קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

התמיכה בחקלאות עלתה למשק הישראלי כ-3 מיליארד שקל ב-2013


20.10.2014

מתוכם 2.2 מיליארד שקל הגיעו מכיסו של הצרכן, באמצעות מנגנונים שמפעילה המדינה, כאשר 1.5 מיליארד שקל מסך התמיכה הגיעו ב–2013 מתקציב ממשלתי (תמיכה ישירה), ירידה קלה לעומת 2012.

תרגום: עמוס דה-וינטר

"יש עדיין טווח רחב של רפורמות שיכולות להתבצע כדי לשפר את יעילות הסקטור החקלאי הישראלי ואת התחרותיות שלו ברחבי העולם, בעלויות נמוכות יותר למשלמי המיסים ולצרכנים", כך קובע הדו"ח השנתי של ארגון ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות בעולם שישראל חברה בו - שפורסם ב-4 בספטמבר ועוסק גם בחקלאות הישראלית.

על פי חישובי הדו"ח, "התמיכה בחקלאות, שכוללת מכסים גבוהים וניהול מלא של ענפי החלב והביצים, עלתה למשק הישראלי כ-3 מיליארד שקל ב-2013, מתוכם 2.2 מיליארד שקל הגיעו מכיסו של הצרכן, באמצעות מנגנונים שמפעילה המדינה, כאשר 1.5 מיליארד שקל מסך התמיכה הגיעו ב–2013 מתקציב ממשלתי (תמיכה ישירה), ירידה קלה לעומת 2012, שבה הסתכמה התמיכה הממשלתית הישירה ב-1.6 מיליארד שקל. לפי דו"ח ה-OECD, בשנת 2012 הסתכמה התמיכה בענף החקלאות בישראל ב-3.8 מיליארד שקל. ירידה שנבעה מעליית מחיר החלב בעולם, שמובילה להקטנת שיעור התמיכה בנוסחת ה-OECD.

לטענת כותבי הדו"ח, "בנוסף לרפורמות מבניות, כמו למשל באמצעות צמצום העול האדמיניסטרטיבי על העברות בשוק האדמות החקלאיות, תוכל ישראל להפחית ולפשט עוד יותר את תעריפי היבוא על מוצרים חקלאיים ותוכל לקחת צעדים נוספים לשחרור מערכת תכנון הייצור בענף בעלי החיים".

בדו"ח נטען, כי "בעוד שיעור התמיכה בחקלאות הישראלית נוטה מטה, הרכב התמיכות נותר בעינו ומבוסס על מסחר וייצור מעוות. הדבר מתבטא בעיקר במדיניות המתמשכת המבוססת על הגנות מכס גבוהות מול יבוא סחורות חקלאיות בגבול, ששומרות על מחיר מקומי שמעל לרמות בינלאומיותוכן על תמיכה יחסית גבוהה בתשומות חקלאיות.

לטענת דו"ח ה-OECD, "העברת התמורה לחקלאים מצרכנים, באמצעות תמיכה במחיר השוק, נותרה חלק דומיננטי בסך התמיכה ומשקפת עלות, שעוד יכולה להיות מופחתת".

למעשה בקביעה זו מתעלם הדו"ח מחלקן הגדול של רשתות השיווק בשוק החקלאי הישראלי ומשייכן למה שהוא מכנה: "הסקטור החקלאי הישראלי". במשפט "העברת התמורה לחקלאים מהצרכנים" חלקן של רשתות השיווק לא מוזכר (ע.ד.ו).

טענה נוספת שמעלים כותבי הדו"ח: "ישראל עשתה מאמצים ניכרים לשפר את הביצועים הסביבתיים בחקלאות, אך אלה עדיין יכולים להשתפר, במיוחד בכל הקשור לייעול השימוש במים. העלייה האחרונה ברמת מכסת המים למגזר החקלאי, כמו גם הקביעה של מחיר יחיד למים שפירים, חייבת להיות מוערכת בזהירות מחדש, על מנת להבטיח שהשינויים הללו יתאמו לתנאים שסוכמו בין הממשלה לבין החקלאים בשנת 2006, להעלאת מחירי המים במטרה לכסות מחירי הפקת מים ממוצעים בשנת 2015 (הסכם המים ע.ד.ו)".       

