קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

 

הרפת בעידן הירוק


13.10.2014

שיפור רווחת פרות החלב, הטיפול בשפכים ובפסולת שמייצרות הרפתות וההתמודדות עם עמדות הציבור עמדו במרכז דיוני "הרפת בעידן הירוק". וגם: בקרוב יפורסם מתווה להקמת מתקני ביו-גז ברפתות ויינתנו מענקים למתקני טיפול בפסולת חקלאית

עמוס דה-וינטר

 

"לוקחים חלב מאם שכולה"; "חטיפת תינוק מאימו"; "גבינות - סבל אינסופי"; "עוברים לטבעונות עכשיו" היו הסיסמאות על כרזות שהונפו בהפגנה רועשת, בכניסה לאולם מרכז הכנסים אווניו בקרית שדה התעופה, שם עמד להתחיל כנס "הרפת בעידן הירוק", בחסות התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, התאחדות מגדלי בקר לחלב ואיגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל.

המפגינות היו כ-15 פעילות טבעוניות של "החזית לשחרור בעלי חיים", מהארגונים הפועלים למען זכויות בעלי חיים ולהפסקת גידול וצריכת בשר, חלב ומוצריו בישראל. בסטטוס שפרסם הארגון נכתב: "ברגעים אלו מוחים פעילי החזית מול באי כנס 'רפתות בעידן הירוק', המאגד נצלני בעלי חיים מכל הארץ, שבזמן שהם אחראים לטבח של מיליוני בעלי חיים רק בארץ. הם יושבים בכנס ומנסים למצוא פתרונות מכובסים". 

 

שנה טובה בייצור החלב

 

לכנס הגיעו כ-200 רפתנים ואנשי ענף החלב ורובם חלפו לצד ההפגנה והתעלמו מהקריאות הלוחמניות של המפגינות, אך נראה שההפגנה הותירה עליהם רושם והפכה לנושא מדובר בכנס. 

הכנס נפתח בברכות של מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב, איתן ברושי, מנכ"ל התנועה הקיבוצית, אביתר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב ואיתן פרנס, מנכ"ל ארגון חברות האנרגיה ירוקה בישראל. 

"20 אחוזים מסך התמורות בחקלאות הישראלית הן מהרפת, ממנה מתפרנסים רבים המהווה את חלון הראווה של ישראל", אמרה קראוס בברכתה. "לרפת הישראלית יש תרומה גדולה לשמירת איכות הסביבה, הרפת היא צרכן גדול מאוד של חומרים ממוחזרים, של פסולות מזון שהופכות ממטרד למשאב". 

לדברי קראוס במהלך מבצע 'צוק איתן', למעט רפת אחת שנפגעה וירדה בתפוקותיה, שאר הרפתות המשיכו לחלוב שלוש חליבות ביום, לא נרשמה ירידה בתנובה ורמת התאים הסומטיים נותרה איכותית. קראוס הבטיחה לפעול להכנסת יותר מיגוניות ושכפ"צים ברפתות עוטף עזה ולחדש את מכון החליבה הנייד של המועצה, למקרי חירום עתידיים. 

"השנה הייתה שנה טובה בייצור החלב ונרשם עודף חלב, מעבר למתוכנן ומעבר לחליבה בשנים רגילות. אחוזי ההתעברות היו טובים ונרשמו מעט הפלות, גם בהשוואה לשנים רגילות. תנובת החלב עלתה לעומת שנה שעברה ואנחנו נמצאים במצב של עודפי חלב. הגענו למצב עודף של 11 אלף טון אבקת חלב וקיבלנו החלטה לייצא 4,000 טון לחו"ל. קיבלנו בקשה מרוסיה לאבקת חלב ואנחנו בוחנים אותה. אנחנו מייצאים אבקת חלב לעזה. גם במלחמה הם קיבלו אבקת חלב, עד שהפציצו את מעבר כרם שלום. 

"בארץ נרשמה ירידה בשיווק מוצרי חלב. למרות שנתוני הצריכה מראים עליה של 0.7% בצריכה, האוכלוסיה גדלה ב-0.8% בשנה, כך שיש לנו ירידה של 0.1% בשיווק. אנחנו במיתון ומרגישים את הירידה במכירות מינואר השנה. נתון עוד יותר מפתיע, מראה על ירידה ברכישת גבינות רכות ועליה ברכישת גבינות קשות. עודפי החלב והירידה במכירות דורשים מאתנו מדיניות יותר מתקנת ומרסנת.

