קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

לצפות פני עתיד


13.10.2014

על פי תכנית החומש החדשה של מרכז וולקני, שנחשפת כאן לראשונה, יתמקד מינהל המחקר החקלאי בשנים הקרובות בשיעור הייצור בגידולי הצומח והחי, בבטיחות המזון, בהקטנת הפחתים ובהגדלת ייעול השימוש במים. ראיון עם מנהל מרכז וולקני, פרופ' יורם קפולניק

אבי פז ועמוס דה-וינטר

מינהל המחקר החקלאיהינו המוסד הממלכתי המרכזי למחקר חקלאי בישראל. המוסד נושא את שם מייסדו, ד"ר יצחק אלעזרי-וולקני, שהקים בשנת 1921 בבן שמן ובתל-אביב את "תחנת הניסיונות החקלאית" אשר לימים התפתחה ל"מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני". המוסד נמנה עם מרכזי המחקר החקלאי הידועים בעולם, וקיימת בו תשתית מחקרית ענפה, המשמשת למחקרים תשתיתיים ויישומיים בתחומי החקלאות והסביבה.

במינהל המחקר החקלאי כ- 185 מדענים בעלי תואר דוקטור, כ-340 מהנדסים וטכנאים וכ-220 מלגאים לתואר שני ושלישי בתר-דוקטורט. המנהל כולל שישה מכוני מחקר המרוכזים בקריה החקלאית בבית דגן:המכון למדעי הצמח; המכון לחקר בעלי חיים; המכון להגנת הצומח; המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה; המכון לחקר מזון ואיכות והמכון להנדסה חקלאית. כמו כן, למינהל המחקר החקלאי שני מרכזי מחקר אזוריים: 'נווה יער' בצפון ו'גילת' בדרום, וכן שלוש חוות מחקר הממוקמות באזורי הארץ השונים, ובהן מתבצעים ניסויי שדה: 'כרי דשא', 'מתתיהו' ו' מיגדה'.

 

מירב הידע הנוצר במינהל עומד לרשות הציבור הרחב, וחלקו עובר מסחור באמצעות יחידת "קידום" במנהל המחקר החקלאי. הנהנים מהישגי מנהל המחקר החקלאי הם החקלאים, התעשיות החקלאיות ומעל לכל – הצרכנים בישראל.

 

לאורך השנים, הקיצוצים שהושתו על המגזר הציבורי לא פסחו על המינהל  ומספר החוקרים פחת בהתמדה. הצורך להתמודד עם אתגרי העתיד בתנאים אלו מחייב להגדיר סדרי עדיפויות, ולהתמקד בתחומים בהם יש למוסד המרכזי למחקר חקלאי בישראל יתרון מובהק.  

במרכז וולקני סיימו באחרונה את הכנתה של תכנית חומש חדשה, בה הוגדרו מטרותיו האסטרטגיות החשובות של המוסד לחמש השנים הבאות.

 

"לפני הכנת התוכנית, החלטנו ללמוד ממוסדות מחקר חקלאי בעולם, כיצד הם מכינים תכנית חומש. התהליך עצמו היה מורכב וממושך. ראיינו מוסדות דומים לוולקני בשש מדינות שונות בעולם - באוסטרליה, הולנד, ניו-זילנד, צרפת, איטליה וארצות הברית. ראינו שבכל המוסדות  הרציניים מכינים תכנית חומש. בנוסף פנינו ל-18 מוסדות ממשלתיים באירופה המעורבים במחקר חקלאי, בשאלות כמו: כיצד הם מכוונים את תכניות המחקר והפיתוח? כיצד הם יוצרים מצד אחד את התמיכה התקציבית במחקרים, ומצד שני את התיעדוף למחקרים חשובים.

מה התוצאות של התהליך העמוק והממושך של הכנת תכנית החומש?

