קבוצת משוב 11-12 ביוני 2019
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

מחיר שוק


16.03.2015

המכרז להקמת ותפעול שוק סיטוני מודרני ומשוכלל בצומת מסובים מוכן, אך עדיין לא פורסם. בינתיים, פרסמה חברת שוק סיטוני לישראל מכרז ליצירת סקר מחירים איכותי של תוצרת חקלאית, שעומד בקריטריונים סטטיסטיים. ראיון עם חי בר-און, המנכ"ל בפועל של החברה פז אבי ועמוס דה-וינטר

מחיר שוק

 

המכרז להקמת ותפעול שוק סיטוני מודרני ומשוכלל בצומת מסובים מוכן, אך עדיין לא פורסם. בינתיים, פרסמה חברת שוק סיטוני לישראל מכרז ליצירת סקר מחירים איכותי של תוצרת חקלאית, שעומד בקריטריונים סטטיסטיים. ראיון עם חי בר-און, המנכ"ל בפועל של החברה

 

פז אבי ועמוס דה-וינטר

 

בעקבות החלטת הממשלה באוקטובר 2010 להקמה וניהול שוק סיטוני חדש לתוצרת חקלאית במטרופולין גוש דן, הוקמה בפברואר 2011 חברה ממשלתית - חברת שוק סיטוני לישראל.

חברת השוק הסיטוני לישראל הינה זרוע מקצועית-ביצועית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. השוק יוקם במתכונת של פרויקט BOT. צפי תחילת הפעלת השוק, לאחר שנדחתה, הינו תחילת שנת 2018.

שוק סיטוני חדש הינו תשתית לאומית חשובה לצורך קיום תחרות חופשית ומשוכללת בתנאי שקיפות, לשם השגת תמורה הוגנת למגדלים והורדת מחיר לצרכנים, תוך צמצום פערי התיווך כמו גם פיקוח על המסחר בפירות וירקות והגברת יעילותו.

השוק החדש ימוקם ברביע הדרום מזרחי של צומת מסובים, בפאתי פארק אריאל שרון, תל חירייה ושטחי החקלאות של בית הספר החקלאי מקווה ישראל וייבנה על-פי הסטנדרטים החדישים ביותר בתחום זה בעולם. מתחם רחב ממדים זה ישתרע על שטח המגיע למאות דונמים. המיקום יאפשר הקמת שוק סיטוני שישלב היבטי אקולוגיה, סביבה, קרבה לשדה התעופה ולריכוז האוכלוסייה הגדול בארץ.

החלטת הממשלה הראשונה על הקמת שוק סיטוני חדש התקבלה בימים בהם עדיין פעל השוק ברחוב החשמונאים בלב תל-אביב, על שטח יקר שהיה בבעלות עיריית תל אביב, תנובה וחלק מהסיטונאים. בהמשך, הועבר השוק למתחם שהיה אמור להיות זמני, שוק צריפין, הפועל עד היום – בתנאים ירודים, הרחוקים מלאפשר לו למלא את תפקידו. 

 

חי בר-און,הוא המנכ"ל בפועל של חברת שוק סיטוני לישראל.

 

 

 

 

 

 

חי בר-און, מנכ"ל בפועל בחברת שוק סיטוני לישראל(צילום: אבי פז)

 

היכן עומדים הדברים בנוגע להקמת השוק הסיטוני החדש?

בר-און:"מאז החלטת ראש הממשלה, אריאל שרון ז"ל, עוד בשנת 2001, נערכו פרוגרמות, הוקמו ועדות, אולם השוק לא קרם עור וגידים. הסיטונאים התפנו מהשוק ברחוב החשמונאים שכולם הכירו לבית הארגזים, שהיה בבעלות חברת תנובה במיקום בו נמצא השוק הסיטוני הנוכחי בסמוך למחנה צריפין. מעבר השוק הסיטוני מרחוב החשמונאים לצריפין התרחש בשנת 2006 ולכולם היה ברור שזה פתרון זמני עד שיוקם השוק המיועד.

