קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

מדברים עסקים


15.04.2012

קניינים מהארץ ומחו"ל, יצואני תוצרת חקלאית, בעלי רשתות שיווק, אנשי עסקים, יצרני תשומות, חקלאים - ובסך הכול כ-30 אלף מבקרים, פקדו את התערוכה הבינלאומית לתוצרת טרייה "Fresh AgroMashov", שהתקיימה זו הפעם ה-22 בגני התערוכה בתל אביב. מאת עמוס דה-וינטר ונחמה דושניק. בתמונה: מראה כללי על תערוכת "Fresh AgroMashov 2012"

כתבת חקלאות מירחון משוב חקלאות!

כ-30 אלף מבקרים פקדו את התערוכה הבינלאומית לתוצרת טרייה "Fresh AgroMashov", שהתקיימה זו הפעם ה-22 בגני התערוכה בתל אביב. בתערוכה התארחו שרת החקלאות אורית נוקד, ראשי רשויות, ראשי ארגונים חקלאיים, קניינים מרחבי העולם, אנשי עסקים מהארץ ומהעולם ואלפי חקלאים.

התערוכה, שהתמקדה השנה בתוצרת חקלאית טרייה ונמשכה יומיים, הציגו כ-150 חברות מהארץ ומהעולם את החידושים העדכניים ביותר בתחום החקלאות וכאמור, בעיקר בתחומי תוצרת חקלאית טרייה.
כמו כן אירחה התערוכה למעלה מ-40 משלחות, בהן משלחת של 120 חקלאים פלשתינאים, משלחת גדולה של חקלאים מירדן, משלחת רשמית של אנשי חקלאות מהודו, משלחות מרוסיה ומאוקראינה, משלחות מהמזרח הרחוק (וייטנאם, לאוס, תאילנד) ומדינות אפריקה. כל המשלחות כללו ראשי חברות חקלאיות, קניינים ומומחים בענפי החקלאות השונים, השנה שלחו גם נציגות מדינות, כמו: ניגריה, איטליה, טורקיה ורומניה, במקביל למשלחות ממערב אירופה.

בין המבקרים הרבים שהגיעו לתערוכת "Fresh AgroMashov 2012" ניתן למנות את אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר; אבו וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים; שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה רמת הנגב; אריה שור, מנכ"ל תנובה; ד"ר רענן כהן, יו"ר השוק הסיטונאי; רמי לוי, בעל רשת "רמי לוי שיווק השקמה"; זכי שלום, מבעלי רשת "חצי חינם"; יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, לואיג'י מטיולו (Mr. Luigi Mattiolo), שגריר איטליה בישראל, הנרי הנסון-האל (Mr. Henry Hanson-Hall), שגריר גאנה בישראל, איציק בדר, יו"ר תאגיד גרנות; מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל; אילן אשל, מנכ"ל ארגון מגדלי פירות; חיים חדד, מזכיר ארגון מגדלי פרחים; השפים שאול בן אדרת ופרנק אזולאי; שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים; דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים ועוד רבים אחרים.


"חגיגה לחקלאים ולמשווקים"

טקס חנוכת התערוכה התקיים במעמד שרת החקלאות, אורית נוקד, שגריר גאנה בישראל, הנרי הנסון הול, נשיא התערוכה, אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ד"ר רענן כהן, יו"ר חברת השוק הסיטונאי, קניינים ומשלחות מחו"ל, ראשי איגודים חקלאיים, חקלאים ומציגים.

חיים אלוש, מנכ"ל משותף בקבוצת "משוב", אמר לנוכחים: "התערוכה מהווה חגיגה לחקלאים, למשווקים וגם לעם ישראל. לד"ר רענן כהן יש חזון, שעונה על הצרכים שהושגו כתוצאה מהמחאה החברתית - צמצום פערי התיווך ורק הוא יכול לממש  את החזון. חבל שאין מספיק נשים חקלאיות, אולם יש לנו את שרת החקלאות, שמנווטת את הדברים בחכמה", אמר אלוש.

*בתמונה: משלחת חקלאים פלשתינים מחברון

אבשלום וילן, נשיא התערוכה ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר כי התערוכה הבינלאומית 'Fresh AgroMashov', המתקיימת זה 22 שנים, מציגה מדי שנה את הישגי החקלאות, והשנה ישנם גם הרבה קניינים מחו"ל: "אחרי שהתרגלנו לבכות על המים והעובדים הזרים, הייתה לנו השנה שנה מוצלחת וירד הרבה גשם ונקווה שכך זה יימשך", הוסיף.

ד"ר רענן כהן ציין, כי בלי שרת החקלאות לא יקום הפרויקט של השוק הסיטונאי החדש וכי הוא בטוח שהיא תתמוך בו והשוק יקום בסביבה איכותית: "אני מתחייב להוריד את פער המחירים ב-3-2 מיליארד שקל", אמר כהן.

שרת החקלאות, אורית נוקד, אמרה: "בחוץ יורד גשם ברכה והחקלאים יכולים לעזוב את השטח ולהגיע לתערוכה. ישנם בתערוכה הרבה אנשים וחגיגה גדולה. התערוכה היא פרויקט מבורך שמפגיש בין חקלאים וקניינים המעוניינים לרכוש תוצרת חקלאית, המכירים ומוקירים את ההישגים הטכנולוגיים של חקלאות ישראל". שרת החקלאות ברכה את חיים אלוש, מנהל התערוכה, על המפגש השיווקי. אחרי נפילת אגרקסקו יש צורך לחפש  מקורות נוספים, ואני מקווה שהם יימצאו".

"גולת הכותרת היא השוק הסיטונאי החדש שיהיה טוב לסיטונאים ולצרכנים", הוסיפה השרה, "ואני שמחה שרענן, שהוא בעל ניסיון וכושר ביצועי, יוביל את הפרויקט. אני מקווה שאהיה מספיק זמן בתפקיד ואוכל לסייע לו".

מר הנרי הנסון הול, שגריר גאנה בישראל, אמר כי הוא שמח להיות בישראל וציין, שראה בתערוכה הרבה קניינים מחו"ל שבאו ממספר יבשות. "בגאנה" הוא אומר, "ישנן הרבה הזדמנויות לחקלאים ישראלים. יש לנו  שטחים גדולים ואנחנו מעוניינים שחקלאים ישראלים יבואו להדגים לנו את החידושים הטכנולוגיים ויאמנו את הצעירים בגאנה. החקלאות באפריקה היא בשביל העניים.  השגרירות שלנו פתוחה ואנו נסייע בכל  אינפורמציה שתחפצו".