כדאי לבחון את הטענה הזו, בהתחשב בעובדה שחקלאי ישראל ידועים בעולם כולו ביעילות השימוש במים ולמעשה מכל העולם באים לכאן ללמוד כיצד להתייעל בשימוש במים. העלאה נוספת של מחירי המים לחקלאות תביא להוצאת ענפי גידול רבים מהשוק החקלאי, פשוט בשל ירידה מסף הרווחיות.

כלי מדיניות עיקריים

מעניין לראות גם את נקודת ההסתכלות של האירופאים על שיטת התמיכה הישראלית בחקלאות.

הדו"ח מפרט את סוגי התמיכות שהחקלאים מקבלים בישראל. בין היתר קובע הדו"ח, כי "בשנת 2013 החליטה הממשלה החדשה על שינוי המטרות החקלאיות*בישראל, להתמקדות בחיזוק ההתיישבות הכפרית, חיזוק המחקר והפיתוח החקלאי, שיפור בטיחות המזון ופיתוח החקלאות והתשומות החקלאיות בהקשר של תחרות גלובאלית, תוך שמירה הדוקה על השלכות המשבר הכלכלי העולמי".

בדו"ח מצוין, כי "החל משנות ה-80' המאוחרות נקטה ישראל בהדרגה ברפורמות בתחומים השונים, בהם מתן הסובסידיות, תכנון מרכזי של תעשיות חקלאיות, ניוד מכסות ייצור, פיקוח מחירים והגנה מפני ייבוא. אולם, הממשלה ממשיכה להיות מעורבת בהקצאות של גורמים מרכזיים בייצור: קרקע, מים ועובדים זרים. כמעט כל מקורות הקרקע והמים הם בבעלות ממשלתית.

"הקרקע מוקצית לחקלאי תמורת תשלום נומינלי נמוך ואסורה להעברת בעלות בשוק האזרחי. המים מוקצים לחקלאי דרך מערכת מכסות. לחקלאים ניתנת גישה למים במחירים נמוכים בהשוואה לצרכנים אחרים. הממשלה מיישמת מכסה שנתית של עובדים זרים עם רישיונות לעבודה בחקלאות. הן המכסה הכוללת והן חלוקת העובדים הזרים לחקלאים אינדיבידואלים מתוכננים בקפדנות.

"בעוד ענפים חקלאים מסוימים, כענף הביצים וענף החלב, טופלו באמצעות רפורמות ענפיות ספציפיות, הם עדיין מרוויחים ממחירים מובטחים ומכסות מובטחות, המכוונים לאבטחת רווחיות ליצרנים. המחירים המובטחים לחלב וביצים מבוססים על עלות הייצור הממוצעת ובעוד הם מעודכנים בקביעות, הרמה וכיוון השינוי סוטה די בחזקה מכיוון היצרנים.

"מוצרי ביצים ומוצרי פטם מאזורי הפריפריה בישראל מרוויחים מתשלומים ישירים. אמצעים להבטחת הכנסה מובטחים למגדלי חיטה, על תמיכה בחקלאות בעל ועל שמירת השטחים הפתוחים.

"מענקי הון מוענקים לפיתוח סקטור חקלאות היצוא ולעידוד היישום של טכנולוגיות מתקדמות. חקלאים המשתתפים בתכנית התמיכות זכאים גם לפטור ממס הכנסה ולפחת מואץ. החל משנת 2009, מיושמת תכנית תמיכה בהשקעות, כדי להחליף לפחות חלקית את העובדים הזרים בחקלאות.

"תכניות ביטוח לחקלאים מסובסדות והממשלה מתכוונת להגדיל את השתתפות המדינה בסבסוד פרמיות ולהרחיב זאת דרך הכללה של גידולים חדשים.