"בשנת 2010 הבין שר החקלאות דאז, מר שלום שמחון, כי קיים  צורך מהותי בשוק סיטוני יעיל, מודרני ומשוכלל, כחלק מהמקטע הסיטוני של תוצרת חקלאית טרייה ומנגד את הקושי בהקמתו וכל זאת בהתחשב בעובדה שהרשתות הולכות ומתעצמות עם השנים, המקטע הסיטוני הקלאסי הולך ומצטמצם, גם בגלל תמורות שיש בעולם מבחינת שיווק ישיר אבל גם בגלל שהשוק לא יעיל ועל כן, החליט על הקמת חברה ממשלתית שייעודה יהיה להבטיח את הקמת השוק. צריך ליצור שוק יעיל, עם תנאים תשתיתיים ותברואתיים ראויים, עם תנאי מידע שקופים, שיהווה זירת מסחר אשר תמשוך אליה כמות גדולה של חקלאים סיטונאים וקמעונאים.

"החברה הממשלתית הוקמה וד"ר רענן כהן כיהן כיו"ר החברה. הדבר הראשון שעשינו היה לבדוק למה צריך שוק מודרני. למדנו מלא מעט שווקים מתקדמים בעולם.  נפגשנו עם החקלאים, היה חשוב לנו לשמוע דווקא את הצד של החקלאי, כי הוא רואה את השוק ובסופו של יום הוא זה שמביא את התוצרת שלו לשוק ומהווה מחולל הפעילות המרכזי. במסגרת השיחות עם החקלאים למדנו על הבעיות המקומיות וגילינו שרבים מהחקלאים מדירים את רגליהם מהשוק הסיטוני.

"למה? בגלל שיש שם בעיות של התנהלות, בשל בעיות אובייקטיביות, בשל תנאים תשתיתיים ירודים לדוגמת בעיות התחבורה והחניה שכולנו מכירים אשר לא מאפשרים לקיים תנאי מסחר מינימאליים. כך למעשה היקפי הפעילות של השוק הלכו והצטמצמו וכל שנותר לחקלאים הגדולים הוא לעבוד מול הרשתות כי אין להם שוק מרכזי שיכול לקלוט את כמות הסחורה שברשותם. במצב כזה אומר החקלאי: 'מה עדיף לי, לעבוד עם רשת גדולה, במקרה זה אתוגמל פחות אבל לפחות אני אוכל למכור את כל התוצרת שלי'. הנושא עבר כחוט השני אצל כל החקלאים, מהצפון ועד לדרום.

"דבר נוסף שהבנו, שיהיה צורך אמיתי במרכז לוגיסטי בשוק שייתן תמיכה הן לסיטונאים והן לחקלאים. בד בבד התחלנו לתכנן פרוגרמה לשוק.

"מלבד זאת, היינו אמונים מתוקף החלטת הממשלה להחליט על דרך המימון להקמת השוק. לאחר שהחברה בחנה את החלופות באמצעות משרדו של פרופ' יצחק סוארי, המלצנו על הקמה תקציבית של השוק, כאשר החברה היא זו שתקים את השוק וזאת בשביל לקצר את לוחות הזמנים והיות ומדובר בהקמה שהיא פשוטה יחסית.

"לאחר דיונים רבים עם משרד החשב הכללי במשרד האוצר, התקבלה החלטה על ידי משרד החקלאות להקים את השוק בשיטת ה-BOTוביוני 2013 פורסם הליך המיון המוקדם, הקורא לחברות המובילות במשק לקחת חלק במכרז.

"מכרז BOT, ראה דוגמת כביש 6, הוא מכרז בו המדינה מקצה את הקרקע ובא יזם שיודע להקים ולתפעל את הפרויקט. הוא חותם עם המדינה על הסכם שנע בדרך כלל בין 25 ל-30 שנה, שבהסכם הזה הוא מתחייב להקים את השוק ולהפעילו ובתום ההסכם, הוא מחזיר את הפרויקט למדינה. כך המדינה יודעת להקצות את הקרקע ולקחת גורמים שזה תחום התמחותם והם המקימים וגם המפעילים לתקופת המכרז את הפרויקט.

