קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

להציג את החקלאות כסיפור הצלחה, כי היא באמת סיפור הצלחה


08.10.2015

קורא אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים בישראל, בראיון ל"משוב". וילן, המכהן שש שנים בתפקיד, מדבר על תדמית החקלאות בעיני הציבור, על ההסכמים שחתם עם משרדי הממשלה, על מיתוס הלובי החקלאי האימתני ועל חזונו לחקלאות בעתיד. ראיון

כתבת חקלאות מירחון משוב חקלאות!

חיים אלוש ועמוס דה-וינטר

אנחנו נפגשים במשרדי ירחון "משוב חקלאות" עםאבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים ישראל. איכשהו התבטלו או נדחו לאבו שורה של פגישות, ואנחנו מנצלים את הזמן הפנוי, לראיון ארוך ומעמיק, על שורה של נושאים מרכזיים ושאלות כואבות, שעלו במהלך השנים האחרונות.

 

אנחנו שומעים על בעיית המנהיגות שעולה מהשטח בקרב החקלאים... אנחנו מגיעים לישוב וחקלאים אומרים לנו שוב ושוב, "אין הנהגה". למה?

אבו:"לפני שש שנים בדיוק, התחלתי את תפקידי כמזכ"ל התאחדות החקלאים. השנים 2009-11 היו טובות לחקלאים. הבעיה הראשונה שאני זיהיתי, הייתה בעיה של הדימוי הציבורי, כלומר התדמית של החקלאות בעיני הציבור. בעיית התדמית ציבורית, קשורה לתדמית העצמית -  כיצד החקלאים רואים את עצמם.

"הבנתי שמוכרחים לשדר כלפי חוץ, ולהציג את החקלאות לרשויות ולקהל הרחב כסיפור הצלחה. בעיקר משום שהחקלאות שלנו היא סיפור הצלחה גדול! כל העולם שמע עלינו, מחפש אותנו והבכיינות לא עוזרת אם אתה רוצה לקדם את הענף.

"הנושא  השני היה הצורך לעגן בהסכמים את מחירי המים העובדים הזרים ונושאים נוספים, כדי להקטין את גורם אי הוודאות לחקלאים. כשהייתי חבר כנסת ויו"ר הלובי החקלאי, (לפני כניסתו לתפקיד המזכ"ל –ע.ד.ו.), עשינו אז את הסכם המים. יוסטה עבד על זה שנתיים, בכל אזור ואזור, עד שתפרו את ההסכם ובנו איזשהו מודל, שנועד להגיע לאיזו שהן הסכמות והבנות לשנים ארוכות עם המדינה. למה? כי בכל מיקרה יש לנו מספיק אי וודאות של מזג-אוויר ואת כל מה שיש לנו החקלאים שלא בשליטה. אז כל מה שכן בשליטה - מחירי מים ועובדים זרים ונושאים נוספים - צריך לעגן בהסכמים.

"אגב, רוב האנשים לא מבינים שהסכם עם המדינה הוא יותר טוב מחוק. תראו את יאיר לפיד, שכשר האוצר, העמיד שורה של חוקים חדשים ובאה כנסת חדשה והופ חצי מהם מבוטלים. לעומת זאת, הסכם קשה מאוד לבטל בחקיקה כי הוא יותר חזק מחוק. אני כמעט לא מכיר הסכמים שהמדינה חתמה עליהם ובוטלו בחקיקה. מי שלימד אותי את זה היה פרופ' יעקב נאמן, לימים שר האוצר ושר המשפטים, הוא אמר לי: 'אבו תזכור, 'כל עוד אתה סוגר עם המדינה על הסכם זה יותר טוב מחוק', ומניסיון חיי זה נכון.  

"למה כל ההקדמה הזאת? כי ראיתי התקפות של דובי אמיתי ואחרים, שמתריסים בשאלה: 'למה אתם חותמים על הסכמים?' אנשים לא מבינים שהסכמים קודם כל מגינים עלינו.

"לדוגמא, מה עשה הסכם המים? הוא שמר על המחירים הייחודיים באזורים השונים, תוך הכרה בייחודיות האזורית. כך שבנגב יש את השפד"ן, של 140 מיליון קוב לשנה, המחיר שלהם קבוע לעשר שנים הבאות ובהמשך הוא ינוע מ-1 שקל, ויעלה לאט ל-1.08 ₪, כמחיר של מים שפירים. 

"הסכם המים הגן על מחירי המים בגליל העליון, בסובב כנרת, שם יושבים על מקורות המים, ואי אפשר להשתמש במים מושבים. הם מקבלים מים בזול – עם היטלי ההפקה. מחיר המים שם הוא עדיין חצי ממחירו בכלל אזורי הארץ.

"המחיר הממוצע של המים המסופקים לחקלאי מגן על הערבות, גם התיכונה וגם הדרומית, כאשר המחירים באזורים האחרים מסבסדים את המחיר בערבות, כדי שגם שם החקלאים יוכלו להתקיים.