בהתייחסו למבצע 'צוק איתן', אמר איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, כי רפתנים ומגדלי בקר של פעם עמדו במבחנים קשים ביותר, בכל התקופות והאזורים, גם ב-1948 בתקופת מלחמת השחרור. רפת החלב תמיד הייתה חלק מהאיתנות של ההתיישבות העובדת והחקלאות ומהווה את הביטוי המוצלח ביותר של שמירת שטחים פתוחים - היכן שיש רפת יש חיים. מתוך 270 קיבוצים יש 220 מכסות חלב וזה לא במקרה. ההתיישבות מהווה פחות מ-10% מכלל האוכלוסייה, אבל בחקלאות אנחנו ב-100% ואולי באמת הגיע הזמן שנעשה בעצמנו בכל התחומים וננסה לעצב מדיניות ולא להיות הקרבנות שלה. 

"עמדת ההתיישבות כולה והישובים שלאורך גדר הרצועה מהווה מרכיב משמעותי בהתנהלות ענף הרפת והרפתנים ראויים באמת להערכה גדולה על פועלם. גם עכשיו, אחרי המלחמה, אנו מגייסים כוחות לסייע לרפתות בעוטף עזה. עכשיו זה לא פחות חשוב מהעזרה שניתנה במהלך ימי המבצע ועד להפסקת האש.

"נושא מכירת 'תנובה' לסינים - אני רוצה שמפה תצא קריאה ותביעה ברורה למנהלים את המו"מ, שהשמירה על זכויות היצרנים תהיה ברורה ותישמר. אין 'תנובה' בלי רפתנים וצריך לומר זאת בקול גדול. המבחן האמיתי ביכולתנו להשפיע יהיה בלעגן את הזכויות שלנו ואי אפשר מעבר לזה להתערב במכירת תנובה".

אביתר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב: "כל הסיפור של 'רפת ירוקה' החל במהלך של יישום הרפורמה ויש בזה המון היבטים, חלקם רגישים וחלקם אפילו נובעים ונגרמו מאג'נדות של כל מיני בעלי תפקידים ואנו צריכים לחשוב היטב על כל מה שאנחנו אומרים ביחס לנושא וביחס להפגנות נגדנו. 

"אני לא מזלזל בצער בע"ח ואני חושב שהמפגינות בחוץ הן בכלל לא האויב שלנו. עלינו להמשיך לדאוג שאנו עושים את הכול למען רווחת בעלי החיים שלנו. צריך להסתכל מה זה בדיוק גורם לענף ומאידך, לחשוב בפתיחות, בשדרוג מתמיד ביחס ובטיפול בבעלי החיים שלנו".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה בישראל, אמר: "אני חושב שכולם בארץ מסכימים שהחלב הוא משאב חיוני למדינת ישראל. אין מה לעשות. אנחנו בתחום האנרגיה רגילים למכסות וזה לא ברור מאליו, שבישראל מקדמים את נושא האנרגיה הירוקה. אנחנו עושים זאת באיחור של עשור. בקרוב תהיו עדים להסדרה חדשה בנושא הביוגז וישנם שלושה דברים שקשורים אליכם:

"בקרוב יפורסם מתווה חדש להקמת מתקן להפקת ביוגז בחצר הרפת; יינתנו מענקים למתקני קצה לטיפול בפסולת חקלאית, כולל מתקנים להפקת ביוגז בחצר הרפת או בקרבתה;  משרד האנרגיה שוקל להעניק מענקים למתקנים סולריים נוספים. 

"אנחנו בארגון רואים את עולם החשמל משתנה מעולם של תחנות כוח בבעלות חברות גדולות ומרוכזות, כמו שאנחנו מכירים כאן בארץ, לעולם של רשתות חשמל המחוברות לתחנות כוח קטנות ומבוזרות, שיודעות לייצר חשמל. הקיבוצים ומי שמייצר לעצמו חשמל יוכל לעמוד על הרגליים לבדו, לרדת מרשת החשמל ולייצר חשמל לעצמו".     