"אני יכול להגיד ששמעתי לא מעט אמירות, כמו: 'מה אתם נותנים את השוק לידיים פרטיות?  צריך להבין שכאשר יוצא מכרז כזה, זה לא רק מכרז של הקמה ובינוי. זה מכרז שבו המדינה מגדירה באופן מאוד מדוקדק מה תנאי ההקמה, מה הם התנאים ההנדסיים, המפרטים שהיא רוצה לקבל מהיזמים וקובעת רמות איכות לתפעול השוק וסנקציות מנגד.

"בפרויקט השוק, אשר הינו פרויקט מוטה תפעול ואליו יתנקזו גורמים רבים, תנאי התפעול, למשל, מאוד מחמירים. לדוגמת, זמני פתיחה וסגירה; זמן ההמתנה של המשאיות; הרמה התברואתית, רמה התחזוקתית ואם הזכיין אינו עומד בתנאים הוא נקנס ע"י המדינה, כאשר מעל הזכיין, מי שמפקח היא הרשות הממונה שזו החברה.

"על מנת לדעת מה הצרכים, לדוגמת מהי גודל היחידה הסיטונית, ישבנו שעות עם הסיטונאים, הצגנו להם את התכניות והנה, וגודל היחידה הסיטונית זה הגודל שהם ביקשו. קיימנו עימם ועם החקלאים התיעצויות רבות על הגבלי התנועה במתחם, החניה, אופן הפריקה ועל צרכים תפעוליים רבים".

 

 

 

 

 

 

 

 

מראה כללי של השוק הסיטונאי בעתיד (הדמיה)

 

 

כשהיינו שם, סוחרים אמרו לנו שיש בעיות בטיחותיות...

בר-און:"בגלל בעיית התחבורה אין שביל להולכי רגל, אין מספיק נתיבים למשאיות, אין נתיב למלגזות ואין כמות מספקת של חניות. יש ערב רב של הולכי רגל, משאיות, מלגזות וכלי רכב פרטיים וללא הפרדה רמת הסיכון הבטיחותי גבוהה. לקחנו את מיטב היועצים והמתכננים שייצרו לנו פתרון תנועתי ומרכזי לתפעול השוק ובמסגרת המכרז, שמנו דגש על התפעול – מהרגע שהמשאית מגיעה, כמה זמן היא ממתינה בתור, זה שהיא מוסרת בכניסה תעודת משלוח ויודעים מה כמות הסחורה שנכנסה לתוך השוק, דרך הפרדה בין רכבים פרטיים לבין משאיות - רכבים פרטיים לא יוכלו להיכנס לליבת השוק - איך המשאיות פורקות, מה קורה עם המשאית שפרקה, שטחי המתנה, אופן הפריקה, סוגיית נוחות של הקמעונאיים.

"אם עכשיו, למשל, יורד גשם, יש פחת גדול – סחורה נהרסת ומאחר ואנו מדינה קייצית, אזי בחודשי יולי-אוגוסט יש פחת מאוד גבוה בגלל הלחות והחום ולכן בשוק העתידי המבנה יהיה מקורה, כל המבנה יהיה ממוזג, גם ברמת קירור לתוצרת וגם מבחינת מיזוג.

"אנחנו חושבים שחלק מלהחזיר חקלאים לשוק, זה ליצור יחידה תפעולית טובה ונוחה. לחלק מהקמעונאים למשל, זה גם לגרום להם לבוא למקום שהוא מזמין ולא פחות חשוב, צריך לדאוג שיהיו גם תנאים טובים לסיטונאים.

"אנחנו מתעסקים פה בתשתית לאומית אמיתית, זו לא סיסמא. מדינת ישראל ובראשה משרד החקלאות שמים מאות מיליוני שקלים על פרויקט בשביל להעצים את המקטע הסיטוני ולאפשר מסחר משוכלל עם מידע שקוף שלבסוף יש בו כדי להוריד את יוקר המחיה".

 

המידע עליו אתה מדבר הוא המחיר. הסוגייה הזו מהווה בסיס לכל המסחר.