"מה קורה היום? כשחתמנו על ההסכם, ידענו שבשנת 2014 תהיה בעיה של מחיר גבוה למים שפירים. למה? כי בתוך ההסכם הכניסו את העלויות של 'מקורות' ונקבע שמרגע שמתחילה ההתפלה, החקלאים יצטרכו לשאת בחלק מהוצאות ההתפלה. לפיכך נקבעה נוסחה לחישוב המחיר המשקלל את הוצאות 'מקורות' פלוס ההתפלה. הנוסחה העלתה את המחיר כל שנה ב-12 אג' וידענו שבגלל זה נגיע בשנת 2014-15 למחירים של היום - 2.36 ₪ לקוב.

"אבל, בבדיקה שעשינו, מצאנו שמתוך מיליארד ו-100 מיליון קוב מים בהם משתמשים לחקלאות בישראל, רק 80 מיליון כ 8% הם מים שקונים במחיר הגבוה של 2.36. כלומר 92% מהמים המשמשים לחקלאות הם לא במחיר הגבוה.

"מחיר מים בממוצע משוקלל הוא כ 1.40 ₪ לקוב. זה יכול להיות סל של כאלה שלא משתמשים במים שפירים בכלל, יש להם שפד"ן, ויש להם מים מליחים, לא משתמשים בשפירים בכלל ויש עד אלה שמשתמשים בסל מלא של רק מים שפירים".

כמה חקלאים משתמשים באותם 80 מיליון קוב?

אבו:"אנחנו לא יודעים כמה חקלאים, כי קשה לנו לדעת  במושב או בקיבוץ, כמה חקלאים משתמשים שם במים לחקלאות באמת. לכן אני לא יודע לומר כמה חקלאים. אני יכול לדבר בקובים.

"זו התשובה להתקפות על הסכם המים. כאן עלי להוסיף שלפי ההסכם, כדי שיוארך, צריך יהיה לשקלל את מחיר המים העתידי לפי הוצאות 'מקורות'. באה רשות המים ואמרה: המחיר יהיה 3.47 לקוב. רחל בורשק מההתאחדות, בדקה, וטענה שהמחיר בתוך שבע שנים יכול לעלות רק ל-2.80 כי כל שנה מותר לפי ההסכם לייקר אותו ב-5 אג' בלבד.

"הטענה הזאת הגיעה למועצת המנהלים, ובשנה שעברה הם לא רצו להכריע. איימנו להגיע עם זה לבג"צ, אמרנו: 'מה שכתוב בהסכם עומד לזכותנו – לא תוכלו לגעת בזה'. הוקמה וועדה שמחפשת עכשיו פתרונות לאותם 80 מלמ"ק ולאיתור פתרונות לייצור מים אחרים, כדי להקל על אותם חקלאים. זה מה שעושה ה....".

 

לפני שאתה ממשיך, אמרת שבעצם לחתום על הסכמים זה תפקידך. אתה יכול למנות את ההסכמים שנחתמו בתקופתך?

אבו: "בבקשה, קודם כל הסכם המים. עבדתי עם יוסטה בצמוד, תיאמתי איתו את הסכם המים. ישבתי בחדר שלי עם קובי הבר, שהיה הממונה על התקציבים באוצר, במשך שעתיים וחצי, רבנו, עד שהגענו להסכם המים. כל הפרמטרים שהצגתי בפגישות הללו היו מנתונים שקיבלתי מיוסטה. הוא דרש להכיר בהקמת רשות המים והסכמתי. שכנעתי את ליצמן שהיה יו"ר ועדת הכספים להעביר את זה בחוק ההסדרים וליוסטה לקח כשנתיים לסגור את כל הקצוות, עד שהגיע לאיזושהי פורמולה עם אמיר לוי, יו"ר אגף התקציבים.      

"זוהי דוגמא מצוינת להתאחדות חקלאי ישראל שעובדת עם הלובי החקלאי, עם הממשלה, תוך ראייה ותכנון לטווח הארוך. אתה שואל  לגבי מה שכתבתי, על 'ירי בתוך הנגמ"ש' ו...".

 

אני רק רוצה שתיתן לי רשימה של הסכמים שעשית במהלך כהונתך...

אבו:"אתן לך אותם, אבל קח דוגמא ל'ירי בתוך הנגמ"ש' - לפני ארבעה חודשים, הייתה הצעה של הארגונים וראשי התנועות לפתוח את ההסכמים, את הסכם המים. אמרתי להם: 'חבר'ה, אתם יודעים איזה סיכון אתם לוקחים על עצמכם? אם אתם פותחים את הסכם המים, הלך המחיר של מי השפד"ן, מכרתם את הנגב המערבי, את הגליל העליון ואת הערבות ויצרתם כאוס. לזה אני לא פשוט לא נותן, אסור לעשות דבר כזה. למדתי את זה לעומק, אני 15 שנה עוסק סביב זה, בשלוף ככה אתם רוצים? תירו בי אבל אני לא נותן לזה לעבור'.