" מעל הכול הבנו שהמו"פ החקלאי חייב להתאים עצמו למחר לא רק בתכנים אלא בגישתו לביצוע המשימות. לכן, בשנת 2013 גובשו חזון ויעדים עדכניים במינהל המחקר החקלאי, גובשה אסטרטגיה שבמרכזה שמירה על מובילות של מינהל בתחום המחקר והבאת ערך מתמשך לחקלאות וכלכלת מדינת ישראל.

"בבסיס התוכנית הושם דגש על יזמות, חדשנות ומולטידיסיפלנאריות (רב-תחומיות). בחרנו נושאי מחקר מרכזיים, והם: 1. שיפור ייצור ואיכות מזון מהצומח ומהחי תוך שיפור איכות המוצר ושמירת הסביבה; 2. מחקר ופיתוח מתקדמים ומשפיעים לשיפור בטיחות מזון מהצומח ומהחי בישראל; 3. הקטנת פחתים במהלך ולאחר קטיף תוך שמירת הסביבה ו-4. הגדלת ייעול השימוש במים בחקלאות תוך שמירה על הסביבה ואיכות הקרקע.

"למעשה, אנו מעודדים את חוקרי המינהל, מדיסציפלינות שונות, לשתף פעולה וליצור מחקר רב תחומי. למשל, בנושא הקטנת פחתים של תוצרת חקלאית, שהיעדים בו יכולים להיות פיתוח חומר גנטי שיהיה בעל תכונות חיי מדף ארוכים יותר. כאן, לגנטיקאים שבינינו, יש משימה ברורה. במקביל, מעודדים פיתוח אמצעים אחרים, כגון: תהליכים אגרונומיים בשדה, פיתוח אריזות חדשות שיאפשרו שמירה טובה יותר של התוצרת החקלאית  ותחום הטיפול ביבול לאחר הקטיף (Post Harvest) שכולל פתרונות של בקרת אקלים ושימור תוצרת.

"כך שפתרון למשימה החקלאית מגיע מתחומים שונים והתוכנית האסטרטגית שמה לה למטרה לעודד שיתוף פעולה שכזה כבר בשלבי המחקר המוקדמים. לדעתנו, גישה כזו יכולה להבטיח פתרונות לבעיות השעה. גישה כזו יכולה גם לתת יתרונות וכושר תחרות גבוהה יותר לחוקרים על אמצעי מימון ובסופו של דבר יתרון בשוק לחקלאי".

 

בעניין היתרון התחרותי לחקלאי ישראל: האם וולקני ימשיך לעסוק גם בפיתוח זנים חדשים?

"בוודאי. זה מוגדר כמיקוד על, של שיפור ייצור ואיכות מזון מהצומח ומהחי תוך שיפור איכות המוצר ושמירת הסביבה. מכיוון שהמחקר והפיתוח בכל הנוגע לזנים חדשים הוא ארוך טווח, זו תהיה טעות להתמקד רק בבעיות שוק עכשוויות. טיפוח זנים חדשים ופורצי דרך לוקח זמן ארוך. למשל את זן ה'אור' (קליף ישראלי שהפך לסמל לאיכות) לקח כ-15 שנה לפתח. לכן, מערכת המחקר אינה יכולה להתנהל ע"פ מצב מקרי בשוק אלא חייבת לבנות תשתיות מחקר ארוכות טווח, שכל הזמן יוכלו לייצר ולפתח זנים חדשים.

צריך להמשיך ולפתח כל הזמן זנים חדשים תוך הגדרה מחודשת של קריטריונים למוצר העתידי. בטיפוח הדרים נכנס מינהל המחקר בשנה האחרונה לשימוש בכלי טיפוח חדשניים, שלא יושמו בתחום זה בעבר בהיקף שכזה.

"צריך לשכלל את הכלים שבעזרתם נעשה המחקר והפיתוח. בעבר, במהלך עבודת הפיתוח הגנטי היו שלבים אגרונומיים ארוכים ועתירי עבודת שדה כמו נטיעה וסורקה של אלפי  קווים חדשים, עד שנמצא הזן הבודד עם התכונות הרצויות. בהרבה מקרים זה הופך את הטיפוח לעבודת חיים. היום, במידה ורוצים לעמוד בדרישות השוק, אין מנוס מלהשתמש בכלים חדשים, שיטות שיאפשרו סינון מהיר ויעיל בכלים מודרניים, שהם היום המילה האחרונה בתחום הגנטיקה ואת הדבר הזה אנחנו חייבים לנצל."