* בתמונה: עמירם מוארמן, העוסק בייצור ושיווק פירות וירקות



עושים עסקים

התערוכה התמקדה בשיווק תוצרת חקלאית טרייה, במטרה להרחיב משמעותית את אפשרויות השיווק של חקלאים מישראל והרשות הפלשתינאית, והצליחה להפגיש בין מגדלים גדולים לקניינים, סיטונאים ומשווקים מהארץ ומחו"ל.

מהשוק המקומי בישראל הגיעה משלחת מנכ"לים ומנהלי סחר בשורה של רשתות שיווק ישראליות, כגון: "טיב טעם", "מגה" ("קו-אופ הריבוע הכחול"), "שופרסל", "חצי חינם", "מחסני כמעט חינם" ומשלחת של רשת "רמי לוי שיווק השקמה בע"מ", בראשה עמד רמי לוי, בעל השליטה. כל זאת, לצד חברות בינלאומיות להפצה וייבוא ירקות ופירות, ששלחו את נציגיהן.

חברת "ביכורי השקמה", חברת הבת המשווקת תוצרת חקלאית טרייה לסניפי רשת "רמי לוי שיווק השקמה", שבבעלות רמי לוי סגרה עם חברת "הדוד משה", שבבעלות יישובי חבל מעון, על עסקה למכירת 200 טון תפוחי אדמה בשבוע. עוד נמסר כי היקף העסקה ילך ויגדל בכ-10%, ככל שרמי לוי יפתח סניפים נוספים, במהלך השנה. מחיר טון תפו"א עומד כיום על 200-250 ₪ לטון ולכן שווי העסקה מוערך בכ-1.5 מיליון ₪ לחודש. פגישה נוספת נקבעה בין רמי לוי ומגדלים פלשתינאים מעוג'ה, לגבי אספקה של עגבניות וקישואים וגם עם חברת אור'יגין תיסגר בקרוב עסקה של אבטיח מקסימה.

* בתמונה: ליאת כהן, מ"עינב טכנולוגיות"- "התערוכה עשתה עבורנו מעל ומעבר לכל הציפיות"


"עונה על כל הציפיות"

ד"ר אייל ורדי, מנכ"ל אוריג'ין ערך פגישת עסקים עם פרנציסקו בוראס, המנהל המסחרי של "אנקופ" הספרדית, קואופרטיב המאגד 79 קואופרטיבים ספרדים. בוראס מכיר את ד"ר אייל ורדי, מנכ"ל החברה, עוד מהימים שוורדי היה שכיר בחברת "הזרע".

במהלך ימי התערוכה נפגש בוראס עם חקלאים ויצואנים ישראליים רבים, במטרה להכיר אותם מקרוב. לדבריו: "מאז קריסת 'אגרקסקו' החקלאים הישראלים כיום, דומים לילדים שנותרו בלי אבא. אין ספק שכיום יש יותר מידי יצואנים לגודל וכמות התוצרת המופקת בישראל וזה כמובן פוגע בחקלאים.

"ל'אנאקופ' יש סניפים רבים באירופה מלבד ספרד, המצוידים בבתי קירור, מרכזים לוגיסטיים, כל מה שצריך. יש לנו סניפים בפולין, רוסיה, צרפת, אנגליה, הולנד ועוד. הרעיון שלי היא לאפשר למגדלים הישראלים לייצא באמצעות 'אנאקופ' ישירות ליעדים בחו"ל, ממש כפי שייצאו בזמנו באמצעות 'אגרקסקו'. כמובן שמדובר ברעיון ראשוני בלבד, שעלי להביאו עוד בעוד כחודש לישיבת חברי הדירקטוריון של 'אנאקופ'. במידה והרעיון יאושר, תגיע לארץ משלחת של 3-2 נציגים מ'אנאקופ' שיבקרו במשקים חקלאיים ויבדקו את התוצרת הישראלית".

כידוע, ספרד היא מובילה עולמית ביצוא פירות וירקות ו"אנאקופ" היא חברת הייצוא הראשונה בגודלה בספרד, עם מחזור של 639 אלף טון פירות וירקות בשנה, מהם 334 אלף טון פרי הדר, 184 אלף טון פירות ו-121 אלף טון ירקות (מתוכם, 19 אלף טון פלפל). בשנת 2011 סיכמה "אנקופ" מחזור מכירות של 462 מיליון יורו בשנה, בניקוי הוצאות עבודה.

על תערוכת "Fresh AgroMashov 2012" אומר פרנציסקו בוראס: "התערוכה אמנם קטנה במקצת אך באופן מפתיע – יש בה את כל שאנחנו זקוקים לו ויותר. רציתי להיפגש עם מגדלים גדולים, עם יצואנים, להתרשם מהתוצרת ומהטכנולוגיה ואת כל הדברים האלה מצאתי ב'Fresh AgroMashov', שבאמת עונה על כל הציפיות".


מכל העולם באים לרכוש תוצרת ישראלית

נציג רשת השיווק הבינלאומית "וולמארט" (WALMART) בישראל, שמרבית סניפיה בארה"ב; ביקשו להיפגש עם אילן צור, אחד החקלאים הגדולים במושב עין יהב שמפעיל בית אריזה מודרני לתמרים במושב. שני הצדדיים דיברו ביניהם על עסקה של ייבוא תמרים במאות אלפי אירו בשנה.

ז'אן פול נוטיין (Jean Paul Nuitjen), קניין בכיר בחברת "הלוקו" (Haluco) ההולנדית, שרוכשת מוצרים חקלאיים רבים מישראל, סגר עסקה לרכישת תוצרת חקלאית טריה, כחלק מהתוצרת שהיא מספקת לרשתות השיווק באירופה. במהלך התערוכה נפגש נוטיין עם מגדלים ישראלים רבים, במתחם ה-V.IP, על מנת לסגור עסקאות, וכן ביקר במשקים ישראלים.

בין עשרות הקניינים שהגיעו לעשות עסקים בתערוכה, ניתן למנות את אנדרי ליטבינוב (Andrei Litvinov), קניין בכיר ברשת ההיפרמרקטים והסופרמרקטים הרוסית "או.קיי" (O'Key & OKExpress), רשת בת 73 מרכולים (358 אלף מ"ר) ששוויה מסתכם ב-1.5 מיליארד דולר; סטיב ראדג' (Steve Rudge), קניין של חברת "קילינגס" (Keelings) האנגלית, הפעילה באירלנד, אנגליה ואירופה; מישל סבריאן, (Michel Cebrian) מחברת "סופרוס" (Sofruce), יבואן ומפיץ ירקות ופירות, מדרום צרפת, קניין מקבוצת "פוזי" (Fozzy group), מאוקראינה ואיגור שמוקלר (Igor Shmukler), מחברת "באלטפרוט" (BaltFruit), אחת מהקניינים המובילים ברוסיה.  

בנוסף הגיעו לתערוכה קניינים ישראלים, אחד מהן גבי בן סימון (Gaby Bensimon), בעל חברת "Biscotte", הממוקמת בשוויץ ומספקת תוצרת חקלאית טריה לרשת המרכולים "קואופ" (COOP), השוויצרית והשני הוא קובי סרוסי, מחברת השיווק "ביגפרוט" (Bigfruit).

* בתמונה: משמאל לימין: ליאון אנדריב, מ"פרש יגודה" ומנהלי "אקזוטיקה", ממוסקבה



מחפשים מגדלים ישראלים

ליאון אנדריב (Leon Andreev) הוא בעל חברת "Fresh Yagoda" לייצוא חקלאי, הממוקמת  במוסקבה ובלוס אנג'לס. אנדריב הגיע לתערוכה עם 3 השותפים של  חברת "אקזוטיקה", הקונה ממנו 100 מכולות בחודש, בעיקר פלפלים, אבוקדו, גזר וסלרי ועוד.
אנדריב: "אנחנו עוזרים לחקלאים המעוניינים לייצא לרוסיה. אנחנו הבאנו  את השותפים ב'אקזוטיקה' לתערוכה. קודם הם נהגו לקנות הכול דרך מתווכים. את חברי אקזוטיקה לא מעניינות הטכנולוגיות אלא הסחורה. הם אוהבים את הסחורה הישראלית וקונים הרבה ומחפשים כל הזמן מגדלים נוספים.

"ישנן בעיות בשוק הרוסי הנובעות מריבוי של חברות הייצוא. הרבה חברות ייצוא אינן יודעות כיצד יש לעבוד ולפעמים מגיעה סחורה שאינה טובה. השוק הרוסי משלם טוב. חברת אקזוטיקה היא חברה עשירה ואיתה אין בעיות עם תשלומים. החברה שלי אחראית לתשלומים (אנחנו חברה אמריקאית ויש לנו ביטוח שמבטיח תשלום ההוצאות). היום, אחרי נפילת 'אגרקסקו', זה הזמן למצוא מגדלים ישראלים. הפוטנציאל עצום. רק מוסקבה לבדה היא בגודל של ישראל כולה.
אנדרייב מספר, כי הספיק לקשור קשרים עם מגדלים ישראלים ומאוד התרשם מתערוכת "Fresh AgroMashov".



"רוצים ליצור קשר בין החקלאי לקניינים"

לא רק קניינים ביקרו בתערוכה. בין המבקרים היה בועז בינג, מנהל האגף החקלאי בחברת "לידור כימיקלים", המשווקת תשומות חקלאיות ומכשור בתחום הגנת הצומח. לידור אף מייצגת בארץ את "באייר" (BAYER) קונצרן בינלאומי ענק מגרמניה. לדברי בינג: "זו פעם ראשונה שקבוצת 'משוב' ארגנה תערוכה, בדגש על תוצרת חקלאית טרייה לשוק המקומי ולייצוא וזה כיוון טוב מאוד".

נציג חברת 'באייר' בישראל, ניקולאס אוריפידוב (Nicolas Evripidov), שבא להתרשם מהתערוכה, הוסיף: "במסגרת השירות שאנו נותנים לחקלאי, אנו מעוניינים לא רק למכור לו חומרי ריסוס, אלא גם לפתור לו בעיות שהוא נתקל בהן בכל התחומים וליצור קשר בין החקלאי לקניינים. ל'באייר' יש קשרים עם קניינים רבים בחו"ל ואנו יכולים לסייע לחקלאי, בשיווק התוצרת החקלאית, ללא תמורה.

"כרגע אנחנו בודקים את הרעיון של השתתפות בתערוכת 'Fresh AgroMashov' בשנה הבאה. בחו"ל יש לנו הצלחות בהולנד, אנגליה וצ'כיה. 'באייר' היא גם הבעלים של חברת 'זרעים ים-תיכון'. בנוסף, אנו מתמחים בהקמת פרויקטים לטיפול במי שופכין באמצעות כימיקלים, שיכולים לעניין את המשרד להגנת הסביבה ואנו מוכנים לתרום מהידע שלנו, מעבר למכירה".  

* בתמונה: שמחה יודוביץ', ח"כ שי חרמש, חיים אלוש, רמי לוי, אורית נוקד, אבשלום (אבו) וילן ורענן כהן, מרימים כוסית לפתיחת התערוכה


"יש לקוחות שאתנו כבר למעלה מ-40 שנה"

בביקורו בתערוכה גילה יהודה פלור, מנהל השיווק של חברת "י.מ.א - ייצור מוצרי אריזות קרטון", שמפעל החברה יחגוג בשנה הבאה את שנת היובל להקמתו. פלור: "ראשיתה של 'י.מ.א' בקיבוץ עין המפרץ, היה בבית מלאכה קטנטן, שנרכש במטרה לספק מקום עבודה מקורה לוותיקי הקיבוץ.

"כבר בשנה הראשונה לפעילותו ייצר המפעל 200 טון קרטונים ואילו היום אנו מייצרים בין 80 ל-90 אלף טון אריזות בשנה! מלבד הגידול המואץ, המתמשך באופן קבוע לאורך כל השנים, מוביל המפעל בתחומי איכות המוצר, השירות, הפיתוח והחדשנות. אנחנו תמיד מביטים קדימה ורוצים לשרת את הצרכים העתידיים של מדינת ישראל. אנחנו הגורם המרכזי שמשקיע בענף. בהתאם לזאת, הכנסנו קו קרגול חדש, בעלות של 70-60 מיליון שקל, שיכפיל את היכולות שלנו.