בר-און:"אנחנו מכבדים מאד את הצורך של הסיטונאים לשמור על הנתונים שלהם לעצמם, זה כמו כל גוף פרטי שרוצה לשמור על הסודות המקצועיים והכלכליים שלו וזה מובן לחלוטין.כיום, מאחורי תהליך איסוף ופרסום המחיר המייצג לעסקאות, עומדים 3 גופים שונים:

משרד החקלאות, מועצת הצמחים וכן חברה פרטית.

"בשוק העתידי זה הולך להתנהל בצורה שונה. כל יחידות המכירה, תהיינה מחוברות באופן טכנולוגי לבסיס נתונים שאותו תנהל רק הרשות הממונה, כלומר, המדינה - ולא הזכיין. המערכת הזאת, תשאב מכל עסקה שדווחה את הנתון של העסקה, סוג הירק, המשקל, והמחיר. מי שיתפעל את המערכת לא ידע מי שלח את הנתון, מאוד חשוב לנו לשמור על הסיטונאים, וכך, באמצעות קבלת כלל הנתונים יהיה ניתן להציג בכל שלב בליל המסחר תמונת מצב מדוייקת בנוגע למחירי העסקאות לכל ירק / פרי שנמכר בשוק. תמונת מצב פוטנציאלית שכזו תמנע טעות והטעיה ותשכלל את המסחר.

"אם אני ניגש אל הסיטונאי היום, אני לא יכול לדעת מה הנתח שלו מבין כל הסיטונאים. נגיד שמכרת היום 1 ק"ג עגבניות ב-2 שקלים והשכן שלך מכר 20 משטחים ב-4 שקל, אז המערכת תדע לעשות את החישוב של מהו הממוצע המשוקלל, אבל באותה נשימה המערכת לא תדע מהיכן זה נשלח. זאת אומרת, אם יש 80 יחידות מכירה בתוך השוק, כל עוד שאתה לא פגעת במערכת באיזושהי צורה, המערכת אומרת לי, הנתונים הגיעו מכל החנויות, אבל היא לא מדווחת מה שייך למה, מי מסר לה את הנתונים. הרעיון הוא להביא בסוף מחירון שישקלל בצורה אמיתית את המחיר לאותה תוצרת חקלאית ספציפית. כל העסקאות שנרשמו מגיעות ואנחנו בסוף יודעים לחתוך את זה בצורה מסודרת.

"לשם ביצוע ואיסוף השיטה התקשרנו עם חברה טכנולוגית שעשתה עבודה מקיפה על מנת לאפיין את התהליך, דיברנו עם הסוחרים בשוק, דיברנו על הצרכים והבעיות. במסגרת התהליך היה חשוב שהמערכת תייצר ערך מוסף לסיטונאי ועל כן היא תוכל גם לנהל לו את המלאי במידה וירצה; הוא יוכל ללכת עם מחשב לוח, להזין את הכול אוטומטית, זה ילך ישירות להנהלת חשבונות שלו ולמחסן – זה יחסוך לו כוח אדם מבחינת הנהלת חשבונות, כי הכול כבר יהיה לו בתוך המערכת. הוא לא יצטרך לעבוד עם תלושי מכירה ואז להזין אותם אחד, אחד לתוך המחשב.          

"לחקלאי יהיה מקום איכותי, זמין, עם ביקוש גדול. לסיטונאי יהיה בית הולם וראוי, הוא יוכל למכור בתנאים טובים. הקמעונאי שבא לקנות יוכל לעשות זאת במקום מכובד עם היצע גדול יותר מהשוק הקיים בצריפין ויהיה להם מדד עסקאות  מאוד שקוף ואיכותי".

