קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

 

חלקו של יעקב מוטס זל בטיפטוף


30.06.2015

המאמר אינו בא לערער על תרומתם החשובה של שמחה בלאס, עורב, ולוז וזוהר, שיתכן שללא עבודתם, טכנולוגיית הטיפטוף לעולם לא הייתה מבשילה. עתה, לאחר שהשיטה התפרסמה בארץ ובעולם, הגיע הזמן לתקן את העוול שנעשה להוגה ומיישם הראשון של רעיון הטפטוף, יעקב מוטס ז"ל, לזכותו בהכרה על פעלו

מתוך מגע עם אנשים רבים הקשורים לחקלאות במשרד החקלאות ומחוצה לו הבחנתי באי-ידיעת חלקו של אבי,יעקב מוטס ז"ל, בטיפטוף. הדבר נוגע גם לאנשים המכירים את מוטס באופן אישי. לגבי רבים המושג טיפטוף קשור למהנדס שמחה בלאס כממציא השיטה ומפתחה וכמי שהעניק אותה למדינה.

אינני בא לערער כאן על חלקו העצום של שמחה בלאס בקידום הנושא ובהפצתו שללא ספק שירת באופן החיובי ביותר את טובת המדינה. כמו כן, אינני בא לערער כאן על זכותו המשפטית של בלאס על הטפטפת שהוא המציא (זכות פטנט). ברצוני להבהיר כאן את ראשוניותו של מוטס בטיפטוף בארץ כהוגה וכמבסס השיטה, ולתקן בזה עוול שנגרם לו, אולי בהסח הדעת, ולהציע להכיר בעניין זה באופן ציבורי.

בחלקת עצי הפרי בראשל"צ

לפנינו תיאור העובדות: בשנת 1956 החל מוטס לבחון באופן מעשי השקיה בטיפטוף בחלקת עצי פרי בראשון-לציון.

הרעיון בא לו כתוצאה מגילוי תופעה של התפתחות וגידול מופרז של צמח החזרת שגדל מתחת לברזיה בחצר ביתו. בהמשך שם לב שקיימת נזילה קטנה ואיטית באחד מחיבורי הזוית של צינור המתכת שלה.

הוא התעקש להשאיר את המצב כמו שהוא ולא לתקן את הנזילה אלא לחכות לתוצאות המעניינות עם הגידול, שכבר נראו לעין באופן בולט ומשמעותי ביותר. הצמח פשוט התפתח בצורה מדהימה ובלתי רגילה ביחס לגידולים אחרים דומים. זה נתן לו את הרעיון, ההשראה והכוח המניע לפיתוח הדבר שהצליח ליישם אותו בקנה המידה הביתי אצלו בגינה, בבניית מערכת מושלמת שהשקתה שורה של עצי פרי והתוצאות דיברו בעד עצמן.   

כעבור כשנה, ב-1957 הוא עניין בכך את א' אהרוני, חברו לעבודה בשירות השדה. אהרוני ביקר בחלקת הניסוי בחצר ביתו של מוטס, התרשם עמוקות וניסה לענין את ד"ר יעקב רובין, מנהל האגף לקרקע ומים בתחנה לחקר החקלאות ברחובות.

בביקור חוזר הביא עימו את ד"ר רובין וכמו כן שני מהנדסים שעבדו בצוות הטכני של הסוכנות בבאר שבע, מיכה חרמוני ויצחק (איצ'לה) קרופניק. ד"ר רובין משום מה לא נטה להכנס לענין. בין היתר ניסה אהרוני לענין גם את יעקב (בודה) עורב, משימור הקרקע בבאר-שבע, אשר כעבור כשנתיים (1959) החל לנסות את השיטה (בגירסה שונה במקצת).

במאי 1980 עם הענקת פרס ישראל למהנדס שמחה בלאס על אמצאת הטפטפת המסחרית הראשונה שלו ופריצת הדרך שבעקבותיה, כתב אהרוני מכתב עדות מרשים על פועלו וראשוניותו של יעקב מוטס באמצאת שיטת הטפטוף.

המכתב הופנה אז למנהל שה"מ בבקשה למציאת הבמה המתאימה לתיקון המעוות ביידוע הציבור לגבי זכות הראשונים של מוטס באמצאת הטפטוף. לצערנו, אז וגם עד היום טרם נמצאה לכך הבמה הראויה ולכן ההמשך מחזק את הצורך לעשות זאת כבר וללא כל דיחוי נוסף.