"אז זה נקרא שלא מקיימים דיונים ו'יורים לתוך הנגמ"ש'. נכון שלפעמים אתה צריך להתעקש חזק ואתה צריך לשכנע את חבריך, שכמה הלב זועק: 'בואו נפוצץ' מה לעשות, יש דברים שלא עושים. בסופו של דבר נכנסנו לתלם והם קיבלו את עצתי.

"לגבי שאלתך על ההסכמים: חתמתי כמו שנכנסתי לתפקיד על הסכם העובדים הזרים. זה היה שבועיים לכניסתי לתפקיד".

 

ואתה שלם עם ההסכם שחתמת עליו?

אבו:"בהחלט. ההסכם היה ע"פ החלטת ממשלה, מגובה ע"י המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, שאישר לנו 3000 עובדים לערבה. חתמנו על הסכם יורד, שנתיים אחרי זה, ב-2009, הממשלה לא עמדה בהסכם, הצלחתי לשכנע את אגף התקציבים, לא להתקדם איתו ועצרתי אותו.

"כולם צעקו: 'הסכמת על 19 אלף' ואמרתי: 'אם המדינה לא תעמוד בזה, גם אנחנו לא נעמוד בזה' ונשארנו ב-26 אלף. אחרי 4 שנים, ב-2013 באו רמי כהן ויאיר שמיר והצליחו לעצור את זה על 25 אלף, אבל ירדנו מתחת לזה. לפי ההסכם המקורי כבר היינו צריכים להיות על 21. אני אמרתי מראש: 'אם הממשלה לא תעמוד בהבטחותיה, אני לא אתן יד לירידה במספר העובדים'. הלכתי לאוצר ושכנעתי גם את אורית נוקד לעצור, כי המדינה לא עומדת בהסכמים. לא עמדנו בקצב, באו כהן ושמיר ואמרו, 'יודע מה, בא נעצור על 25 ואני תמכתי. פה היה תיאום מעולה עם משרדי החקלאות ואגף התקציבים.

"באותה נשימה אמרתי: 'אתם לא עומדים בהסכם, בואו נבטל את מס המעסיקים'. הממשלה לא הסכימה, אמרו 'נראה'. חתמתי תחת מחאה על ההסכם, כתוב! בהסכם המקורי כתוב 'אני חותם תחת מחאה ודורש את הורדת מס המעסיקים'.

"הם לא הורידו, זה היה ב-2009, ובהסכם היה כתוב שהחקלאים צריכים לשלם 500 שקל, בגין תנאים סוציאליים של העובדים הזרים. סגרתי עם יו"ר הועדה, ח"כ חיים כץ, שעד שלא סוגרים איתנו את נושא מס המעסיקים, הוא לא מאשר את הסעיף בהסכם של תנאים סוציאליים. והנה, אנחנו ב-2015, עדיין הסוגיה הזאת לא נפתרה ולא במקרה. הם לא עמדו בהסכם ולא קיבלו את הצד השני, עד היום לא חתמנו על ה-500 שקל האלה ועצרנו את זה.

"בדצמבר 2014 הייתה דרישה לפתוח את הסכם המים מצד הממשלה. לא הסכמנו, אמרנו שצריך להאריך את הסכם המים, לשמור על כל היתרונות והתחיל משא ומתן על הסכם חדש. זו דוגמא שניה.

"דוגמא שלישית, בהסכם שנחתם עכשיו לעזרה בערבה, המענקים, עם כל הבעייתיות...".

 

מי אחראי להסכם הזה מבחינת החקלאים? אני שומע קולות מחקלאים, שמאשימים את מאיר צור, שכביכול דאג לאזור שלו...

אבו:"שטויות במיץ עגבניות" ואתה יכול לכתוב את זה. אחרי משבר הרובל, חשבנו מה עושים ומכיוון שמאיר מזוהה עם הערבה, הגענו להבנה שהוא לא מתערב בזה, כי זה מה שיגידו.

"חיברנו עם רחל, ועם מועצת הצמחים וארגוני המגדלים את כל עלויות המחירים והגשנו למשרדי האוצר והחקלאות הצעה לסיוע על סך 300 מיליון שקל. הם אמרו לנו: 'תקשיבו, אנחנו לא מוכנים להתפזר על מיליון דברים. יש ענפים כמו גזר, תפוחי אדמה וחלק מהפירות שיוכלו להתמודד, כי הם גידולים לטווחים קצרים. הגידול הכי בעייתי כאן זה פלפלים'.

"לכן, אמרו לנו: 'אנחנו מוכנים למקד את העזרה הממשלתית בפלפל בתנאי אחד: באזורי עדיפות לאומית. אנחנו לא מוכנים לתת למרכז הארץ או לסובב חיפה'.

