קבוצת משוב 11-12 ביוני 2019
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

חקלאות ישראל - ביטחון לאומי והבטחת מזון


16.03.2015

"החקלאות הייתה ותהיה אבן יסוד בביטחונה של ישראל. עיקרו לבנה זו ותראו שכל המפעל הציוני קורס" פרופ' ארנון סופר – קתדרת חייקין, אוניברסיטת חיפה.

"החקלאות הייתה ותהיה אבן יסוד בביטחונה של ישראל. עיקרו לבנה זו ותראו שכל המפעל הציוני קורס"

 

פרופ' ארנון סופר – קתדרת חייקין, אוניברסיטת חיפה.   

 

את תפיסת עולמי כתבתי בחוברת החקלאות – אבן יסוד בביטחונה של ישראל מהדורות 2009, 2010, 2012, 2013 והן הופצו ביותר מ-10,000 עותקים.

אני טוען כי חקלאות היא מזון טרי, מרחבים ירוקים וארץ יפה, ערך נדל"ני בגלל היופי, תרבות של עם, פריפריה, איכות חיים, חמצן, קליטת הביוב העירוני. רק החקלאות היא ענף כלכלי המקשר בין עם לאדמתו  - בעיקר את העם היהודי, שהיה תלוש מהקרקע ועושה הכל כיום על מנת להיתלש ממנה שוב. והדבר הכי חשוב – חקלאות היא ביטחון!

שום יחידה צבאית איננה קובעת גבולות ומגינה עליהם כמו שעושה זאת החקלאי, כלפי חוץ ובחזית הפנימית.

החקלאים הם העיניים של המדינה יותר מכל יחידות המודיעין של צה"ל ומערכת הביטחון. טענת החכמולוגים, הציניקנים ואנשי הכלכלה התל אביביים, החושבים שישראל היא עוד מדינה מערבית, היא תפיסת עולם מוטעית. ראו מה קרה במבצע צוק איתן עם סגירת השמיים של ישראל רק לשלושה ימים – והחרמות הגדולים עוד לפנינו.

אין אנו חיים בצרפת או בשוודיה. אנו חיים במזרח התיכון במערכות חוקים שונות מאירופה. מכיוון שאין משילות בישראל של 2015 וגם קודם לכן, היה צורך בהקמת השומר החדש שיגן על חקלאים ישראלים בביתם.

 

 
 
 
פרופ' ארנון סופר – "אין זה חשוב שהתמיכה בחקלאות עלתה
למשלמי המיסים ב-2013 שלושה מיליארד שקל.
וכמה עולה להם ח"א או חילות היבשה? – על ביטחון אין מתפשרים"

לכן חקלאים נטשו שדות במאות ואלפי דונמים, כי אין המערכת השלטונית מוכנה לאכוף את חוקיה שלה.

 

פרופ' ארנון סופר – "אין זה חשוב שהתמיכה בחקלאות עלתה
למשלמי המיסים ב-2013 שלושה מיליארד שקל.
וכמה עולה להם ח"א או חילות היבשה? – על ביטחון אין מתפשרים"
 

                                                                   

      הימין עסוק מעל ראשו בהתנחלויות ביו"ש והשמאל עסוק בדו-קיום הזוי ורדיפת כל מי שמדבר על יהוד הגליל, הנגב או הסדרת טרגדיית הבדואית 
 

תל אביב הקוסמופוליטית מסרסת את הציונות וראו מה כותב כלכלן תל אביבי בגלובס: "תזנחו את הפריפריה – אלפי ישובים חסרי תכלית ותרומה כלכלית מוצצים את עטיני המשק"

"...לסיכום – המדיניות בישראל צריכה לזנוח את ההשקעות העודפות בפריפריה ולהסיט משאבים רבים יותר למרכז, לעודד הגירה למרכז ולאפשר לאזרחיה לחיות ברמת חיים גבוהה גם בעשרות השנים הבאות".

רק בור גמור החי בבועה התל אביבית יכול לכתוב מסמך נורא כזה – אין הוא מבין שבלי חקלאות במטולה, נחל עוז, בערבה, מגל וכפר בלום, תל אביב תהיה לעיר מדינה שגורלה נחרץ.

אין הוא יודע שאין אלפי ישובים בישראל, רק 1,100 ומהם 430 באזור תל אביב רבתי. אין לו אפילו מעט ידע שתל אביב שלו נמצאת בסד של 15 ק"מ רוחב בין קלקיליה לים, שלא כמו פריז, לונדון וכל יתר ערי העולם אליהן הוא מתגעגע.

מהבועה הכלכלית ההזויה שלו ושל חבריו הכלכלנים, הם חורצים גורלם של ישובי הפריפריה והחקלאות היקרה.