אין ספק בכלל שהשמועה על הרעיון שהגה, המציא ופיתח יעקב מוטס בתנאים הביתיים שעמדו לרשותו עברה מפה לאוזן מקצה לקצה של הארץ.

היו ביקורים רבים שהתקיימו בחצר ביתו של מוטס בכדי לראות ולהתרשם ממערכת ההשקיה "המיוחדת" ומתוצאותיה, שבנה והרכיב במו ידיו ובאמצעים הדלים שעמדו אז לרשותו. ביניהם היו אנשים רבים שעבדו אז בשרות שדה של משרד החקלאות ובתחנות לחקר החקלאות ברחובות ובבית דגן.

בין המבקרים שהגיעו אליו היה גם מהנדס ההשקיה יצחק האוזנברג ז"ל, שביקר פעמים רבות אצלו בביתו בחלקת הניסוי והיה מלא התעניינות ברעיון. באחד הביקורים שלו אצל מוטס, הוביל האוזנברג כמדריך קבוצה של מדריכים משתלמים ששירתו אז במדרשה החקלאית של הנח"ל, ליד באר טוביה.

 

ראיתי צמחים מושקים בטפטוף הרבה קודם

להלן ציטוט מסיפור העדות של אחד מהם שהיה שם ושמו בישראל הוא איתן אוריאלי המתגורר היום במושב כפר אביב, ליד גדרה: "תודות רבות מגיעות למר שמחה בלאס, על שזיהה את הפוטנציאל הגדול בשיטת הטפטוף והמציא את הטפטפת הראשונה בשנות הששים, אך אני ראיתי צמחים מושקים בטפטוף הרבה קודם. בערב חורפי בסביבות פברואר 1958 בראשון לציון – בביתו של מר יעקב מוטס.

"וזה סיפור המעשה: בשנת 1957 הוצבתי כמדריך חקלאי למדרשה החקלאית של הנח"ל (היה פעם מוסד כזה). בתחילת שנת 1958 הצטרף אלינו, כמדריך נוסף, מהנדס מים יצחק האוזנברג (ז"ל) . הוא לימד אותנו רבות בנושא ההשקיה – מקצוע חדש באותם זמנים. בין היתר 'גרר' אותנו ערב אחד לבית קרקע בראשון לציון, שם פגשנו את מר יעקב מוטס. הם הראו לנו מערכת השקיה בטפטוף  שבה הישקה מר מוטס עציצי נוי בביתו מזה שנים אחדות.

"הצינור הראשי היה צינור גומי דק. בצינור זה נקב מר מוטס חורים בעזרת מרצע והשחיל צינוריות פלסטיק דקיקות ארוכות. עם פתיחת הברז טפטפו המים ישר דרך הצינוריות לעציצי צמחי הבית. עציצים גדולים זכו לצינורית קצרה (יותר מים) וקטנים לצינורית ארוכה (פחות מים). כך יצר מר מוטס ספיקות שונות בעזרת החיכוך. כמובן שהמערכת הופעלה רק בלחצים נמוכים, שכן כשהברז נפתח לעוצמה חזקה מידי הצינוריות הדקות נטו להתפרק מצינור המים הראשי.

"בהמשך הערב יצאנו לחצרו והוא הראה לנו שכך הוא משקה עצים אחדים בגנו. שאלתי את מר מוטס מה חשיבות שיטת ההשקיה הזו והוא ענה לי שכך הוא מקווה לחסוך מים רבים, בהשואה לשיטות ההשקיה שהיו מקובלות ומכיוון שהוא מרטיב רק חלק מהשטח ויפסיד פחות מים, הן בהתאדות מהממטירים והן מפני השטח.

"לא התעמקנו בפרטים, לא שיערנו את גודל חשיבות ההמצאה. אפילו לא הייתי בטוח אם מר מוטס צודק בטיעוניו או לא. לימים נתקלתי בטפטוף שוב כשיצא קיבוץ חצרים (במקור: נטפים) עם הטפטפת המסחרית הראשונה הגדולה והמסורבלת. מר בלאס השתמש ברעיון שיטת הטפטוף של מוטס, החליף את הצינוריות הארוכות והרגישות במבוך משוכלל בתוך מיכל שקיבל את השם 'טפטפת'.

"בהמשך הזמן הטפטפות השתכללו עוד ועוד. אז החלה פריצת הדרך המסחרית. אין לי ספק הזכות הראשונים על הטפטפת מגיע למר שמחה בלאס ובצדק. צר לי מאוד על ששמו של מר יעקב מוטס כפורץ הדרך הראשון להשקית גידולים בשיטת הטפטוף נשמט לאורך כל הדרך".

 

השקיה בטפטוף במטע בננות

המאמר הראשון

את הבחינה המעשית לטיפטוף שהחל מוטס ב-1956 תאר במאמרו בעיתון "השדה" מפברואר 1962 (6 שנים לאחר שהתחיל), שהוא הפירסום הראשון על השקיה בטיפטוף בארץ. המושג טיפטוף לא היה עדיין בשימוש, ובמקום זה כונתה שיטת השקיה זו 'השקאה תת-קרקעית', למרות שמוטס השתמש בטפטפת המונחת על פני הקרקע (ומטפטפת לתוך קידוח הממולא בחצץ).

המושג "תת קרקעית" התיחס לכך שהמים התפזרו מתחת לפני הקרקע לכל הכיוונים, ללא הרטבת כל פני השטח. ואכן מנהל שרות השדה, משה בועז, בחוברת שפירסם על השקיה בטיפטוף בישראל (נובמבר 1973), ציין שטיפטוף על-קרקעי הוצע לראשונה על-ידי מוטס.

להלן הציטוט: "הגישה העל-קרקעית של ההשקאה בטיפטוף הוצעה לראשונה על-ידי יעקב מוטס, ואחר-כך נוסתה, שופרה והוכנסה לחלקות מסחריות על-ידי יהודה זהר וגו'".

לכן, בנוסף לכך שעל פי העובדות היה מוטס הראשון להציע ולבצע, גם היה הראשון שנתן לעבודה בטיפטוף פירסום ("השדה" כרך מ"ב חוברת ה', פברואר 1962), שש שנים לאחר תחילת העבודה.

במקביל (8/2/62) פורסמה עבודתו של עורב ב"הארץ" ובו ציין שהוא הלך בעקבות מוטס. רק לאחר מכן פורסם ב"מעריב" מיום 5/3/62) מאמר על עבודתו של בלאס בנושא.

ראוי לציין שמוטס לא עשה מעבודתו סוד. הוא עניין בנושא את אהרוני ואחרים, כפי שצויין לעיל. בנוסף לכך ניסה מוטס ב-1960 לענין שוב את פרופ' רובין ואת המהנדס א. רביץ בנושא.

פירסום המאמר ב"מעריב" על העבודה של בלאס בנושא הטיפטוף, מבלי שהוזכרה ראשוניותו של מוטס (בניגוד לפירסום שנעשה כחודש לפני כן ב"הארץ" על עבודתו של עורב, שם צויינה במפורש ראשוניותו של מוטס), גרמה צער לאבינועם ורד (עד נוסף לעבודתו של מוטס) והוא ביטא זאת ב"מעריב" במכתב למערכת שפורסם, ושמסתיים במילים אלה: "לאור עובדות אלה וביודעי זה שנים את עבודתו של יעקב מוטס, נדהמתי בקראי את כתבה זו, שבה הושמטו והועלמו כליל זכויותיו של יעקב מוטס. הרשות בידי כל אדם לפתח שיטה זו לטובת החקלאות והכלכלה הלאומית, אך אין להעמיס את הכתר במקום הלא-נכון ונמצא כאן עיוות רב".

אינני בא לערער על תרומתם החשובה של עורב, בלאס ולוז לפיתוח קידום ודחיפת הנושא. יתכן מאד שללא כניסתם לעניין הטיפטוף ויותר מאוחר כניסתו של יהודה זוהר ושכלוליו המסחריים, לא היו הדברים מתגלגלים בקצב ובצורה כפי שהתגלגלו.

עתה, בחלוף זמן רב, לאחר ששיטת ההשקיה בטיפטוף התפתחה, התפשטה והתפרסמה בארץ ובכל העולם והביאה וממשיכה להביא תהילה וכבוד רב למדינתנו, אני חושב שהגיע הזמן להפר את השתיקה על העוול שנעשה להוגה הרעיון והמיישם הראשון של השיטה ואני מציע לזכות את יעקב מוטס בהכרה ובהוקרה על פעלו.

 

תרשים טפטוף יעקוב מוטס ז"ל

 


תגיות : יעקוב מוטס, חקלאות, טפטפות, כתבה, תרשים, השקיה,