 

שר החקלאות ומנכ"ל המשרד הגדירו, עם כניסתם לתפקיד, יעדים אסטרטגיים ברורים. איך הם באים לידי ביטוי בתוכנית החומש החדשה?

"היעדים שהוגדרו במהלך התוכנית האסטרטגית "גזורים" מהיעדים שהוגדרו ע"י משרד החקלאות.  אלו כוללים נושאים כמו הגדלת היקף היצוא החקלאי; שמירה על עצמאות יצור המזון והתמקדות בחקלאות תוך שמירה על הסביבה. אלו המטרות שהצבנו גם בתכנית החומש".

 

מיקוד זה אומר גם צמצום והגבלה. כיצד נשמר חופש הפעולה של החוקרים?

"חשוב להבהיר כי החוקרים במינהל המחקר אינם מוגבלים בביצוע מחקריהם; זהו תנאי יסוד לביצוע מחקרים חדשניים ברמה גבוהה. יחד עם זאת ההחלטות המחקריות צריכות להיות בתחום ההתמחות של החוקר. "החוקרים החדשים שנקלטו בשנתיים האחרונות כבר שובצו בנושאים שנגזרו מתוך החשיבה האסטרטגית. אותו חוקר חדש יודע מתחילת עבודתו במינהל מה הם תחומי הגזרה שלו, ויש לו חופש פעולה בבחירת כיוון מחקריו במסגרת התחום. שאר החוקרים מעודדים לעסוק בתחומי המחקר שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית ע"י תמיכה של הנהלת המינהל ומשרד החקלאות בתשתיות מחקר.  

"המדען הראשי של משרד החקלאות גם הוא קובע יעדים. חלקם עונים על  צרכי השעה, אחרים הם  ארוכי טווח. החוקר מנווט את מחקריו בהתאם ליעדי מקורות המימון אותם משיג בתחום התמחותו ולעיתים כחלק ממאגד רב תחומי אליו שייך.

 

אילו נושאים שנגזרים מתכנית החומש יעמדו על סדר היום של המחקר החקלאי בשנים הבאות?

"אתן דוגמה אחת, אחד הנושאים שנעסוק בהם יותר הוא נושא יצור מזון בתנאי עקה. זה אחד הנושאים שהיה, יהיה גם בעתיד ואף יקבל תנופה. החקלאות הישראלית פועלת ברוב המקרים חשופה לתנאי עקה. זו יכולה להיות עקה פיזית (למשל, חום) או עקה ביולוגית (למשל, מזיקים ומחלות). הנושא חוצה גבולות ומשפיע על יצור במערכות בעלי חיים וצמחים כאחד – אחד מהנושאים שנבחר במסגרת תוכנית האסטרטגיה.

"העולם וישראל בתוכו עובר שינויי אקלים ניכרים, בראשם התחממות גלובאלית. דבר זה מביא לתנאי אקלים חריגים, למשל, מספר אירועי הגשם הולך ופוחת, אך כמות המשקעים בכל אירוע עולה. כתוצאה מכך, נמנע חלחול מים לתוך הקרקע, שטיפת הקרקע אינה יעילה ושכבות עליונות נסחפות. כאשר אין שטיפה טובה, רמת המליחות בקרקע עולה. התמודדות עם בעייה זו דורשת שיתוף פעולה של חוקרי קרקע ומים יחד עם חוקרי המכון למדעי הצמח במציאת פתרונות כמו זנים מיוחדים .  גם חוקרי הגנת הצומח וחוקרי המכון לבעלי חיים מגויסים לנושא שכן חלים שינויים בהרכב אוכלוסיות המזיקים המושפעים מהשינויים האקלימיים – גם לבעיה זו צריך למצוא מענה תוך שמירה על בטיחות התוצרת (מהצומח ומהחי) ואיכות הסביבה.