אתגרים עתידיים

בתום הברכות התקיים פאנל בנושא: "רגולציה – אתגרים עתידיים על ענף החלב בישראל", בהנחיית רן מלמוד, העוסק בענף הרפת, כיום בחו"ל, בעיקר בצרפת. 

בשנים הבאות עתידה הרפת הישראלית להיות חשופה לסטנדרטים הולכים ומחמירים, הן בתחום ייצור המזון אבל גם בתחום איכות הסביבה. בפנל לקחו חלק חנה מרקוביץ', מהנדסת מזון במשרד הבריאות, ד"ר דגנית בן דב, האחראית על חוק צער בעלי חיים (בע"ח) בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות ושלמה קפואה, ראש אגף אגרואקולוגיה, במשרד להגנת הסביבה.

הפנל דן בנושאים כמו מחלות משותפות לבעלי חיים ובני אדם, רווחת וסבל בעלי חיים, מגבלת השימוש בתרופות וכן ניטור שפכים, כולל ברפת.

חנה מרקוביץ', מהנדסת מזון במשרד הבריאות, הרחיבה את הדיבור על נושא יישום תקני ASAP (Appliance Standard Awareness Project) המיושמים בימים אלה (מ-2008) בהרחבה בכל העולם, בכל הקשור לבריאות מזון, חיסכון באנרגיה ושמירה על איכות הסביבה. 

"תקן ה-ASAP נכנס עכשיו מאוד חזק לתחום המזון ויצרן העומד בו יכול לקבל תג GMP (Good Manufacturing Practices), המאשר את איכות הליכי הייצור שלו (תנאי ייצור נאותיים). תעשיית החלב הולכת לכיוון הזה בחקיקה, בגלל שמדובר במוצרים שמאוד נגישים לציבור ושמיועדים גם לאוכלוסיות רגישות (תינוקות וכו'). 

"בשנים האחרונות ישנן המון החזרות של מוצרי חלב משיווק, על דברים שבעבר לא היו מסתכלים עליהם, כמעט על כל נושא שיש בו חשש לבטיחות, בין היתר בגלל שישנן היום הרבה יותר אוכלוסיות שיכולות להיפגע".  

ד"ר דגנית בן דב, האחראית על חוק צער בע"ח בשירותים הווטרינריים, מבוקרת חריפות ע"י ארגונים למען זכויות בע"ח. מחד, טוענים הארגונים, ד"ר בן דב אחראית על חוק צער בע"ח שתפקידו לשמור על רווחת בעלי חיים ומאידך, כביכול מסייעת למגדלים להמשיך בפעילותם. ד"ר בן דב, טוענים בארגונים, נמצאת במצב של ניגוד עניינים. 

ד"ר בן דב: "פעמים רבות אני מוצאת את עצמי נאלצת להסביר מה הוא ההבדל בין ניגוד אינטרסים לבין אינטרסים מנוגדים. אני נחשבת ע"י ארגונים כמו 'אנונימוס' כגיס חמישי ואני חושבת שלא משרד הבריאות ולא המשרד להגנת הסביבה צריכים להיחשב כאיום על ענף החלב. 

"השיקול בתחום רווחת בעלי חיים הוא שיקול מורכב ומאוד בעייתי, אולי אפילו יותר בעייתי מנושאים כבריאות ציבור ואיכות סביבה, בגלל האמוציות שמעורבות בו. ואני חושבת שכולנו נתקלנו בדוגמאות לזה בכניסה לכנס, יש המון רגשות סביב נושא זכויות בע"ח ורווחת בע"ח, וכשיש המון אמוציות זה הופך את הנושא ללא פשוט. זה נובע, בין היתר, מהנתק שקיים לא פעם בין הממסד לחקלאים. כשאנחנו יושבים ומקדמים חקיקה בנושא רווחת בע"ח, אנחנו רוצים משתתפים מהארגונים כי הידע הוא אצלכם. כל הידע האקדמי שלי לא ישתווה לידע של מישהו שגדל במשק, עובד ברפת ולצערי איני מקבלת את הידע הזה. עלי לרוץ ולרדוף אחרי ארגוני מגדלים ובמקרים רבים, הם שולחים לדיונים עורכי דין. אז תודה רבה, אבל את זה יש לי מספיק במשרד החקלאות. אני מצפה מהחקלאים להרבה יותר שיתוף פעולה והשתתפות 

שלמה קפואה, ראש אגף אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה, הוא עבור רפתנים רבים 'דגל אדום'. "כשהוקם אגף אגרואקולוגיה", טען קפואה, "חשבתי שהנושא הכי חשוב שעלינו לטפל בו הוא ענף הרפת, כי הוא המזהם ביותר מכל ענפי ייצור המזון מן החי".