"הלקוח האמיתי שלנו הוא כמובן האיש שרוכש את המוצר מהלקוחות שלנו. אנחנו הופכים את הלקוחות לחוליה חשובה בשרשרת ההפצה. מחד, יש לנו לקוחות שאתנו כבר למעלה מ-40 שנה ומאידך, מופעל עלינו לחץ מצד חברות בתעשיית המזון, שרוצים שנהיה ספקים שלהם וזה כולל גם ספקים של חברות בינלאומיות, כמו 'יוניליוור',  ו'קוקה קולה', שקיבלו הוראה לעבוד איתנו.

"בתחום החקלאות אנו עובדים עם 'פריאור' ו'מהדרין' ובזמנו, עבדנו גם עם 'אגרקסקו'. ישנם הבדלים בדרישות בתחומים שונים וכמובן שאריזות לייצוא, חייבות להיות ברמה גבוהה יותר של איכות ואמינות. בחקלאות יש לזכור כי האריזה היא התשומה האחרונה של החקלאי. יש קשיים בתשלומים בשוק המקומי וחייבים לבדוק עם מי עובדים".


"קיבלנו תמורה מלאה לכספנו"

בין המציגים הרבים בתערוכה הייתה גם ליאת כהן, מחברת "עינב טכנולוגיות", חברת קירור שמתמחה בייצור ויבוש מערכות סופחות לחות ("יבשנים" ומערכות גדולות יותר) לחדרי קירור, מכלי אחסון והקמת פרויקטים של קירור. כמו כן, מעניקה "עינב טכנולוגיות" שירותי תחזוקה בכל התחומים, החל מתעשיית התרופות והביטחון - דרך חברות זרעים - וכלה בתעשיית הביטחון.
"כך למשל הגיע אלינו חקלאי, שהתלונן שכל ארגזי תוצרת שהוא מעביר מגיעים ללקוח רטובים. אגב, זוהי בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, וכמעט כל המגדלים פנו אלינו באותו הנושא. צריך להבין שאתה כחקלאי משקיע מיליוני שקלים בגידולים ועלול לאבד את כל הסחורה שלך בלילה אחד בגלל הלחות".

ליאת מסרה, כי אנשי חברת "עינב טכנולוגיות" מרוצים מאוד מהתערוכה. לדבריה: התערוכה פתחה לנו פתח גדול לעתיד ועשתה עבורנו מעל ומעבר לכל הציפיות שהיו לנו לפני התערוכה. אנחנו מרוצים מאוד, הן מהחשיפה של 'עינב טכנולוגיות' לקהל הצרכנים, היצואנים, הקניינים והצרכנים, הן מהרצינות, היחס והשירות שקיבלנו מקבוצת 'משוב', מארגנת התערוכה. כמו כן, התרשמנו מאוד מהמופע של הקהל, מאלפי הצרכנים והלקוחות הפוטנציאליים, שעברו וחלקם ביקר בביתן שלנו. קבוצת 'משוב' עשתה עבודה מצוינת ואני רק יכולה לומר בפה מלא, שקיבלנו תמורה מלאה להשקעה שלנו בתערוכה. נראה לי שנצליח לתרגם את התצוגה שלנו בתערוכה לעסקים ואין לי ספק שנציג גם בשנה הבאה, בתערוכת 'Fresh AgroMashov'".

* בתמונה: פלביו אלצואטה (Flavio Alzueta), מנהל השיווק והתקשורת של "גלובאל ג.א.פ" (Global G.A.P)



ממליץ למגדלים להציג ב-"Fresh AgroMashov"

אחד מהמגדלים המעניינים שהציגו בתערוכת "Fresh AgroMashov 2012" הוא צחי לייבוביץ', בן ממשיך ודור שישי לחקלאים ב"משק האיכרים", בזכרון יעקב.

בתום התערוכה ענה צחי לשאלתי: "היינו מרוצים מהתערוכה, אפילו מאוד מרוצים! למה? קודם כל, נתחיל מהתנהלות צוות ההפקה של 'משוב', שאירגן את כול מה שנזקקנו לו, הן מבחינת היחס והן מבחינת הדאגה לניקיון מסביב.

"לגבי התערוכה, באמת הגיעו לתערוכה לא הקהל הרגיל שמגיע, אלא כפי שהובטח לנו - הגיע קהל מקצועי, אנשי מקצוע כקניינים ברשתות שיווק שונות, נציגי חברות, נפגשנו עימם וכבר לאחר התערוכה, ביקרו חלקם בעסק שלנו, כך שאנחנו מתקדמים לקראת עבודה משותפת וסגירת עסקאות".

"משק האיכרים" בזכרון מגדל רימונים ומפיק מוצרים שונים מפרי הרימון. לדברי לייבוביץ': "בשנות ה-90' החל הבאז הפרסומי על סגולותיו הבריאותיות של הרימון ובאותם ימים היה לנו במשק מטע רימונים קטן.

"עקב כך קיבלנו החלטה אסטרטגית לנטוע ולהרחיב את מטע הרימונים וכיום יש לנו כמעט את כל הזנים המיוחדים שפותחו וגדלים בארץ, החל מה'וונדרפול', דרך ה'שני' ו'עכו' וכלה בזנים מתוקים וזנים חמוצים אחרים. מלבד שיווק רימונים לשוק המקומי ולייצוא, אנחנו מייצרים מיץ רימונים טבעי, תוספי מזון, המבוססים על שמנים טבעיים מרימונים ואנחנו בשלבי פיתוח אחרונים של ייצור רוטב רימון וריבת רימונים.

"בנוסף, יש לנו במשק מרכז מבקרים, במסגרתו אנו עורכים למבקרים סיורי שטח, משולבים בסקירה על הענף, הזדמנות לטעום, לקטוף ולהתנסות בכל הקשור בפרי המהמם הזה. אגב, כתוצאה מהתערוכה ביקרו במשק שלנו משלחות מתורכיה, רוסיה, אנגליה, צרפת, התקיימו פגישות עסקים וכפי שאמרתי, אנחנו מקווים שיצאו מכך עסקאות. הייתי ממליץ לכל מגדל להציג ב-'Fresh AgroMashov' בשנה הבאה".