 

כיצד יעבוד הממשק בין המו"פ הציבורי לבין המו"פ הפרטי?

פרופ' קפולניק:"ראשית, בתוך המו"פ הציבורי היום ישנו שיתוף פעולה קריטי בין שה"מ לבין מרכז וולקני ובין המו"פים האזוריים, כאשר כל אחד מאותם גופים יודע את מקומו ותפקידו. זוהי שרשרת ייצור שחייבת לעבוד בתזמון מאוד ברור ושבמהלך השנים הוכיחה את עצמה.

"לשאלתך, המו"פ הפרטי בדרך כלל עובד על טווחי זמן קצרים יותר. הוא משתף פעולה עם המו"פ הציבורי בכדי לאתר את הבעיות הנוכחיות של החקלאי ומציע פתרון מדף אותו  ניתן לייצר בתוך זמן קצר יחסית.

"לעומת זאת, אנחנו במו"פ הציבורי צריכים לתת את המענה המחקרי לטווח ארוך יותר. למשל, פיתוח זני צמחים ובעלי חיים חדשים הוא תהליך שאורך כ-10-15 שנים ולפעמים יותר. הצלחת המחקר תלויה ברובה בשיתופי פעולה הדוקים בין מינהל המחקר החקלאי,  שה"מ והמו"פים האזורים. זוהי זווית חשובה שצריך לשמר במו"פ הציבורי.

האם נראה בעתיד יותר מעורבות של חברות פרטיות במחקר החקלאי?

"התעשייה היא גורם שמייצר וגוף המשמש כקבל טכנולוגיה מהמינהל ועל כן, אנחנו מניחים ואף רוצים שחלקם בפעילות הכללית של המינהל יגדל. יכולת ייצור, שיווק ומסחור של הטכנולוגיה, תאפשר הגעה לשוק של פיתוחים מהמינהל.

 

למכון וולקני תמיד הייתה תרומה גם לפיתוח החקלאות בעולם ולמאבק בבעיות הרעב העולמי. האם אתם מתייחסים לנושא במסגרת תכנית החומש?

"התרומה לחקלאות בעולם מתבטאת במספר תחומים. ראשית, המענה לבעיות העומדות לפתרון כאן בישראל יכולות לשמש במקומות אחרים בעולם.

"בתכנית האסטרטגית החדשה אנחנו יותר פתוחים לתעשייה העולמית ולשרשרת הערך של המוצרים אבל עדיין החקלאות הישראלית היא הגורם העיקרי שמולו אנחנו עובדים. אני מעריך שבמשך תקופת תוכנית החומש, כ-85% מהפעילות שלנו תהיה עדיין מופנית לישראל, כאשר חלק הולך וגדל בפעילות שלנו יופנה לפעילות מעבר לים וכתלות במשאבים שיושקעו על ידי גורמי המימון. פעילות בינלאומית נוספת הינה מעורבותנו בהוראה בקורסים בינלאומיים למשתלמים מחו"ל, שבאים לכאן מכל העולם כדי ללמוד נושאי תוכן חקלאיים. בנינו שמונה קורסים שונים לטובת העניין ואנחנו מיישמים אותם דרך משרד החוץ, בשיתוף עם סינדקו ומש"ב. כמו כן, לפני כשנה וחצי ארגנו כינוס בינלאומי בנושא ביטחון המזון, שזכה להיענות רבה. אגב, את ההרצאות בכינוס שידרנו במקביל בכל הרשתות הרלבנטיות – כך שבכל העולם היו יכולים לצפות ולהציג שאלות למרצים המוזמנים. "יהיו לנו עוד כינוסים בינלאומיים בעתיד, אנחנו מרכזים עכשיו תוכנית לשנת תשע"ה (2014-15) שבה חוקרי המינהל יובילו מספר כינוסים בינלאומיים. לקחנו חסות על ארגון כינוס בינלאומי בנושא חקלאות מדייקת – שבעיקר עוסקת בחיבור שבין האדם למחשב. כל כינוס כזה מביא לוולקני חוקרים מארצות שונות מכל רחבי העולם. "כינוס בינלאומי נוסף שמתוכנן הוא בנושא איבודי המזון (פחת), בו ידונו טכנולוגיות לצמצום איבודי המזון. אלה הם שני כינוסים בינלאומיים מאוד גדולים. מלבד זאת, יהיו עוד סדנאות בינלאומיות במינהל, למשל אחת מהן תעסוק בנושא הדברת עשבים בשיטות מתקדמות, הכוללות בין השאר שיטות מדויקות.