"כתוצאה מיישום הסכם סיבוב אורוגוואי לחקלאות (URAA)", קובע הדו"ח, "ישראל שומרת עתה על משטר מסחרי יותר שקוף ופתוח. יחד עם זאת, תעריפי מכסי נמל גבוהים (הגנות גבול מפני ייבוא) על מוצרי מזון חקלאיים נותרו כלי מרכזי של תמיכה ביצרנים החקלאיים. בכפוף להסכם ה-URAA, יסדה ישראל שיעורי מכס למכסות (TRQs) חיטה, שומנים ושמנים, אגוזי מלך, שזיפים מיובשים, תירס, מיץ תפוזים ומיצי פרי-הדר אחרים, בשר בקר וצאן ושורה של מוצרי חלב. בנוסף, כל הסכמי הסחר המועדף של ישראל (למעט ההסכם עם התאחדות הסחר החופשי האירופאי - EFTA) כוללים התחייבויות לתעריפי מכסות למוצרים חקלאיים. לסיכום, ישראל מנהלת יותר מ-100 מוצרים מועדפי אומה (MFN- Most Favoured Nation) ושיעורי מכס למכסות (TRQs) בסחר מועדף (נתוני ארגון הסחר העולמי 2012, WTO).

"חרף כמה רפורמות שיצאו לדרך בשנים 2011-12, המכסים הישראליים למוצרים חקלאיים נותרו בצורה לא מאוזנת גבוהים – עם מכסים מאוד גבוהים לעיתים אף מניעתיים, למוצרים חקלאים כמו מוצרי חלב, בשר טרי, ביצים וחלק מהפירות והירקות ומנגד מכסים נמוכים לסחורות אחרות כמו למשל גרעינים גסים, סוכר, זרעי שמן ובשר קפוא. מערכת המכס על חקלאות מסובכת, מערבת מספר גדול של מיסי נון-אד-ולורם (ביטוי לטיני: מס לפי ערך, According to Value Tax), מתוחמים, ספציפיים או מעורבים.

"מכס ה-MFNהפשוט והממוצע בישראל למוצרים חקלאיים (הגדרות WTO), עמד על 24.5% בשנת 2012, בהשוואה לממוצע המכס למוצרים לא חקלאיים העומד על 4.2%. עם זאת, כמעט שני שליש ממוצרי המזון החקלאיים המיובאים לישראל נכנסים לישראל ברמת דיוטי-פרי, בעיקר דרך מעבר MFN duty-freeבהתאם להסכמים המועדפים (החשובים ביותר הם עם האיחוד האירופאי וארה"ב) (WTO, 2012). יוצא הדופן הוא בשר בקר, עוף (כולל הודו), בשר כבש ומוצריו. אין דרישה חוקית שמוצרי מזון וחקלאות מיובאים יהיו כשרים, אולם מוצרי מזון חקלאיים לא כשרים אינם מתקבלים בקלות בערוצי השוק המקומיים.

"הקצאות תקציבי מחקר ופיתוח (R&D) גדלו בהתמדה לכ-20% מסך התקציבים החקלאיים בשנים האחרונות. הדבר איפשר לישראל להפוך למנהיגה עולמית בטכנולוגיה חקלאית בעיקר בחקלאות בתנאים יבשים ו/או מדבריים ולבנות את היתרון היחסי שלה בחקלאות, בקדמה הטכנולוגית והידע החקלאי (OECD, 2010).

 

התפתחויות במדיניות המשקית ב-2013-14

"עקב המחאה החברתית ב-2011 נגד עלויות המחיה הגבוהות, יצאו לדרך מספר יוזמות לטיפול בבעיית מחירי המזון הגבוהים בישראל. בין השאר ננקטו אמצעים ומספר הפחתות מכס על יבוא מוצרי מזון חקלאי עליהם הוחלט ב-2012 (OECD, 2013). ב-2013 מינתה הממשלה ועדה לבחינת הרכב התמיכות החקלאיות, בראיה של מעבר מתמיכה המבוססת על מחירים לתבניות פחות מניעתיות, המבוססות על תשלום לחקלאים. בראשית מרץ 2014, אישרה הכנסת חוק שמטרתו להגדיל את התחרותיות בתעשיית המזון ולהפחית את מחירי המזון. החוק עוסק בשקיפות מחירים והיחסים בין ספקים וקמעונאיים, כולל עסקאות לא חוקיות. הוא גם מגביל את שטח המדף של ענקי מזון, בעלי מחזור של מעל  מיליארד שקל. כן יוטלו הגבלות על ספקי מזון מרכזיים, החל מתחילת 2015. באוגוסט 2013, ועדת הכלכלה של הכנסת העבירה החלטה חדשה על הרפורמה במערכת התקינה, שיעדה להפחית את יוקר המחייה ע"י הסרת מחסומים על ייבוא. בתחילת מרץ 2014 אישרה הוועדה גם את הצעת הממשלה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, על מנת להגדיל את התחרות בקרב סיטונאי המזון החקלאי.