"פערי התיווך יוזלו"


אחד הביתנים הגדולים והיפים בתערוכה, היה ביתן חברת השוק הסיטונאי החדש, ששימש גם כביתן ה-V.I.P של התערוכה, בשיתוף עם קבוצת "משוב". ד"ר רענן כהן, יו"ר צוות ההקמה של השוק הסיטונאי החדש בצריפין, שנכח בתערוכה, גילה, כי בכוונתו להוזיל פערי התיווך ב-3-2 מיליארד שקל.

בנוסף הפתיע כהן, כשאמר כי בתחילה לא התלהב לעמוד בראש צוות הקמת השוק הסיטונאי החדש: "אולם הופעל עליי לחץ מצד שרת החקלאות, אורית נוקד, רשות החברות ושר התמ"ת, שלום שמחון, שאקח על עצמי את התפקיד, לעמוד בראש החברה שתקים של השוק הסיטונאי בגוש דן.

"ברגע שנכנסתי לתפקיד התאהבתי בעניין", הוסיף כהן. "כשיש לי משימה אני מבצע אותה. דבר ראשון שיניתי את שם החברה לשוק הסיטונאי בישראל. דבר שני, לקחתי הלוואה מהבנק והתחלתי להקים את החברה. לא היו נהלים, לא הייתה תכנית ולא היה תקציב - היה רק רעיון. נאמר לי שהמדינה נותנת את הקרקע להקמת השוק בחינם, אך מהר מאוד התברר לי שחינם פירושו, שהקרקע פטורה ממכרז בלבד. במנהל אמרו לי שעליי לשלם עבור הקרקע, כמו כולם. לאט-לאט הקמנו תשתית, הוצאנו מכרזים ובחרנו אנשים (הכי טובים שישנם). את התוכנית עשה משרד 'אורבך הלוי אדריכלים', בשילוב מומחים לשווקים בינלאומיים מחו"ל.

"השוק הסיטונאי החדש יהיה שוק מודרני מהמובילים בעולם ותהיה לו השפעה על בריאות התושבים. מדובר במערכת מסודרת, בעלת שקיפות מוחלטת וסחורה יוצאת מן הכלל. הציבור יידע מה המחיר שנקבע בלי שעון, הכול באמצעות הרדיו, ממש כמו בבורסה. היום השוק הסיטונאי בחברון יותר משובח ומודרני מהשוק שהיה בחשמונאים או זה שבצריפין. אני אוריד את פערי התיווך ב-3-2 מיליארד שקל לכל הצרכנים. הגיעה אליי משלחת  פלשתינאית מחברון. הצעתי להם לבוא ולהקים שוק אצלנו בשוק הסיטונאי. התגובה שלהם הייתה שהם ישמחו לבוא, אם רק יאפשרו להם".


"לא כל אחד יוכל להיכנס לשוק"

מהנדס הבניין, נועם לנדאו, הוא סמנכ"ל ההקמה של השוק הסיטונאי החדש. לדבריו, "כדי שהשוק יקום כמתוכנן, במאי 2014, תאריך היעד, הטרקטורים צריכים להיות בשטח עד סוף השנה. הפרויקט לא קטן ורבים בוחשים בו. רענן כהן יודע כיצד להזיז דברים.

"שטח השוק יעמוד על 230 דונם והוא יהיה גדול ומשוכלל. תוכניות השוק טרם אושרו, מחכים לממשלה. בעוד שבועיים אמורה הממשלה לתקצב את התשתיות, בהתאם לתכנית כלכלית ותקצוב שתוגש לה ובשלב הבא, עם ההכנסה מהשכירות, נוכל לקחת הלוואה. כעת עובדים על נושא החקיקה. לכל אחד בשוק יהיה תג, שבלעדיו לא יוכל להיכנס לשוק. צריך יהיה להפקיד ערבות ותהיה נקודת משטרה, למנוע כניסה של העולם התחתון. למדנו משגיאות העבר ובשוק החדש נוכל לאסור את כניסתם של אלו הפועלים בניגוד לחוק".

* בתמונה: פייר אסקודו, עורך "יורופרש דיסטריביושן" עם קובי סרוסי, מ"ביגפרוט (Bigfruit): "אני מופתע לטובה. אין כאן תור ויש פינות, בהן ניתן לשבת בשקט ולסגור עסקים עם לקוח"



"לגדול ולהשיג עוד לקוחות"

גם מחמוד זבדיק, חקלאי מבקעת הירדן, ביקר בתערוכת 'Fresh AgroMashov'. לזבדיק שטח של 100 דונם, עליו הוא מגדל תמרים, פלפל חריף, מלפפונים ועגבניות בחממות, אותם הוא מוכר לשטחים ולישראל. התערוכה מעניינת אותו, כי הוא רוצה לגדול ולהשיג עוד לקוחות.

משלחת נוספת של חקלאים פלשתינאים הגיעה מרמאללה. "אנחנו", אומר עמר קעילפה (Amer Kilhilfeh), מחברת "Harvest Export", שהיא חלק מקבוצת "Massav", "מייצאים תוצרת איכותית לאירופה ורוסיה ומקבלים פדיון גבוה לתוצרת. בשנה שעברה ייצאנו 110 טון תות-שדה (30% מתוצרת עזה) וכ-110 טון עגבניות צ'רי ופלפל".

המשלחת התרשמה מאוד מהתערוכה וערכה מפגשים רבים עם ישראלים. קעילפה אומר, כי החקלאים הפלשתינאים בגדה המערבית מעוניינים להתרחב ולגדל זנים חדשים של צ'רי ופלפל ואף להיכנס לתחום התבלינים. אזור גוש קטיף הוא לדבריו המקום הטוב ביותר לגידול תבלינים.

* בתמונה: רוני רוט, מנהל שוק ישראל ואפריקה ב"נטפים", עם עמי אגמון, יו"ר ועד מושב פארן שבערבה



"רוצים לקצץ במחיר המטרה"

עמי אגמון, יו"ר ועד מושב פארן, הוא רפתן ומגדל פלפלים במקביל. ביחד עם בנו מגדלת משפחת אגמון 100 דונם פלפל. לרפת מכסה של חצי מיליון ליטר חלב (60-50 חולבות).

"תחילת העונה בפלפל הייתה גרועה והמחירים היו מאוד נמוכים", אומר אגמון. "מזג האוויר היה קשה, קר מאוד והתוצאה היא שנרשמה ירידה של 20% בפרי. כמו כן, ישנן חברות ייצוא רבות ומנסים להוריד לנו את המחירים. בשל הקור ישנן גם בעיות של לוגיסטיקה (גם באירופה קר)".
את חלב הרפת בפארן מוכרים ליטבתה. אגמון: "בנושא הרפת יש מאבק, מאחר ובתמ"ת רוצים להוריד לנו את 'מחיר המטרה' ב-20%, למרות חוק החלב. מצב הרפת הוא סביר, אם כי מחיר המזון עלה בצורה בלתי רגילה. מה צופן העתיד? יש מאבק קשה עם משרד החקלאות. החלב באירופה מסובסד ברמה גבוהה ואצלנו אין סבסוד, בממשלה רק מקשים עלינו ורוצים לייבא חלב וגבינות".

להבדיל משנים קודמות, השתתפו השנה בתערוכת 'Fresh AgroMashov', מחלבות שונות שהציגו את מגוון מוצריהן לאנשי רשתות השיווק ולקניינים שביקרו בתערוכה. אגמון חושב, ש "הכיוון חיובי" ולדעה זו מצטרף רוני רוט, מנהל שוק ישראל ואפריקה בתשלובת "נטפים". רוט מוסיף, כי פעולותיה של קבוצת 'משוב' במסגרת התערוכה - תורמות המון לענף החקלאות ולחקלאים.


חקלאות מדייקת

במסגרת תערוכת 'Fresh AgroMashov', התקיימו שני כנסים בינלאומיים, הכנס הבינלאומי הראשון, עסק בנושא "טרנדים מתפתחים בעולם בענפי הפלפל ופרי ההדר" והתקיים לאחר מושב הפתיחה של התערוכה. בכנס השתתפו יצואנים רבים, חלקם מתמקדים בייצוא ירקות ובעיקר פלפל וחלקם מתמקדים בייצוא פרי הדר ישראלי. אחד המרצים המרכזיים בכנס היה פרנציסקו (פאקו) בוראס (Francisco Borras), המנהל המסחרי של קואופרטיב "אנאקופ" (Anecoop).הרצאה מרתקת הייתה של ד"ר נאבמבי לוטלאדיאו (NeBambi LUTALADIO Ph.D.), מקניה, קצין בכיר ומנהל קבוצה במחלקה לייצור והגנת הצומח חקלאי והגנת הלקוח של ה-FAO, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. כן הרצה בכנס פלביו אלצואטה (Flavio Alzueta), מנהל השיווק והתקשורת של גלובאל ג.א.פ (Global G.A.P)", שעדכן את הנוכחים בהתפתחויות אחרונות, הנוגעות לתקן הגלובאל ג.א.פ.

כן התקיימו בתערוכה כנסים נוספים, כמו למשל הכנס השנתי של ארגון עובדי הפלחה, שעסק בנושא: "חקלאות מדייקת – מבט לעתיד". במסגרת הכנס הרצה ד"ר ויקטור אלחנתי, מהמכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) על "חישה מרחוק וחקלאות מדייקת". ד"ר אלחנתי הוא אחד המדענים העובדים על פיתוח טלסקופ ללוויין ישראל-צרפתי, שישמש את החקלאים. לאחר מכן הרצה פרופ' אברהם גמליאל, מהמכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), על "טכנולוגיות חדשות להדברת פגעים בחקלאות: חזרה לעתיד".

בנוסף התקיים הכנס השנתי של ענף החלב (כנס הרפתנים), שעסק בנושא: "ניהול הדיר והרפת – הדור הבא". לדברי שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, הכנס התמקד בנושא "דור ההמשך" בעיה כאובה בענף החלב, שבו מעטים הצעירים שמעוניינים להמשיך ולעסוק בו. דרורי הרצה על "ענף החלב בתקופה של אי ודאות". אחריו הרצו רו"ח דורון שטיין (ארגז כלים ניהולי בתקופה של אי ודאות) ואלון קוטב (ניהול העסק – עקרונות ההצלחה).

* בתמונה: אלכסנדר פבלוב, נשיא המועצה העסקית של ישראל אוקראינה



לשדרג את ענף הרימונים בהודו

למחרת התקיים הכנס הבינלאומי ה-1 לענף הרימון, שאורגן ע"י חברת "פומג טך". בכנס השתתפו מומחים בינלאומיים בעלי שם מכל רחבי העולם. (כתבה נרחבת על כנס הרימונים בעמ' 20)

אחד המאזינים בכנס, היה מישל נגר (Mihcel Nagar), מהודו, מנהל פרויקטים של ארגון מגדלי רימונים, במהרשטה, המונה 400 מגדלים. "אנחנו מחפשים טכנולוגיה ישראלית שתסייע לנו בשדרוג ענף הרימונים", הוא מסביר.

"צריך להבין שרק בהודו ניתן לגדל תוצרת של פרי הרימון, במשך 12 חודשים ברציפות (חלק מעצי הרימון ההודים הם ירוקי עד, אך פירותיהם קטנים ע.ד.ו). בספרד, למשל ניתן לייצא פרי רק במשך 6 חודשים. אנחנו רוצים להיעזר בטכנולוגיה הישראלית ובחדשנות ולפעול יחד. אנחנו מתכננים לדאוג לכך, שהחקלאים שלנו יוכלו לעבור הדרכה בארץ אצל מדריכים ישראלים".

לגבי התרשמותו מהאירוע, אומר נגר: "התערוכה נהדרת. ישנן בתערוכה חברות ישראליות וגם חברות פלשתינאיות. זה מקום מפגש לכולם, מקום מרגש ובלתי אמצעי. אני שמח להיות בארץ וזו לי הפעם הראשונה שאני כאן. אני עובד עם שפריר גודל, שעוזר, מתווך ומארגן לי פגישות בארץ".