אשכול זה גם אזור עדיפות לאומית?

אבו:"בוודאי, אבל יש יישובים שרחוקים מהגבול שהם לא בעדיפות ראשונה, שהם באזור עדיפות לאומית ב', לא כולם בדיוק עד 7 ק"מ, זה לא בדיוק רק על קילומטרים שם, את המפה שם המדינה קבעה.

"היינו במצב שאין ממשלה, אין עוד כנסת, ויודע מה בלעדי לא היה הסכם. אני לא חתום על ההסכם אבל אני שכנעתי את האוצר שהם מוכרחים להיכנס פה לעובי הקורה. הפעם האחרונה שהם נתנו תמיכה למגדלים הייתה בשנת 2000, בייגה שוחט היה אז שר האוצר, מגדלי הפרחים היו 'על הקנטים' ושלמה תירוש ואנוכי שכנענו את בייגה לתת להם סיוע. מאז, 15 שנה, לא היה הסכם סיוע למגדלים.        

"עכשיו, אגף התקציבים שם עליו מגבלות, אמרו לנו: 'אין שר אוצר, אין חוק עידוד השקעות הון ואתם פה רוצים לתת מאות מיליוני שקל להשקעות וכל מיני דברים'. מועצת הצמחים (שמישהו צעק 'צריך לפרק אותה'), העמידה הלוואה משלימה למגדלים, של עד 22% מההשקעה.זו הלוואה בתנאים מצוינים. הבנקים סירבו לתת הלוואות ומועצת הצמחים נרתמה והציעה את ההלוואה.ביחד מסתכם ב-92% מההשקעה.

"כלומר, מי שמוכן להסב חלק מהמשק מהפלפל, יש לו 92% מהכסף ביד. נכון שחלק ממגדלי הפלפל באו ואמרו לנו: 'אנחנו בני 60 +, אנחנו צריכים להשקיע היום את הפנסיה שלנו' ואני אמרתי, 'חבר'ה, אני מבין אתכם, זה כל אחד וההחלטה האישית שלו'. יותר מזה, אחרי שסיימנו בלילה, בהסכם שנחתם בין משרד החקלאות לאוצר – כתוב שהוא בהסכמת התאחדות החקלאים.

"רוצה עוד דוגמאות להסכמים, בבקשה. ההסכם החדש של הפטור מהגבלים עסקיים. אני 15 שנה חסמתי בשיניים את ביטול הפטור הזה, גייסתי את הלובי והמשכתי את זה עד 2014, או.קיי? הם היו מביאים כל שנה מחדש את ההצעה לביטול חוק ההסדרים, וכמו כל שנה היינו חוסמים את ההצעה. אני מתוך 10 שנים בכנסת, 9 שנים הייתי באופוזיציה, זה היה מתואם, עם ראשי הקואליציה, עם יושבי ראש הכנסת לדורותיהם והמשכתי את הפעילות הזאת גם עד 2014.

"ב-2014 כבר אמרו שהם לא יפנו יותר ושהם שינו את הווריאציה ואת המינוח, והיה ברור שלא תהיה הפעם ברירה וצריך להגיע לפשרה. לבסוף ישבנו עם פרופ' ברוורמן, שהיה יו"ר ועדת הכלכלה, מול הארגונים העסקיים, עם עורכי הדין שלנו – ישבנו יום שלם, ומה שיצא מהוועדה שונה לגמרי ממה שנכנס לוועדה והכי חשוב, שמרנו על זכויות החקלאים".

 

אני חושב שההסכם האחרון הוא עדיף...

אבו:"הם ניסו למנוע ממושבניקים לשווק את התוצרת במשותף ואנחנו אמרנו 'לא יקום ולא יהיה'. סעיף אחרי סעיף פירקנו את ההצעה שלהם, ולבסוף הפעלתי לחץ פיזי מתון על אבישי, אמרתי לו בהומור, 'אבישי, או שהולכים מכות ומי שיותר חזק ינצח ולא כדאי לך – או שחותמים על הסכם נורמאלי'. וישבו שם גם הממונה על ההגבלים שעות על שעות ובסוף גמרנו את ההסכם, כולם הצביעו פה אחד.

"נפגשתי עם בנט, כשחנכו אגף חדש במפעל על-בד, במשואות יצחק. עליתי על הרווח בלוז שלו, ואמרו לי, יש לך 10 דקות להסביר לשר מה הבעיה עם ההגבלים העסקיים. בנט אדם מאוד אינטליגנטי, אז אמרתי לו: 'נפתלי, אין סיכוי שבעשר דקות אני יכול להסביר לך דבר כל כך מורכב, אבל אם אתה לוקח מהחקלאים את היכולת לשווק באופן משותף, הלך עליהם'. אחר כך היו הבחירות. הוא אמר שהוא הצליח לשבור את זכויות החקלאים, שיגיד, הוא לא שבר ולא כלום וזה הסיפור עם השר בנט.