"המחיר המובטח לחלב גולמי (מחיר המטרה, ע.ד.ו) גדל בממוצע ב-4.2% והמחיר המובטח לביצים גדל ב-6.5% ב-2013. יחד עם זאת, במהלך השנה, שני המחירים ובמיוחד החלב, הופחתו ובחודשיים הראשונים של 2014 הם אף הופחתו יותר מרמתם ב-2013. בעוד מחירי מוצרי חלב עלו בשווקים הבינלאומיים בחדות, במחצית השניה של 2013, המחיר הדיפרנציאלי החיובי לחלב ירד באופן משמעותי, והיווה את הגורם המרכזי לירידה ברמת התמיכה בחקלאות הישראלית בשנת 2013.

"ב-2013, כ-141 מיליון שקל (39 מיליון דולר) הוקצו להקלת הפרישה של יצרני חלב קטנים ובינוניים מהענף. כתוצאה מכך, עם הסכמת המגדלים, פרשו מהענף כ-100 מגדלים קטנים ובינוניים, כ-10% מהמספר הכולל של המגדלים בישראל. מכסות החלב שלהם הוחזרו למדינה ואז הוקצו למשקי חלב קטנים אחרים, כדי לשפר את יעילותם. בעקבות דו"ח ביקורת המדינה על העלייה במחירי המזון, הוחלט על בחינה מחודשת של רווחיות מוצרי החלב. כתוצאה מכך, הועדה החליטה להוסיף את הגבינה הלבנה וגבינת שמנת לרשימת המוצרים שנמצאים בפיקוח מחירים.

המחזיקים במכסת ביצים המשיכו ליהנות מתשלומים ישירים במסגרת מה שמכונה בישראל "חוק הגליל", שהתאסף לסך של 60 מיליון שקל (16 מיליון דולר). בסוף 2013, החל שדרוג תעשיית הביצים. תעשיית ההטלה, שברובה ממוקמת בצפון ישראל, מורכבת מיחידות קטנות, שאינן מוכנות בצורה המיטבית ביותר לסטנדרטים הנוגעים לסניטציה ורווחת בעלי החיים. הרפורמה בתעשיית הביצים עתידה להקל על יישום אותם סטנדרטים ע"י קואופרטיבים לביצים ולשפר את יעילותה.

"ב-2013, המכסה המאושרת של עובדים זרים בחקלאות הוקטנה ב-2% ל-24 אלף עובדים, אולם אושרה כניסה והעסקת 1000 עובדים זרים נוספים לעבודה עונתית. הממשלה המשיכה לספק תמיכה בהשקעה (מענקים של עד 40% מההשקעה) במטרה לעודד חקלאים להחליף את העובדים הזרים במיכון חוסך כ"א. ב-2013 הסתכמה תמיכה זו בכ-26.1 מיליון שקל (7 מיליון דולר).

"בהתאם להסכם בין הממשלה לחקלאים להגדלה הדרגתית בתשלום על המים שהחקלאים משלמים עליהם, כדי שהם בסופו של דבר יכסו את העלות הממוצעת של עלות ייצור המים עד לשנת 2015 (תפעול, תחזוקה ועלויות הון קבועות), החקלאים מקבלים תמיכה בהשקעות על חסכון מים ועל טכנולוגיות השקיה. התמיכה בתכנית זו הסתכמה ב-120 מיליון שקל (33 מיליון דולר) ב-2013, עליה של 55% בהשוואה לרמת התמיכה של 2012.