לקשר בין חברות מישראל ואוקראינה

אלכסנדר פבלוב, (Alexander Pavlov), נשיא המועצה העסקית (Business Council) ישראל-אוקראינה, הגיע לתערוכה בראש משלחת עסקנים ונציגים ממשרד החקלאות של אוקראינה, שבנוסף לתערוכה ביקרו ברפתות, חממות ומפעלים שונים בארץ. לדברי פבלוב: "ישראל מוכרת די הרבה תוצרת חקלאית באוקראינה. אנחנו, לעומת זאת, מוכרים לישראל חיטה, תירס, שמן ואפילו וודקה. אנחנו מעוניינים לחתום חוזים ולקשור קשרים עם ישראלים".

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, הגיב על דברי פרלוב ואמר: "הנסיעה לקייב אורכת רק מספר שעות ולנו יש הרבה מה להציע בתחום טכנולוגיות מים ותחומים אחרים. ישראל היא אמנם שוק קטן, אך יש פה המון מדריכים חקלאיים, יזמים וניתן לעשות עסקאות משותפות. נשמח לעזור".

פבלוב: "באתי בראש משלחת שמחפשת טכנולוגיות חקלאיות, שניתן ליישמן באוקראינה. אנו מנסים ליצור קשרים בין חברות ישראליות ואוקראיניות, בתמיכת השגרירות האוקראינית בישראל. שגריר אוקראינה בישראל, הנדי נדולנקו (Nadolenko Hennadyi) והשגריר הישראלי באוקראינה, ראובן דינלאל, הם דיפלומטים רציניים ופעילים מאוד".

הקשרים בין ישראל ואוקראינה טובים. נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, ביקר באוקראינה ונשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ, ביקר בישראל. בביקורו של ינוקוביץ, בדצמבר 2010, נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בין שתי המדינות.

פבלוב: "ישראל קונה באוקראינה יותר מ-60% מהחיטה, התירס והמזון לחי הנחוצים לה. ישנה גם דרישה לפוך אווזים וחומוס (גרגרים). קיבלתי בקשה לרכישת 10 אלפים טון חיטה לשנה, 10 טון פוך לחודשיים וכן, לרכישת ברזל. הישראלים בונים באוקראינה לולים וחממות. באוקראינה חיים יותר מ-40 אלף ישראלים. אנחנו קונים מישראל גם פרחים, יין ותוכנות.
 
"חברות באוקראינה ביקשו שנשיג עבורם מערכות לחממות, מערכות למחלבות ומערכות פיקוח ובקרה למים וחשמל. אנחנו בקשר עם חברת 'נטפים' ו'אגריקו', שבונה רפתות, יש לנו גם קשר טוב עם 'ארבל', שמייצרת ציוד ומחלבות ועם חברת 'M.A.D', שמייצרת לולים. בתערוכה יצרנו קשר עם קיבוץ עלומים, השוק הסיטונאי, 'J.H.I', חברה ישראלית לטכנולוגיה חקלאית ועוד.

"יש לנו משרד בקייב ואנחנו מטפלים באנשים שמגיעים אלינו ומארחים אותם. יש לנו גם מתורגמן. אנחנו נמצאים בקשר עם עו"ד ישראלים ואוקראינים, שיכולים לספר לישראלים על התנאים הקיימים באוקראינה ולתת אנליזה על המשק האוקראיני".

* בתמונה: אייל ורדי ודובי גודינגר מ"אוריג'ין" בפגישת עסקים עם פרנציסקו בוראס ואנגל דל פינו, מ"אנאקופ"



"מגדל צריך יצואן שיסייע לו"

אחד ממבקרי התערוכה, קובי סרוסי, מחברת "ביגפרוט" (Bigfruit), פועל בשיתוף פעולה עם מספר חברות בארץ: "חברת השיווק שלי היא חברה חדשה, שקמה רק לפני ארבעה חודשים. לפני כן, גרתי 20 שנה בדנמרק והלקוחות עברו אתי לחברה החדשה. ישנם מגדלים רבים שרוצים לייצא ישירות אלי, יש לי קשרים טובים ואני משיג מחירים גבוהים. לתערוכה הבאתי גם מספר חברים מחו"ל.

"היום אני מייצא מהארץ כ-15 מכולות בשבוע ולו הייתה לי סחורה נוספת הייתי מייצא יותר. לכן הגעתי לתערוכה. אני מייצא פלפל, מלונים, תות-שדה ותבלינים טריים. בשנה שעברה הוצאתי מישראל 187 מכולות פלפל והיה לי גם ארטישוק ירושלמי.

"מצד שני, הבאתי לארץ הרבה זרעי ירקות שאינם קיימים בארץ, כמו 'רדישו' (כרוב שחור ומר, מטוסקנה, איטליה, שמבוקש במסעדות יוקרה נ.ד). במקור אני שף ומכיר כל ירק ופרי. יש בי אהבה גדולה לירקות וכל ירק חדש שאני רואה באירופה, אני ישר בודק. אני מחפש רק דברים ייחודיים. אני מתכוון לייבא לארץ דברים מעניינים, כמו למשל שעועית אדומה מיוחדת וסוג לימון מיוחד - דברים שאין בשוק הישראלי. אני דואג להשיג למסעדות מה שאין להן ומקווה שהם גם יהיו בשוק הישראלי. כרגע אני  משווק רק לחו"ל - להולנד, אנגליה, גרמניה וצ'כיה ומתחיל לשווק גם לרוסיה. אני משווק את קליף ה'אור' - זן המנדרינה היקר ביותר, ללא גלעינים ומקווה שיהיו עוד מוצרים בדרך".
 
כיצד התרשמת מהתערוכה?
סרוסי: "זוהי הפעם הראשונה שאני מבקר בתערוכה ואני מופתע לטובה - הסדר מופתי והתערוכה יותר מסודרת מהתערוכה בברלין. כל המוצרים הם ברמה יוקרתית, האווירה כיפית - כולם מחייכים ולא מרגישים לחץ, נותנים לך את הזמן שלך. אין כאן תורים ויש פינות, בהן ניתן לשבת בשקט ולסגור עסקים עם לקוח.

"מגדל צריך יצואן שיסייע לו. הישראלים מנסים לעקוף את המקצוענים. אני עוזר למגדל לקבל אישור של ה-Global G.A.P'. היום, כל נושא בקרת איכות חשוב מאוד, אם רוצים לייצא ולקבל מחירים טובים. חבל שאת המגדלים בארץ לא מעניין כמה הרוויחו, העיקר שזה יהיה יותר מהשכן. לי יש מהלכים בחו"ל. למשל, ההולנדים לא יזמינו  אותך לביתם, אבל אני מתקבל שם. התחרות בחו"ל קשה מאוד. אני מדבר שבע שפות ויכול לדאוג שהלקוח שלי יקבל מחירים יותר טובים.