"הסכם נוסף, הסכם לוקר שהמעורבות שלי שם הייתה סופר דומיננטית ויגידו המושבניקים מה שיגידו, לא הייתה ברירה, עמדו לפתוח את יבוא חלב ומוצריו לישראל. אמרתי עד כאן.   

"ודבר אחרון, מועצת הדבש, הרי אדון רמי כהן רצה לפרק את מועצת הדבש. אמרתי לו בלי סוף בדיונים, 'כל מה שאתה רוצה, תעשה בתור חוק, אבל אל תיכנס למצב שאין לך מועצה מסיבה אחת ויחידה, אתה כמנכ"ל לא יכול לחלק הרשאות למכסות דבש ולא למכסות חלב, עזוב את הכסף – על זה צריכה להחליט וועדה ציבורית ולא פוליטיקאי'. הוא ניסה לפרק את המועצה ולא הצליח".

 

שש שנים אתה מזכ"ל, כמה שנים כיהנת כחבר כנסת יו"ר הלובי החקלאי בכנסת?

אבו:"עשר שנים, תוסיף עוד שלוש שנים במרכז החקלאי, בגדול אני 20 שנה עובד על הנושא החקלאי".

 

כל הזמן דיברו על הלובי החקלאי האימתני שיש לו כוחות. הבנו שבבחירות הקודמות הוא התמוסס לחלוטין. אם היה לובי אימתני נראה שהובלת אותו, מה לדעתך קרה והיכן החלק שלך בהידרדרות?

אבו:"המרכזיות של החקלאות בחברה הישראלית הולכת ויורדת, מכיוון שההשפעה גם בכנסת נמצאת בעקומה יורדת, מה לעשות. כל בחירות יש פחות ייצוג, בכנסת הקודמת לא היה אף אחד חוץ מכלפה וגם..."

הלובי החקלאי האימתני שדובר עליו זה חברי כנסת, רק אנשים מההתיישבות?

אבו:"לא, לא, בכל זאת יש הבדל. אוכלוסיית המרחב הכפרי היא 8% מהאוכלוסייה הכללית בישראל. היה צריך לתת לו 10 ח"כים, לפי הגודל היחסי שלו. אבל כמה הוא היום? 3% או 4%?".

 

בתקופתך, אתה ארגנת את הלובי?

אבו:"נכון ותשובתי לשאלה שלך היא: כבר אז הוא לא היה אימתני, זו הייתה יותר הצגה תקשורתית. וגם היום, כשכביכול הלובי חלש, ירד מגדולתו, לא הצליחו להפיל אותנו וגם מחר לא יצליחו.

"אז נכון, ההשפעה שלנו היא  עקומה יורדת, אבל כשהלובי עובד עם ארגוני המגדלים ועם חברי כנסת, אנחנו מצליחים להוביל יוזמות ולחסום יוזמות. עם זאת, המיתוס על הלובי האימתני, מצידי, שימשיך להתקיים. נכון שההשפעה היא בעקומה יורדת אבל עדיין, ברגע שמתארגנים אנחנו מצליחים".

 

ח"כ כלפה, שהיה ח"כ בודד מההתיישבות בכנסת, אמר שהוא גייס לעזרתו ח"כים שהם פרו-חקלאות...

אבו:"זה נכון, אבל זה אחרת וזה קשה. קח את עומר בר-לב, הוא לא חקלאי, הוא היה בצבא, למד בפקולטה לחקלאות, עבד ביטבתה, אז הוא מבין עניין, הרי כל חייו הוא היה מוקף באנשים מההתיישבות העובדת. אני חלק מהסיפור' וככה יש ח"כים רבים. ואתה יודע מה? גם אם מחר אני אכנס לוועדת הכספים של הכנסת, וישב שם ח"כ גפני ואחרים, עדיין כשאתה מציג נושאים חקלאיים התיישבותיים, מהבסיס של המרבד הציוני, יש המון בעד. בגדול, בכל הנושאים הגדולים הצלחנו עד היום - לא תמיד אבל בדרך כלל - לבצע חסימות ולא לתת לפגוע בציבור המגדלים".

 

אז מה לדעתך היא "בעיית ההנהגה", ביטוי שאנחנו שומעים לא מעט פעמים מכל מיני כיוונים, אנחנו שומעים גם ממזכירים "אין הנהגה" בהתאחדות...

אבו:"רגע, רגע, הנהגת ההתאחדות מורכבת קודם כל ממזכירי תנועות ההתיישבות, מראשי הארגונים של המגדלים המקצועיים, מהמועצות האזוריות ומארגוני המים של החקלאים.