"בהתחשב בהתקדמות המשמעותית שעשתה ישראל בהתפלת מי ים, ושיפור מה בזמינות המים השפירים, החליטה מועצת רשות המים באוקטובר 2013, על מכסה תלת שנתית של מים שפירים לחקלאות, במקום המכסה השנתית שהונהגה עד עתה. לשנים 2014-16, המכסה השנתית עומדת על 1.8 מיליארד קוב, ממוצע של 0.6 מיליארד קוב לשנה, וזאת בהשוואה ל-0.556 מיליארד קוב שהוקצו לחקלאות ב-2013. הגידול במכסה משולב עם איחוד המיסוי על מים שפירים, שעד 2013 התבסס על מערכת תלת קומתית, שבה חויבו המגדלים בשלוש רמות מחירים, תלוי בכמות המים בה השתמשו. החל מ-2014, המחיר המאוחד החדש נותר קבוע ברמה קצת יותר גבוהה מהמחיר הקומה הנמוכה, שיושם ב-2013.

"החקלאות הישראלית אף עושה שימוש במים שוליים, העשויים משפכים ממוחזרים (שפד"ן ע.ד.ו), מים מליחים ומים עיליים (מאגרים). ב-2013 עמדה הקצאת המים השוליים בישראל עמדה על 0.762 מיליארד קוב. רמות גבוהות של שפכים ממוחזרים, הירידות האחרונות במכסות במים שפירים ועליית מחיר המים השפירים, הגדילו את הביקוש בקרב חקלאים למים שוליים, שכרגע עולה על ההיצע.

 

התפתחויות במדיניות המסחר ב-2013-14

עקב המלצות וועדת טרכטנברג משנת 2011, אישרה וועדת הכלכלה של הכנסת באוגוסט 2013 רפורמה במערכת התקינה אותה יזם משרד האוצר הישראלי (MoF,2013). הרפורמה מבטיחה להביא לכך שמכון התקנים הישראלי יכיר בתקנים בינלאומיים, כמו אלה של האיחוד האירופאי או של ארצות הברית. אם תאושר הרפורמה ע"י הכנסת, יאפשר החוק החדש הכרה רחבה יותר בהסמכה מארץ המקור (שפה משפטית לתעודות תקינה שהונפקו בחו"ל ע.ד.ו).

"הדבר יאפשר מניעה של בדיקות והערכות תקן נוספות ע"י שירותי הפיקוח הישראליים. הדבר נועד להקל את תהליכי אישורי היבוא והעיבוד הנתונים, ובכך להגדיל את היבוא ולחזק את התחרות עם התוצאה המצופה של ירידה במחירי המשק המקומי, כולל במוצרי חקלאות ומזון (GAIN, 2013**).

"בפברואר 2014 הודיע משרד הכלכלה הישראלי כי מכסי היבוא על מוצרי חלב, כולל חמאה ויוגורט, יופחתו ב-80%. מוצרים הצפויים להפחתת מכסים יכוסו ע"י מכסות יבוא.

"הסכם סחר חופשי (FTA) בין ישראל לקולומביה נחתם בספטמבר 2013, אולם החל ממרץ 2014 עדיין לא אושר על ידי שני הפרלמנטים (הקולומביאני והכנסת ע.ד.ו). בהתאם לתנאי ההסכם, יבוטל המכס לחלוטין על מוצרים תעשייתיים, כמה מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון. ההסכם צפוי להטיב עם חלק גדול מיצוא תעשיית המזון החקלאית הקולומביאנית לישראל ועל יצוא טכנולוגיה חקלאית ישראלית לקולומביה".         

באופן כללי קובע הדו"ח, כי "ענף החקלאות הישראלי קטן אבל מדובר בסקטור דינמי, המעסיק כ-2% מהאוכלוסיה בישראל ומהווה כ-2%-1.5% מהתל"ג הישראלי. החקלאות בארץ נשלטת ע"י קהילות קואופרטיביות, בעיקר קיבוצים ומושבים, האחראים לכ-80% מהיצור החקלאי. מים וקרקע מצויים במשורה וכמעט כולם בבעלות המדינה. החקלאות מהווה כ-56% מצריכת המים הלאומית. זמינות קרקע חקלאית עומדת על רק 4 דונם (0.4 הקטר) לנפש. פירות וירקות מהווים את היצוא החקלאי העיקרי, בעוד דגנים, זרעי שמן, בשר וסוכר הם המוצרים החקלאיים העיקריים שמיובאים. האיזון השלילי במסחר של מזון חקלאי הולך וגדל (ב-2012 עמד המאזן על מינוס 2.607 מיליארד דולר)".