 

 

 

 

 

השוק הסיטונאי שעתיד לקום בצומת מסובים, מבט מבפנים (הדמיה)

 

 

אנו מבינים כי יצאתם במכרז לביצוע סקר מחירים חדש עד שהשוק החדש יוקם

בר-און:"בזמן שאנו פועלים במישורים שונים להקמת השוק הסיטוני החדש, אנו פועלים ליצירת פתרון זמני ביצירת סקר מחירים איכותי שעומד בקריטריונים סטטיסטיים. אנחנו מבינים שייקח מספר שנים עד הקמת השוק, מבינים את הצורך האקוטי במערך שקוף ורואים זאת כמהלך ביניים, כפתרון מיטבי בנסיבות העניין. תנאי בסיסי היה שיתוף פעולה מהסיטונאים שהתקבל מעשרות סיטונאים בעזרתו של מר הרצל קרן, מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות.

"הקשבנו מאוד לשטח, לחקלאים, לסיטונאים, הקשבנו ללא מעט גורמים נוספים והבנו שיש צורך בסקר עסקאות יותר מבוסס. במהלך משותף עם משרד החקלאות, התייעצנו עם הרבה גופים, ביניהם הלמ"ס והכנו מכרז שהתפרסם בסוף דצמבר 2014.

"מטרת המכרז היא הפקת סקר מחירים יומי מעודכן ומהימן של מחירי עסקאות הסיטונאים של ירקות ופירות המשקפים את העסקאות והמכירות שנעשו בשוק הסיטוני בצריפין ואשר יהיה נגיש לכל, באופן שיאפשר לצרכן הישראלי לדעת, מה הם המחירים הסיטונאים היום יומיים האמיתיים בהם נמכרו הירקות והפירות בישראל. בנוסף, הסקר יאפשר לחקלאי לדעת מידי יום את המחירים הסיטונאים האמיתיים, שנמכרו הירקות והפירות בשוק בבחינת 'ידע זה כוח'.

"הרעיון העומד בבסיס הדברים הוא כי תיבחר חברת סקרים מובילה בלתי תלויה, אשר אף עליה תתבצע בקרת איכות בלתי תלויה, לכל אורך פעילותה השוטפת. חברת הסקרים תידרש במהלך החודשים הראשונים לבנות מתודולוגיית איסוף אשר תעמוד בקריטריונים סטטיסטיים ופעילותה ותוצריה יבחנו במהלך תקופת עבודתה.

כחלק מהרצון להפיק סקר עסקאות מדויק ומהימן, תסקור חברת הסקרים גם את המקטע החקלאי בשרשרת, לצורך השוואה ובדיקת פערי התיווך, הן מול חקלאים והן מול בתי אריזה.

"כל הנתונים שיאספו במסגרת סקר המחירים על בסיס יומי, יוזנו לתוך מנגנון סטטיסטי, שיציג תמונת מצב בכל הקשור למחירי המסחר של פירות וירקות בשוק הסיטוני בצריפין. בחודשים הראשונים בהם תיבנה המתודולוגיה לא יוצגו המחירים, אולם רק לאחר שהמתודולוגייה תאושר על ידי משרד החקלאות והחברה ויובטח כי הינה מאפשרת סקר מחירים מייצג יפורסמו המחירים על בסיס יומי באתר האינטרנט של החברה וכן באפליקציה ייעודית, ובכך המידע יהיה נגיש לכלל הציבור".

 

אם אני חוזר לנושא הקמת השוק החדש, אתם מדברים על תשתית במובן המאוד רחב של המילה. יש פה תשתית פיסית, על כל מורכבותה ויש פה תשתית למסחר שמתייחסת ברצינות לסוגיית המחיר.

בר-און:"אנו מדברים על שלושה רבדים, רובד אחד הוא  תשתית ההקמה, שהתכנון יהיה מיטבי, שהמפרטים יהיו נכונים, שהחומרים יהיו נכונים. רובד שני הוא התפישה התפעולית של השוק, היא קריטית כדי ליצור שוק שהוא משוכלל, שוק שהוא מתופעל כמו שצריך, שוק שהתנועה זורמת בו, שהמסחר מתנהל בו באופן ראוי, כי בסוף כדי לקיים מסחר איכותי אתה צריך תנאים פיסיים טובים, שיאפשרו תפעול נכון. 

"רובד שלישי שהוא הנגזרת, הוא הרובד של הורדת יוקר המחיה, רובד של שקיפות העסקאות, של שוק שקוף ומשוכלל. כאמור כצעד ראשון ובכדי לא לדחות את השקיפות, המהימנות והורדת המחירים, אנחנו מבצעים את פרויקט סקר המחירים".