"עכשיו, אנחנו יחידת מטה, יחידת סמך, כל ההתאחדות זה ארבע אנשים! אז תשאל: מאפה נובע הכוח שלנו? מהאיגוד והעיגון של הגופים האלה ביחד. כאשר יש הסכמות בן כל הגופים – השמיים הם הגבול. כאשר מתחילים לריב בין הגופים, אז יש חריקות.

"בשנתיים האחרונות מה שקרה זה שרמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות, הביא איתו תפישה של הפרד ומשול.  לא הכירו בלגיטימיות של התאחדות חקלאי ישראל, וניסו לעבוד עם כל מיני גורמים ביחד ואף ניסו לסכסך ביניהם.

"מה יצא להם מזה? כל מה שהתאחדות חקלאי ישראל לא הסכימה לו – לא עבר. מספיק שהופעתי בפני וועדה בכנסת ואמרתי: 'התאחדות חקלאי ישראל מתנגדת', אז באותו הרגע לא היה להם לא את וועדת הכספים ולא את וועדת הכלכלה, למרות שעבדתי מול משרד ממשלתי שהפעיל כל מיני שיטות פוליטיות מולנו.

"ואספר לך מה היה: ישבתי עם רמי כהן מהיום הראשון לכהונתו ואמרתי לו: 'תקשיב, יש לי כוח בכנסת להפיל לך כל דבר, אני לא רוצה את זה, אני רוצה לעבוד איתכם בשיתוף פעולה. אם משרד החקלאות לא יסתדר עם ההתאחדות זה בתוך המערכת, אתה תעשה את הפשרות, אני אעשה את הפשרות, אבל נגיע לתמימות דעים'. עם יוסי ישי שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, תיאמנו מראש על כל דבר, ולא שלא היו מחלוקות או פשרות אבל...".

 

אנחנו ראיינו את רמי כהן, שדווקא אמר לנו את ההיפך, שהוא לא רוצה להיפגש עם מזכירי הארגונים, כי יש כל כך הרבה, הוא אמר לנו: 'אני מדבר רק עם ההתאחדות'...

אבו:"זו נקודה שניה. אמרתי לו 'רמי כהן, תקשיב, במשרד הכלכלה יש להם מאות ארגונים עסקיים. פה יש לך 13 תנועות ו-30 ארגונים, כולם מאוגדים תחת התאחדות החקלאים, אין לך שום בעיה של קליטה, הוא לא תפש את זה. היכן שהוא שיחק איתנו בעיקר היה בהתאחדות האיכרים, הוא ניסה לבנות את התאחדות האיכרים ככוח מקביל לנו ולעשות תמרונים...".

 

אבל איפה החלק שלך? אתה בא ואומר כהן עשה "הפרד ומשול". האם אתה תרמת בהתנהלות שלך לזה שבאיזושהי צורה הוא נגס בהתאחדות שלך? בהנהגה החקלאית?

אבו:"אני אומר דבר אחד, החקלאים ישפטו אותי במבחן התוצאה, ידי נקיות לחלוטין, גם כאשר אני צריך להתעמת עם מזכירי התנועות בתחום החקלאות, שאני מתוקף ניסיוני מבין בזה יותר, אני מתעמת ואם צריך לעשות פשרות אז עושים פשרות. לא הכול הולך חלק, לפעמים עלי להתעקש על דברים, גם בניגוד לדברי ראשי התנועות כי אין ברירה אלא תמיד יהיו מחלוקות וזה בסדר...".

 

לא על המחלוקות שאלתי. אולי ההתנהלות שלך תרמה באיזושהי צורה לתחושה של אין הנהגה? אנשים אומרים שאתה מתמודד על תפקידים, שכביכול התפקיד הנוכחי שלך זו תחנת ביניים...

אבו:"קודם כל שש שנים כמזכ"ל ההתאחדות זו לא תחנת ביניים, עשיתי 10 שנים כיו"ר הלובי החקלאי בכנסת והיו לי גם דברם אחרים וזו גם לא תחנת ביניים. מלבד זאת, מי שביקש ממני היו כל ראשי התנועות והארגונים, שביקשו ממני לקחת את התפקיד במקום יוסטה, לא אני באתי להציע את עצמי.

"לא הסתרתי מעולם שאני איש פוליטי, אבל אמרתי שפה, בתפקיד הזה בהתאחדות החקלאים, אני לא בתפקיד פוליטי – אני בתפקיד מקצועי והקפדתי הקפדה מוחלטת לשמור על זה. גם אמרתי לשר החקלאות הקודם, יאיר שמיר, בפירוש: 'אין לי שום עניין פוליטי להתעסק איתך. תפקידי לדאוג לחקלאות, ואין לי שום כוונות פוליטיקה בנושא הזה' ותאמין לי, עם המעמד שלי בכנסת היום יכולתי לטרפד דברים אם רציתי, אפילו לא שקלתי את זה.