 

סיכום

עד כאן תרגום הדו"ח. למרות חריפותו, גם דו"ח ה-OECDמאשר כי בישראל: "הופחתה מדיניות התמיכה בחקלאות הישראלית ב-50%, בשל רפורמה במדיניות המשק, הגנות מכסיות שהופחתו במקצת ומחירים גבוהים יותר של מוצרים חקלאיים בשוק העולמי. בשנים האחרונות בוצעו בישראל רפורמות להוזלת מחירי המזון. אלה כללו את חיזוק התחרות במשק, בסקטור המזון החקלאי ופתיחה מוגבלת של הנמלים ליבוא סחורות חקלאיות".

עוד עולה מהדו"ח כי המחיר שקיבל חקלאי בישראל על תוצרתו גבוה ב-8% מהמחירים שקיבלו חקלאים במדינות OECDעל מוצרים מקבילים (מדובר על המחיר שקיבל החקלאי כשיעור מהמחיר לצרכן - וכאן חשוב לברר, כיצד קובע הארגון את גובה שיעור התמורה שקיבל החקלאי מהקניין ברשת ומי בישראל סיפק את הנתונים... ע.ד.ו). הדו"ח מוסיף כי בחלוקה לענפים, מגדלי פירות וירקות קיבלו את התמיכה הנמוכה ביותר, ואילו התמיכה הגדולה ביתר ניתנה לענפי הבקר, החלב והצאן.

אגב,כאן הדו"ח מציין כי התמיכה ניתנת בחלקה, גם כשמירה על השטחים הפתוחים בישראל. מנגד, בפסקה על התמיכה בענף ההטלה ב"חוק הגליל", לא מצוין שמדובר במגדלים המתגוררים בישובים, שרובם על קו גבול עוין ומסתפק באמירה כללית, לפיה הישובים ממוקמים בצפון ישראל. במילים פשוטות: ללא "חוק הגליל" (ולמרות כמה השקעות בצימרים) לא הייתה תעסוקה במושבי גבול לבנון ורובם היו ננטשים.

חשוב לציין כי תמיכה בחקלאות אינה ייחודית לישראל וקיימת בשיעורים גדולים הרבה יותר גם במדינות אחרות החברות בארגון. ה-OECDממיין את סוגי התמיכה לצורות רצויות ובלתי־רצויות. השאלה היא רצויות למי? לישראל? למדינות המפותחות, שרובן באירופה? כך למשל, מגיע שיעור התמיכה בחקלאות ביפן ל-80% מהיקף הגידול.

ארגון ה-OECD, שהמטה שלו יושב בפריז, צרפת, תומך בסובסידיה ישירה לחקלאים, הנחוצה לשמירה על עצמאות תזונתית לאומית ומתנגד לתמיכות עקיפות (תמיכה "שלילית" ע.ד.ו) כגון מכסי הגנה גבוהים, שתפקידם להקשות על יבוא או לתמיכות עקיפות כגון התערבות בשוק, תוך הכתבת מדיניות הייצור והמחירים (למשל ענפי החלב והפטם בארץ).

צורות תמיכה כגון אלה, טוענים כלכלני הארגון, עשויים לעוות את רמות הייצור, המחירים ואת הסחר הבינלאומי, אך הגנות כגון אלה מיושמות גם במדינות הארגון ולא רק בישראל.

לטענת הארגון, התמיכה מהסוג ה"שלילי" בישראל, להשקפתו, מהווה 87% מכלל התמיכות, לעומת ממוצע של 50% הגנות "שליליות" מכלל התמיכות במדינות ה-OECD(הבדל של -37%). לעומת זאת, שיעור התמיכה הכולל בחקלאות בישראל הוא כמחצית (50%) מהתמיכות הממוצעות בארגון: 0.4% מהתמ"ג, לעומת 0.8% במדינותOECD (ממוצע, ככל שהמדינה עשירה יותר, התמיכה גבוהה יותר ע.ד.ו), כלומר החקלאים בישראל נתמכים ב-50% פחות מהתמיכה הכוללת שהחקלאים מקבלים במדינות הארגון.


תגיות : חקלאות, גינון, מים, איכות סביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה.אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,