קפואה בירך את יוזמי הכנס והוסיף: "אני נזכר בנאום המפורסם של הנשיא קנדי, שאמר: 'אם נרצה נגיע תוך עשור לירח' ואמריקאים הגיעו תוך שבע שנים. הם האמינו שזה חשוב, רתמו את כל האנרגיות לנושא והגיעו.

"וגם פה אנו צריכים לראות את שעומד לפנינו בחקלאות ובתוכו ענף בע"ח, את האתגרים והסיכויים. את האגף לאגרואקולוגיה הקמנו ב-1992 וכעבור עשרים וכמה שנים הגענו לאן שהגענו בתהליך התפתחותי עם המגזר החקלאי. אין לשכוח, ישראל היא מדינה פצפונת, יש בה כ-300 אלף ראשי בקר. בארגנטינה יש למעלה מ-50 מיליון ראשי בקר, שעושים כל מיני דברים לסביבה, הם מבינים את זה, והתרומה השולית לסביבה שיש להפוך לדבר חיובי, פליטות מתאן - כלומר נפיחות הבקר, מגיעות ל-30% מזיהום האוויר בארגנטינה ולא רק שם. אבל ישראל קטנה והיכולת שלה להשפיע היא כשמדובר בחדשנות, בפיתוח ובמחשבה ופחות במשאבים חומריים".     

 

רווחת הפרה בעידן הירוק

המושב השני בכנס, שעסק בנושא "רווחת הפרה בעידן הירוק", נפתח ע"י ד"ר נדב גלאון, ראש השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, שדיבר על "מצב האומה ולאן נושבת הרוח". 

לדברי ד"ר גלאון: "המושג של עידן ירוק ברפת יש לו כל מיני קונוטציות ואחד הדברים המעניינים שבאירופה למשל, אנחנו תמיד מקשרים פרות חלב למרעה ירוק וזה יפה מאוד, אבל הרפת הישראלית לא צריכה להתבייש בזה שאין לה מרעה. היא עומדת בדברים רבים אם כי עדיין חסר לה מספר דברים. דבר נוסף, תחום ביטחון המזון ומה יש בחלב הוא נושא שמטריד מאוד את הרפתנים. 

"לצערי, החקלאים פחות מבינים עד כמה תחום איכות ורווחת בעלי חיים חשובה להם. אחד הדברים שהפך לשיח ציבורי בשנים האחרונות זו היוזמה להעביר את הסמכויות על חוק צער בע"ח ממשרד החקלאות למשרד לאיכות הסביבה. מאשימים את משרד החקלאות שהוא 'משרד החקלאים' ושהוא רוצה למקסם את רווחי החקלאים ופחות דואג לרווחת בע"ח". 

 

 

רונן בר, עיתונאי ותחקירן תכנית כלבוטק, שחשף את ההתעללות בבקר שבוצעה בבית המטבחיים של 'אדום, אדום', דיבר על "הרפת בעידן החדש של התקשורת". בר התייחס להיבטים הסנסציוניים של תחקיר או כתבה על רפת או בית מטבחיים והנטיה לדרמטיזציה של הסיפור, כשהוא מאשים את התקשורת בנטיה לשטחיות כדי לפשט את הסיפור לציבור הרחב. 

בר: "הציבור נחשף בשנים האחרונות למראות קשים, שכללו התעללות בבקר בבתי מטבחיים, הרג המוני בשיטות נוראיות של אפרוחים בני יומם, השחתות בעלי חיים והתקשורת הישראלית שואלת שאלות לגבי החיים של הבהמות או האם החלב שלנו הוא מזון בריא או הכרחי ועולה על תחליפים".