"אני רצתי שלוש פעמים לבחירות והיה לי מרוץ אחד לראשות התנועה הקיבוצית. אפשר היה לקחת מנכ"ל כפי שאתה ציינת, שיעסוק אך ורק בשטח, בחקלאים, אני חושב שזו טעות. אני חושב שמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, חלק גדול מהעבודה שלו זה מול האוצר, מול הכנסת, מול הממשלה".

 

הקשרים שלך מצוינים, אני יודע שהניסיון והידע שרכשת הם מעולים, אבל...

אבו:"אז רגע, אין טוב בלי רע. אז מה לעשות אני איש פוליטי, שמידי פעם מתמודד. יוסטה אולי לא היה איש פוליטי ואני עבדתי עם יוסטה עשר שנים, בסדר? יוסטה הלך ככה, ולא היה מצב שאני יזמתי משהו בכנסת ולא רק בכנסת, בלי לדבר עם יוסטה ולסכם איתו מה עושים. היינו שני תאומים סיאמיים, ונכון השלמנו אחד את השני, הוא עשה את הקטע המקצועי ואני עשיתי את הקטע בכנסת, לא שיחקנו משחקים פוליטיים, היה עבודה נטו וזה עבד.

"אז אני יודע יש ביקורת וזה לגיטימי. יודע מה, הוזמנתי בחופשת פסח, לפני כשנה, להרצות באוניברסיטת הרווארד, בביה"ס לממשל. אז נכון, לקחתי שלוש שבועות חופש, זה היה חגים אז ממילא כמעט לא עובדים ונסעתי להרצות בהרווארד. אז, זה רע להתאחדות חקלאי ישראל? רק שלושה אנשים מישראל עשו זאת, אופיר פינס, דן מרידור ואני. יש לי יתרונות ויש לי חסרונות כמו לכל בן אדם, אני מסכים איתך שיש מחיר מסוים על זה שאני איש פוליטי, אבל אני חושב שזה גם מהווה יתרון".

 

הביקורת או התחושה של כולם זה שבעצם אין איחוד, שכל אחד מושך לכיוון שלו. למשל, יש שמועות שאתה ומאיר צור לא מסתדרים...

אבו:"שטויות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. בהתחלה היו קצת חריקות, אבל לאורך כל השנים האחרונות אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובתיאום מלא. כמו בכל מקום יש ויכוחים, יש מחלוקות אבל זה חלק מהארגון גדול כמו ההתאחדות.

"אגב, גם בימיו של יוסטה, ולא הרבה יודעים זאת, הייתה אז עמדה של המזכירים שמפרקים את התאחדות חקלאי ישראל ויוסטה הולך הביתה. הוא בא להתייעץ איתי, אמרתי לו: 'יוסטה תקשיב, זה לא יקרה, אתה לא הולך לשום מקום, משום שאין להם מושג מה זה אומר לפרק את ההתאחדות' וזה לא עבר".

דיברת על בעיית התדמית. זה משהו שגם עסקת בו?

אבו:"לפני שש שנים באתי להתאחדות ואמרתי: אם רוצים לשנות את היחס כלפי החקלאות צריך לטפל בבעיית התדמית ברצינות והתחלתי להוביל את זה. זה נושא שאני מבין בו. איפה נפלתי? על הכסף...

"ברגע שביטלו את המרכז החקלאי, המקורות הכספיים של התאחדות התבססו על כך שהגופים החקלאיים משלמים מיסים. כשאני קיבלתי את ההתאחדות, בגדול, התקציב שלה היה 2 מיליון שקל וראיתי תקציב שכל מה שיש לו זה משכורות, רכב, שכירות אבל אין תקציב לפעילות.

 אפשר לנהל פעילות ככה? ביקשתי מכל הגופים לשים כסף לפעילות.

"מה קורה? ניר שיתופי נותן את העודפים לתנועות שלו, חצי לתנועה הקיבוצית וחצי לתנועת המושבים. הם מעבירים כסף לארגונים שלהם. נוצר פה פרדוקס, שמה שהם יתנו להתאחדות ילך על חשבונם, בכל פעם הגענו לצומת הזאת והם לא מסוגלים לשים את הכסף. אמרתי, חברים יקרים, זה מצב בלתי אפשרי. אם אנחנו רוצים לשנות תדמית, צריך לזה כסף וזה לא לחודש-חודשיים אלא לאורך זמן. צריך כסף ואין. בא נגיד שזה הכישלון הגדול שלי. אני אדם שעבד בניהול גופים גדולים וגם עבדתי בגיוס כסף, אני יודע איך לגייס כסף, ומצב שתקציבים לא קיימים לא מאפשר לפעול...".

 

מה לגבי פעילויות שלא עולות כסף, למשל, לסייע לבחירת אדם הולם לשר החקלאות, תפקיד שאף אחד לא רוצה אותו היום... אתה מרוצה מהשרים שהיו עד היום?