 

נניח שאני חקלאי ואני מגדל עגבניות. האם המערכת הזאת תאפשר לי לעשות השוואה בין סיטונאים?

בר-און:"מאחר ואני מזכיר לך שצריך לשמור על הפרטיות של הסיטונאים ושהמערכת לא תחשוף את זהות הסיטונאי. זו לא המטרה. הסיטונאים לא יסכימו לכך ואני גם לא חושב שזה נכון.

"בסופו של יום, אנחנו חברה ממשלתית ויש לנו אחריות פה לשקף מחיר נכון ואני מזכיר שבאינטראקציה של החקלאי מול הסיטוני, יש איזושהי אינטראקציה של יחסי אנוש, של מחיר שנסגר בינהם, של איכות סחורה – יש הרבה מאוד משתנים שמשפיעים על המחיר. 

"דבר נוסף שאמור להשפיע על החקלאי, עוד דבר שמשרד החקלאות דרש שיהיה בתוך השוק, זו נקודת הפחת. העסקאות שמתבצעות היום הן עסקאות מישגור (קונסיגנציה), עסקה שבה הבעלות לא עוברת לסיטונאי.

"אם למשל יש עכשיו פחת לסחורה, החקלאי יכול לקבל טלפון שאיקס משטחים הלכו בגלל שיש פחת ולא נמכרו. בדרך כלל זה ייזרק. בסך הכול מדובר במערכת יחסים של הסיטונאים והחקלאים שעובדת שנים, אבל עדיין הבקשה שלטעמנו הייתה מאוד הגיונית מצד משרד החקלאות – שתהיה נקודת פחת בשוק.

"מה זה אומר? אם סיטוני רוצה לומר לחקלאי שיש פחת על סחורה, הוא ייקח את הסחורה שלו לנקודת הפחת, יהיה שם נציג מדינה, יבדוק את הסחורה, ייתן לו אישור בחותמת. ואז החקלאי לא יוכל להתווכח, הוא יבקש את האישור של משרד החקלאות, הסיטונאי יצג את האישור בפניו וזה עוד משהו במסחר שהוא הוגן, משוכלל ושקוף ואני חושב שזה סידור שעושה צדק בין הסיטונאי לבין החקלאי".

 

בביקור שערכנו בשוק בצריפין, אחד הסוחרים אמר לאחד מנציגי המשרד, עד שאתם תקימו את השוק הוא כבר לא יהיה רלבנטי. אז מה קורה עכשיו?

בר-און:"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם איגוד משווקי הפירות והירקות, שהוא האיגוד של הסיטונאים. יש פה סוג של היזון חוזר כי בסופו של דבר, במסגרת הפרויקט שאנחנו מתכננים הם קהל הלקוחות שלנו וטבעי שנקשיב לצרכים שהם מעלים.

"כפי שאמרתי, הראינו להם את הגדלים, את התוכניות, שמענו לדעתם בהרבה מאוד מובנים, כאשר ההסתכלות שלנו היא הסתכלות כוללת, עם דגש על צרכי החקלאים שהם הראשונים בחוליית המסחר.

"במסגרת העובדה שמתפרסם מכרז BOTאז מי שמוביל את פרסום המכרז זו ועדת מכרזים, בראשות אגף החשב הכללי באוצר כאשר אנחנו כחברה ממשלתית חברים בוועדה ומספקים את הידע המקצועי.

"הגענו לשלב שכל מסמכי המכרז מוכנים לפרסום. אז כשבאים ושואלים מה עשינו בתקופה הזאת, אפשר לומר שלאחר שמשרד החקלאות החליט שהוא הולך למסלול של BOT- ואני מזכיר לכולם שאנחנו זרוע ביצוע של משרד החקלאות, אז דחפנו מאוד את התהליך הזה והמסמכים מוכנים.