 

 

"אחת הדוגמאות לעידוד המצויינות הינה הקמה של מרכז מצויינות  בגילת – המרכז לחקלאות על סף המדבר. במרכז אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות חקלאיות לאזורים שחונים, אזורים בהם החקלאים בעולם סובלים מבצורות ומקושי אמיתי ואנחנו מנסים לעשות את החיבור בעוד מועד.

 

"נושא נוסף שנעסוק בו במסגרת תכנית החומש הוא נושא החדשנות (Innovation). במסגרת התכנית האסטרטגית (חיזוק יכולות וההון האנושי) חיברנו זאת עם קידום חדשנות, תוך הקצאת משאבים ייעודיים לקידום חדשנות פורצת דרך בחקלאות

 

מה מינהל המחקר עושה בחינוך הדורות הבאים?

"בהתאם ליעדים של משרד החקלאות, נפעל לעידוד המצוינות בקרב נוער שוחר מדע, אם בהגשת עבודות של תלמידים שעוברים כאן מחנה קיץ ואם בתחרות לחדשנות, כחלק מפעילות היחידה לנוער שוחר מדע של וולקני. אם לפני ארבע שנים הגיעו כ-1000 נערים ונערות שוחרי מדע לפעילות במכון הרי שהיום מגיעים לכאן כ-3,700 בני נוער. כאשר אנחנו מדברים על הדור הבא, אנחנו לא מדברים רק על סטודנטים לתארים מתקדמים, אלא גם על נוער שוחר מדע. זה חלק מהמשימה הגדולה שלקחנו על עצמנו, כי כאן מדובר במדענים של העתיד.

"בנוסף נצא בתחרות תחת השם וולקניוויישן (Volcanivation), במסגרתה נפנה לבני הנוער בישראל להציג פיתוחים חדשים בתחום החקלאות. תהא זו תחרות ארצית עם הצגת דגמים והמטרה היא להגיע לכל קבוצת נוער ולבקש מהם ליזום. זה לא סוד שהטכנולוגיות בהייטק מאוד מתקדמות ואילו הטכנולוגיות החקלאיות משוועות לקדמה שההייטק הגיע אליה. באמצעות התחרות אנחנו מקווים לעודד ולקדם את הנוער וגם את המבוגרים לחשיבה חדשנית, יוצרת ופורצת דרך, בעזרתה נוכל להשיב את החקלאות למעמד של מקצוע מאוד מוערך. התחרות תהיה נושאת פרס כספי ויבחרו קבוצות מצטיינות.    

" עבור הסטודנטים – המינהל יצא במספר תכניות, כדי לעודד מצוינות וחדשנות. בין היתר, יוענקו מלגות לסטודנטים מצטיינים, מתוך כלל הסטודנטים שעושים את עבודת המחקר שלהם במכון וולקני.

בכוונתנו להגדיל את מספר הסטודנטים המצטיינים שנמצאים במינהל המחקר, כמכון מחקר המאפשר מחקר חקלאי ברמה מהגבוהות בעולם

"חשוב לציין שבמשרד החקלאות שותפים לכל המהלכים שהועלו כאן, הן השר והן המנכ"ל תומכים ודוחפים לכיוון הזה ובהחלט מתווים בפנינו את הדרך. 


תגיות : חקלאות, גינון, מים, איכות סביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה.אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות,