלאי ישראל.

הסכנה המרכזית בייבוא ירקות קפואים, עבור החקלאים, דומה בבסיסה לבעיות יבוא הירקות הטריים: ירקות (טריים או קפואים) המיובאים ממדינות מסוימות עשויים להיות זולים מאוד, בשל רגולציה מופחתת בארצם לעומת המקובל בארץ (על בדיקות איכות וחומרי הדברה, על כשרות ועוד), בעיות קרקע, מזג אוויר, כוח אדם ומים – פחותות מאלה שבישראל, וכמובן שעוד לא הזכרנו את שערי המטבע – והחקלאי בישראל נותר ללא תשובה מספקת לכך.

אבל בעוד נושא יבוא הירקות הטריים עלה לסדר היום הציבורי, בין השאר בשל מחאת החקלאים, והזדהות הציבור עם מחאה זו (בנוסף על כך שהיבוא המתבצע מטורקיה או ירדן נתקל באי נוחות ציבורית גדולה אף יותר) – הרי שהירקות הקפואים, שמגיעים בדרך כלל בתוך שקית נאה וקורצת הכתובה בעברית – סובלים פחות מענייני דעת קהל. הציבור הרחב מתקשה להבדיל בין הירקות המיובאים לבין "סנפרוסט", וחברות ישראליות נוספות, והוא מתפתה לאריזה המפתה ולמחיר הזול.

אבל הסכנה העיקרית הטמונה בייבוא הירקות הקפואים היא נושא חיי המדף הארוכים שלהם. עגבנייה טרייה מיובאת היא בעלת חיי מדף קצרים, ולכן בדרך כלל מייבאים אותה רק באופן נקודתי – כשחוששים ממחסור לקראת החגים, או בתקופות בהן חוששים שמסיבות שונות מחירן ינסוק לגבהים בעיתיים עבור הצרכן. אבל את הירקות הקפואים אין מניעה לייבא לאורך כל השנה ופשוט להניח אותם על מדפי המקפיא שבועות ואף חודשים ארוכים.

מכה קשה לתעשייה

אלי אהרון, מנהל האגף המקצועי בארגון מגדלי הירקות ובארגון לחקלאות אורגנית, סבור שבינתיים עיקר הבעייתיות בייבוא הזה הוא עבור מגדלי הירקות לתעשייה הישראלית. במיוחד תעשיית השימורים והמיצים וכדומה. "כמעט כל החקלאים באזור הצפון, אזור עמק החולה וכדומה – ובעיקר החקלאות הקיבוצית – עובדים בשביל התעשייה. ארגון הגד"ש נמצא בכל שנה במשא ומתן אל מול התעשייה ומסכמים איתם מחירים ברמת השקל על כל טון, כדי שהחקלאים שם יוכלו להתקיים. אבל כשמייבאים ירקות קפואים או מעובדים בכמויות מחו"ל – זה איום מאוד גדול עבורם, ברמה הקיומית. הירקות הללו עלולים להיות מאוד זולים וזה יכול להיות מאוד מפתה לתעשייה הישראלית ללכת על זה בכמויות גדולות. עבור החקלאות הישראלית בצפון זו עלולה להיות מכת מוות".

ואכן, בתקופה האחרונה יבואנים רבים יותר ויותר קפצו על הבשורה המבטיחה של ייבוא הירקות הקפואים. כך למשל חברת "בלדי", חברה גדולה בתחום יבוא הבשר והדגים, החלה לאחרונה לייבא ירקות קפואים, ואליה הצטרפו חברות רבות נוספות, כגון "פסקוביץ" ויבואנים נוספים. לחברות אלה יש תשתית מפותחת לייבוא סחורה קפואה. יש להם בתי קירור ומיכלים מתאימים, והמעבר לתחום הירקות הוא עבורן קל ונוח, וכמובן רווחי וטומן פוטנציאל התרחבות גדול.

מרגלית, עקרת בית שאנחנו פוגשים ליד מקרר הקפואים בסניף של "מחסני השוק" בבאר שבע, בחרה לרכוש שקית של ירקות קפואים מתוצרת "בלדי". לשאלתנו מדוע היא מעדיפה תוצרת חוץ, ענתה "דווקא חשוב לי לעודד תוצרת הארץ, אבל הייתי בטוחה לפי השם ולפי השקית ש'בלדי' זה תוצרת הארץ".

"הבעיה היא שערי המטבע"

דיוויד לוי, מנכ"ל ארגון מגדלי הפלחה, סבור כי גם לשערי המטבע העולמיים יש כאן תפקיד מכריע. "במצב היום, ששער היורו והדולר נמוכים ושער השקל חזק – עולה הקלות לייבא תוצרת חקלאית, טרייה וקפואה כאחת", הוא אומר, ומדגיש: "הנושא רק מחריף כי בגלל שגם המכסים הם בדולרים – אז הם יורדים, וכשהמחירים האבסולוטיים יורדים וגם המכסים יורדים – נוצר מצב של היצף יבוא, שהחקלאי הישראלי לא יכול להתמודד איתו". עוד מוסיף לוי: "מכיוון שהעולם גלובלי ויש מדיניות שלפיה כביכול מטפלים ביוקר המחיה, אז יש פגיעה מאוד קשה וקיומית גם לחקלאים וגם לתעשייה, שמתקיימת מתוצרת חקלאית. הם מאוד מאוימים. זו תעשייה גדולה שמעסיקה אלפי עובדים".

לוי גם מציין כי היבוא אינו רק ממדינות עולם שלישי בהן כוח האדם זול, אלא מתבצע גם ממדינות מערב אירופה. "לו החקלאי במדינות הללו לא היה מקבל תמיכה ממשלתית ברמה שהוא מקבל, (והחקלאי הישראלי לא מקבל) – הוא לא היה מצליח לייצר במחיר כזה, שלחקלאי הישראלי אין שום סיכוי נגדו".

יצוין כי לפני כשנה ניתן מנגנון פיצוי כלשהו של המדינה בגין הגברת הייבוא של ירקות קפואים, אבל בהסדר בין החקלאים לתעשייה הוחלט כי סכום הפיצוי יועבר לתעשייה, כך שהחקלאים לא נהנו בסופו של דבר מהפיצוי החד פעמי הזה. יחד עם זאת מספר דיוויד לוי כי סכום כלשהו מאותו פיצוי הוקצב לקמפיין שיצא בשיתוף פעולה של ארגון מגדלי הפלחה ומפעלי הירקות הקפואים לעידוד קניית ירקות קפואים מתוצרת כחול לבן.

האם אתה סבור שבתחרות על לבו וארנקו של הצרכן הישראלי, השיקול הפטריוטי כי מדובר ב"תוצרת הארץ" עשוי לגבור על פיתוי המחיר הזול יותר של התוצרת המיובאת?

  • "כן. אני מאמין שבסופו של דבר הצרכן הישראלי יודע שיש לנו כאן את התוצרת הטובה ביותר והאיכותית ביותר. לא מכבר פורסם שהתגלה באחד הסופרים ירקות קפואים נגועים בליסטריה, שעל פי הפרסומים בעיתון היו מיובאים מבלגיה, לכן כדאי לסמוך על התוצרת המקומית המצוינת".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי בכל הנוגע לירקות קפואים לא חל כל שינוי במדיניות בתקופה האחרונה. "ככלל, החלת פטור ממכס או מכסה פטורה ביבוא ירקות קפואים היא לבקשת משרד הכלכלה ובתיאום משרד החקלאות", נמסר מהאוצר. לצורך הכנת כתבה זו פנינו לתגובה לחברות ישראליות המייצרות ירקות קפואים, אולם הן סירבו להגיב. מחברת "סנפרוסט" נמסר כי "הכתובת לתגובה היא החקלאים".

שקית ירקות קפואים של "בלדי"  שנמכרת בסופר. מרגלית, עקרת בית מבאר שבע: " הייתי בטוחה שמדובר בתוצרת הארץ"


תגיות : מכת קפואים , יבוא קפואים לארץ ,