"כאמור השתתפו בשלב המיון המוקדם חברות רבות והוא זכה להיענות גדולה. מנגד, הבעיה שלנו זו ההתנהלות מול עיריית אור יהודה, היא מהווה את החסם המרכזי".

 

על מה מדובר?

בר-און: "מהרגע שהתחלנו להתנהל מול ראש עיריית אור יהודה, פגשנו ראש עיר מאוד לעומתי, הפועל נגד הקמת השוק. לצערי לא משנה העובדה שהשוק עתיד להכניס כסף רב לעירייה לאור תשלומי הארנונה, יפתח להם את האזור, ויוכל ליצור מקומות עבודה- ראש העיר מתנגד להקמה של השוק בלי שום טיעון רלבנטי.

"אני רוצה להדגיש, כי להקמת השוק יש כבר תב"ע ייעודית מאושרת. מדינת ישראל ב-2007 אישרה תב"ע לשוק סיטוני. כמו כן, התקבלו שתי החלטות ממשלה על הקמת השוק ואנו נתקלים בראש עיר שפשוט לא מכבד את החלטות הממשלה".

 

מהן הסיבות?

בר-און:"אני יכול לומר שאנחנו התנהלנו איתו לאורך כל הדרך בזרועות פתוחות ובנפש חפצה. נפגשנו איתו, היו לו לא מעט דרישות, החל מהיכן למקם את בניין השוק שיהיה רחוק מהעיר, דרך סוגיות תכנוניות ואף לבקשתו להקמת נקודת משטרה בשוק ונענינו.

"חשוב להבין שתכנית המתאר מחייבת אותנו לפתח מלבד השוק גם את המקטע של נחל איילון וגם את זה המדינה לוקחת על עצמה. זאת אומרת, הפרויקט הזה אמור לשמש ולהועיל מאוד לעיר אור יהודה. הקמנו צוותים משותפים בתחומי התברואה, המשפט, השיטור העירוני והתפעול, כדי למצוא אם יש בעיות וכיצד לפתור אותן. ישבנו, דנו, הגענו לתוצרים במרבית הנושאים. למרות כל אלו, ראש העיר רוצה להיות אבן נגף להקמת השוק החדש.

"כרגע אנחנו שוקלים להפוך את השטח לשטח גלילי, שזה שטח שלא שייך לאף רשות מקומית ואז למעשה השטח הופך למעין משק סגור ועובד אך ורק מול הוועדה המחוזית. אגב, מעבר לכביש, פארק אריאל שרון הוא שטח גלילי.

"אני מצר על כך שבמקום שראש העיר יחשב על טובת התושבים שלו, על ההכנסה הצפוייה להתקבל עם הקמת פרויקט כה מתקדם, הוא מנסה בדרך לא דרך למנוע את הקמת השוק.

 

אבל זה יעכב את הפרויקט...

בר-און:"כאמור המכרז מוכן אבל הוא לא יפורסם עד שלא נדע באופן ברור, מה הסטטוס של הקמת השוק באור יהודה. עד שלא נבין שיש הסכמות מצד ראש העיר או לחלופין – השטח יעבור לסטאטוס שטח גלילי. לא יתכן שבמדינה מתוקנת שלטון מקומי, יתנער מהחלטות של שלטון מרכזי, זה משהו שלא יכול להתקיים".

 

אבל הפיכה לשטח גלילי, זה יכול לגרור את זה לעוד כמה שנים...

בר-און:"אני מאוד מקווה שבסופו של יום נוכל להגיע איתו להסכמות. אז, כמו שאמרתי, המכרז להקמה ולתפעול של השוק הסיטוני החדש כרגע לא מפורסם בגלל ראש העיר. זו הסיבה העיקרית".

 

מי הן החברות שעברו את המיון המוקדם?

בר-און:"אני לא יכול לחשוף את שמות החברות. יש לנו רשימה מאוד מכובדת של חברות שעברו את הליך המיון המוקדם, שזה מאוד מעודד. אנחנו מדברים על הגופים המובילים במשק בתחום הבניה והתפעול.

 

בתגובה מסר בנצי אזאצ'י, מנכ"ל עיריית אור יהודה: "אין תגובה".