"הלוגיסטיקה בארץ מאוד יקרה, לעומת זו שבאירופה ובנוסף, האספקה שמגיעה מישראל מאוחסנת זמן רב יותר בקירור. אולם, איכויות התוצרת הישראלית גבוהות יותר! השנה המרוקאים נכנסו חזק לשוק עם עגבניות הצ'רי והוציאו אותנו מהשוק. כיום, הייצוא הגדול ביותר מישראל הוא פלפל ותפוחי אדמה.

"ישראל מפתחת זנים חדשים, כתוצאה מהידע המתקדם שיש לה ומתחרה במדינות שהלוגיסטיקה שלהם זולה יותר. אולם, חשוב שנשמור על הייחודיות שלנו. למשל, האפרסמונים שהגיעו מספרד היו עפיצים וספרד רכשה מישראל עצי אפרסמונים. בשלב מאוחר יותר - זה יהיה לרעתנו. אני מתנגד למכירה של זני פירות או ירקות ישראלים למדינות אחרות. התוצאה של מכירה כזו היא שכל הזמן צריך לחפש זנים חדשים".

"האבוקדו הישראלי", אומר סרוסי, "הוא איכותי ובעל חומציות נמוכה, אך באיטליה וספרד - האבוקדו זול יותר, בשל עלות ההובלה. גם דרום אפריקה מהווה תחרות גדולה לישראל. דרום אפריקה היא 'מעצמה של ישראלים', שמגדלים שם ומתחרים בתוצרת הישראלית".

* בתמונה: שרת החקלאות אורית נוקד, לוחצת את ידו של הקניין סטיב ראדג', מחברת "sgnileek", שנפגש עם הייצואן אבי כדן, מנכ"ל "אדא-פראש"



"התערוכה - דוגמא למיתוג הישראלי"

"בהתאחדות האיכרים הגדרתי את תפקידינו כמטפלים בנושא קרקע, מים ועובדים", אומר דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, "לשמירה על הקרקע ועבודה בכל מקום אפשרי ישנם ערכים נוספים, מעבר להיבט הכלכלי.

"למשל, בנושא הקצאת המים, נכון להיום, ההקצאה לשנת 2012 נמוכה משל 2011. התאחדות האיכרים עתרה לביהמ"ש העליון, במטרה להביא מים נוספים לחקלאות והצליחה. אני היחיד, מכל האיגודים החקלאיים, שפנה לבג"ץ וכולם נהנים מההצלחה שלנו. אנו מניחים שירשו לנו להגיע ל-455 מיליון קוב ל-2012 (מים שפירים). היום אנו נמצאים עדיין ב-60% מהמכסה האמיתית שהחקלאים זקוקים לה וזה חלק מהסיבה לייקור הירקות והפירות.

"לגבי נושא המחסור בכוח-אדם, ישראלים עובדים בחקלאות במעגל התעסוקה השני והשלישי, למשל, בניהול ועבודה בבתי אריזה, בחומרי הדברה, זרעים, אריזה וכיו"ב. אולם ישנן עבודות קשות, שישראלים אינם עובדים בהם. החקלאות, לדעתי, זקוקה ל-48 אלף עובדים זרים וצר לי שחתמו על הסכם העובדים הזרים. כיבדנו כפסיביים את ההסכם, אך הממשלה לא כיבדה אותו. הודעתי להתאחדות חקלאי ישראל, שיותר אף אף אחד לא יחתום בשמי, על שום נייר.

"ביקשתי לכנס את ועדת הארבעה, אך בניגוד לדעתי, חתמו וילן, צור ויפרח על ההסכם, שנותן לגיטימציה להסכם מ-2009 ולפיו, חקלאים לא יוכלו לתבוע את המדינה והמדינה לא חייבת לעמוד במכסה. הודענו לשרת החקלאות שהחתימה אינה מחייבת אותנו. באופן מעשי, בכוונתי להיפגש עם מנכ"ל משרד רה"מ ולהגיע עד לנתניהו בנושא הזה. המסר שאני רוצה להעביר הוא שעובדים זרים לא תופסים אפילו מקום עבודה אחד של ישראלי".

"תערוכת Fresh AgrioMashov 2012", לדברי אמיתי, "נראית מצוין ומהווה אבן דרך בפיתוח החקלאות. צריך להצדיע למה שחיים אלוש עשה כאן. התערוכה מהווה דוגמה למיתוג החקלאות הישראלית - דרך שילוב של תוצרת, חברות ייצוא, חברות טכנולוגיות - שילוב שמביא את האנשים ויוצר גאווה בלב החקלאים, שבדרך כלל הולכים מדוכאים.

"חבל שראשי המדינה ושגרירים שבמהלך שהותם בחו"ל, מעלים על נס ומתגאים, דבר ראשון, בטכנולוגיות החקלאיות, אינם דואגים שהמדינה תיתן לכך ביטוי, באמצעות תמיכה בחקלאות ובחקלאים, כפי שהדבר נהוג במדינות ה-OECD, שתומכות באופן רציני בחקלאים, המהווים נכס אסטרטגי לא פחות חשוב מביטחון".

בתום התערוכה התקיים פאנל בנושא העובדים הזרים, בהשתתפות מנהיגי ענף החקלאות, וביניהם: חיים חבלין, הרכז החקלאי של ערבה תיכונה, דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, חיים חדד, מזכיר ארגון מגדלי פרחים, בהנחחיתו של רונן הירשלר, מ"רדיו דרום". התערוכה ננעלה בטקס הכרזת "100 האנשים המשפיעים ביותר בחקלאות".  

* בתמונה: דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים- "התערוכה מהווה אבן דרך בפיתוח החקלאות"

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 278, מרץ 2012

לרכישת מנוי- לחץ כאן


תגיות : פרש אגרומשוב, Fresh AgroMashov, חקלאות, פרנציסקו בוראס, ד"ר אייל ורדי, שרת החקלאות, אורית נוקד, חיים חדד, יוסי ישי, רמי לוי, רענן כהן, איציק בדר, מאיר, חקלאות, ,