לעומת קשקשן ובור זה, אני שמח לקבוע כי יותר ויותר נערי אוצר נעשים מודעים לחשיבות הפריפריה ומחפשים דרכים לפצות את החקלאי על התרומות העקיפות שציינתי (אישית נתבקשתי כבר על ידי כמה ועדות ואישים להביא נתונים כמותיים לתרומת החקלאות לביטחון ישראל).

אבל ברצוני לעמוד על עוד שני נושאים – הראשון: חקלאות והבטחת המזון.

לאור שינויי אקלים בכל העולם ובעיקר באיזור רגיש זה, ולאור ריבוי טבעי גבוה בישראל המאפיין מדינת עולם שלישי, ולאור העובדה שישראל קטנה, הביטחון צורך את מחציתה, רמת החיים שלה היא של עולם מפותח - זוהי מציאות המבטיחה צפיפות בלתי נסבלת, הידרדרות באיכות החיים ומחסור גדול בשטחים חקלאיים. מי ייתן מענה למזון טרי לכעשרה מיליון בני אדם רק בישראל, כאשר מדינות יפסיקו לייצא מזון עודף? (תהליך שכבר החל!)

דעו לכם כי סוריה, מצרים, עירק, סודן, אתיופיה  - בכולן התערער השלטון כאשר גבר אי השקט בגלל מחסור במים ובמזון.

דעו לכם, כי תפוקת המזון בעולם בשנים האחרונות איננה מדביקה את קצב גידול האוכלוסיה.

לכן, יש לטפח חקלאות ישראלית, בנוסף לרשימת התרומות שלה לחברה, שנמנו קודם. יש לטפחה כביטחון למזון בעת משבר עולמי. לכן, יש לדחות את כל העצות שנותן לנו אירגון המדינות המפותחות – ה-OECD, כאילו אנו עוד מדינה אירופאית. הכלכלנים שם באים מאותם מוסדות חינוך שבהם למד הכלכלן שמציע לסגור את הפריפריה הישראלית. יש לדחות כל השוואה שיעשה ארגון זה בין ישראל לאירופה.

נושא אחרון: יש הטוענים כי חבל להשקיע בחקלאות ואפילו בפריפריה, כי שיעור החקלאים ביישובים קטן והינו פחות מ-10% מכלל המתיישבים. כן, כך ביוטבתה, במטולה, בכל ישובי הדרום או בעין גדי.

זה נכון, אבל: אין זה חשוב כלל אם מדובר ביישובים קהילתיים, בקיבוצים או במושבים שרק עשר או עשרים משפחות הן חקלאיות שם. כל היתר עובדים בענפים לא חקלאיים, כתיירות ושירותים ציבוריים או אחרים.

90% אלה הם הם המאפשרים לכ-10% החקלאים להתקיים במאה ה-21 בפריפריה. אי אפשר להקים גני ילדים, בתי ספר, מזכירות, מרכזי תרבות, צרכנייה או כפריה או כלבו, ביטחון שוטף, גזברות, תשתיות ועזרה ראשונה לעשר משפחות בלבד.

המתיישבים האחרים הם שנותנים את הרוח הגבית לחקלאים המעטים, שמפריחים או מוריקים את כל המרחב מסביב ליישוב ובכך קובעים את הטריטוריה היהודית באשר הם ממוקמים.

זה כל כך פשוט, ועל כן כל כך לא מובן לכלכלן התל אביבי. לכן אני דוחה את הטענה הנשמעת שוב ושוב על כי מדובר במספר קטן של משפחות חקלאים יהודיות בפריפריה של המאה ה-21.

עשירייה בכמהין, מאה במטולה, שלושים ביוטבתה – הם שקובעים את גבולות ישראל. 

לסיכום, ישראל איננה עוד מדינה מערבית (באירופה).

החקלאות הייתה ותהיה אבן יסוד בביטחונה של ישראל. עיקרו לבנה זו ותראו שכל המפעל הציוני קורס.

משום כך, יש להחזיר את החקלאות וההתיישבות למרכז הבמה.

משום כך אין זה חשוב בכלל שהתמיכה בחקלאות עלתה ל"תל אביב" וליתר משלמי המיסים ב-2013 שלושה מיליארד שקל. וכמה עולה להם חיל האוויר או חילות היבשה? – על ביטחון אין מתפשרים.

משום כך החקלאות חשובה גם לביטחון המזון הישראלי בעידן של אי יציבות פוליטית ואקלימית. אבל כדי להגיע לכל בית בישראל ולומר את הדברים הללו, יש לדבר עם החברה ישראלית ולא רק אחד עם השני.

 

 

יש להחזיר את החקלאות וההתיישבות למרכז הבמה