אבו:"תראה, אני רואה ירידה משמעותית במעמדו של משרד החקלאות בשנים האחרונות, אני חושב שאורית נוקד נאבקה בציפורניים כדי למנוע את זה. נבחר שר החקלאות האחרון, יאיר שמיר, שלצערי נוטרל מראש ע"י המנכ"ל, שהיה מקורב לליברמן".

 

אתה 20 שנה בחקלאות, צברת המון ניסיון...

אבו:" נכון אני 20 שנה בחקלאות ובנושאי התיישבות, אבל תמיד תפשתי את נושא החקלאות כהובי. אף פעם לא ראיתי את זה כמקצוע מוביל. עבדתי במשק חקלאי, היכן שאני לא אהיה, אני תמיד יודע כמה גשם ירד בנגבה, למה? כי בתור ילדים ידענו לפי כמות הגשם אם תהיה שנה טובה או לא טובה.

"אף פעם לא בניתי את מסלולי המקצועי על העובדים החקלאיים, תמיד ראיתי את נושא החקלאות כשליחות, כאידאולוגיה. עכשיו, אם שר החקלאות לא בא עם תחושה של הדבר הזה, שזה חשוב לבנות את הארץ הזאת, לביטחון מזון וכל היתרונות של החקלאות, אז הוא מפספס.

"אתה רואה בסקרים ש-80% מהציבור הישראלי אוהב את החקלאים, אבל 100% של הציבור אומר: 'אני צרכן ואני רוצה יותר בזול' וזה משפיע על המדיניות של השרים והממשלה. אם היו מורידים עוד קו אחד של שפד"ן לנגב, אז היו פה עוד 20 אלף דונם מעובדים, כל הנגב היה משתנה, הכל ירוק.

"אתה אומר דברים כאלה, אתה מדבר אל שר חקלאות ולא  מסתכלים עליך. למה? כי הצד הימני רוצה לפתח את יהודה ושומרון, הצד השמאלי במדינת תל אביב".

 

אתה איש פוליטי, יש לך קשרים. למה למשל אתה לא מקרב את ראש הממשלה יותר לחקלאות? יוצר סיור עם נשיא המדינה?

אבו:"סליחה, יזמנו המון סיורים כאלה. כשהיה סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, לקחנו אותו לסיורים. נשיא המדינה היום היה איתי בקרבות כנסת, 10 שנים בלובי החקלאי. הוא בכל מה שקשור לחקלאות, בטלפון אחד תמיד תומך. הוא בעצמו אמר לי: 'רק תזמין, רק תבוא, אני איתכם'. נשיא המדינה מגבה את החקלאות באופן קבוע, חברים קרובים והוא תמיד מגבה את החקלאות.

"ובניגוד למה שחושבים, ראש הממשלה אוהב את החקלאות. כשעשו ישיבת ממשלה '100 שנה לדגניה', הוא לקח אותי הצידה ושאל אם הייתי מאמין שהוא יעשה את זה. אמרתי לו כן ואני רוצה להוסיף, אני לא שמעתי פעם אחת שביבי התבטא נגד ההתיישבות ונגד החקלאות. ראש הממשלה היה אצלנו במספר אירועים, הוא מגיע מידי פעם ואני מאמין שיהיה בעוד אירועים ואין לו דבר וחצי דבר נגד החקלאות והחקלאים".

 

משפט אחרון, איך אתה רואה את החקלאות בעתיד?

אבו:"אני מתחבר למה שאמר לי בזמנו אריק שרון, כשהיה שר התשתיות – אנחנו מבחינת השפעתה של החקלאות נמצאים בעקומה יורדת, אנחנו צריכים לעשות שינוי של העקומה הזאת וזה יהיה רק כשנדע להתחבר עם החברה הישראלית.

"אנחנו מתמודדים מול נקודה מאוד קשה עכשיו, של הוד מעלתו הצרכן, שכולם מריעים לו, כולם מלקקים לו ומבטיחים לו מה שיותר בזול ויש נטייה בממשלה, בקרב הפקידים להאשים את החקלאים בדבר הזה. מה שאני עושה בשנים האחרונות – אני מרבע את המעגל הזה. זו מלאכה קשה אבל אפשרית. בסופו של יום, כל הדונמים הראויים לעיבוד במדינת ישראל אני מאמין שאם יעשו, לא רק סביב לבאר שבע, אלא אם יעבדו את השטחים העצומים שיש לנו בנגב- יהיה כאן שינוי דרמטי.

"מעבר לזאת, אני לא מאמין בעבודה זולה, אנחנו מובילים בהשקיה, בגנטיקה, בטכנולוגיה חקלאית, בהתייעלות ובהבנה של החקלאים. לכן אני מאמין שאם יהיו פה עוד מים זמינים וגידולים חדשים - אפשר יהיה להקים פה חקלאות מצוינת לעוד הרבה, הרבה שנים"