בין היתר הציג בר את כתבתו של גיא פינס, המפיק את אחת התכניות הפופולאריות בערוץ 10, על הקמפיין של רותם סלע נגד הפרדת עגלות מאימהותיהן. כתבה אחרת, בערוץ 2, עסקה בתיעוד מצולם (ע"י פעילי אנונימוס ש'התנדבו' לעבודה ברפת), שבו נראה רפתן מכה בברזל, בועט לדרבן פרה ללקק את העגל אחר ההמלטה ואת הפרדה ביניהם, תוך התמקדות בבכי העגל. 

"מרבית הכתבות בנושאי הללו עוסקות בשני מישורים", מסביר בר, "המישור של רווחת הפרה והמישור היותר פילוסופי ויותר עקרוני של צריכת בשר או מוצרים מן החי. בענף הרפת הישראלי אנחנו יודעים שאין תקנות מתוקף חוק צער בע"ח ובכתבה אומרים שיש כאן התנהגות שנוגדת את רוח החוק".   

במושב בהשתתפות רונן בר והרפתנים אברי אלוני, אלעד טמיר, ליאל דוידיאן ואשת יחסי הציבור יעל שביט, המייצגת את התאחדות מגדלי הבקר לחלב. שאל המנחה ד"ר שמוליק פרידמן ממועצת החלב, עד כמה הכתבות הללו משקפות את המציאות ברפת או מנסות ליצור סנסציה.

יעל שביט: "אגב, שניה אחרי שרותם סלע יצאה עם הקמפיין היא צולמה ברחוב עם תיק גוצ'י עשוי מעור תנין, היא התנצלה על כך וגם לא כל כך הולך לה עם הטבעונות".

הרפתן אברי אלוני: "בכתבה השניה ראינו לקט תמונות קיצוניות ומבחינתי אלה הם עשבים שוטים, שנותנים תחושה כאילו אנחנו בבעיה. ומי שלא מכיר את העבודה ברפת חושב שכך זה נראה ולא מבין שיש אמת גדולה מאחורי הצילומים. למשל, התקריב מראה רפתן שמכה בברזל ליד פני הפרה. זה נראה אכזרי, אבל אם המצלמה היתה מתרחקת, היו מבחינים שרגליה מסתבכות בברזל והוא מרחיק אותו לטובתה. אני יודע שברפת שלי הפרות מקבלות 100% מזון ושתיה 24 שעות ביממה, מחסה מהשמש בקיץ ומהגשם בחורף ואנחנו משקיעים המון בצינון הפרות. כל מה שהפרה צריכה לעשות זה לתת חלב שלוש פעמים ביום".

ליאל דוידיאן: "כרפתנים אנחנו יודעים שיש קורלציה ישירה והדוקה בין רווחת הפרה ורווחיות הרפתן. אנחנו יודעים שככל שייטב לפרה היא תפיק יותר חלב, כך שכל הטענות בדבר התעללות לא נראות לי הגיוניות. יש כאן הוצאת דברים מהקשרם, אולי טענות הטבעוניים נשמעות הגיוניות לעירוניים, אבל אם נסביר במה מדובר הדעות ישתנו. 

"למשל, עניין הוצאת העגל מאימו אחרי המלטה. שכחו להגיד שלולא הרפתנים במקום, בתוך רבע שעה האם הייתה דורסת אותו ברגליה. ההפרדה היא להגדיל את סיכויי השרידות שלו. לפעמים אני חושב שזה טרנד שיעבור, זה יקרה כאשר יבינו שזה טבע האדם ושהדברים הם לא כמו שהתקשורת מציגה אותם".       

הרפתן ארנון אושרי: "יש פה קבוצה די רעשנית שנוטה להעצים תקלות ברפת ולהפוך אותם לעיקר וזה לא העיקר. אבל שלא תטעו, המטרה העיקרית שלהן היא לשים קץ למשק החי בישראל. מנגד, יש ציבור בארץ שרובו לא מבין והעיתונות יוצרת את התחושה כאילו שיש כאן התנפלות המונית. חבר'ה, אנחנו 'המכה של הרפתות בעולם' ומה לעשות בני אדם הם אוכלי כל וזה לא אומר שיש להשחיר את התמונה, כפי שנוהגות המפגינות בכניסה או אלה שפועלים בפייסבוק ".

הרצאה מעניינת הייתה הרצאתו של ד"ר דורון בר, המדען הראשי של SCR, שציטט את משפט פיתגורס הפחות ידוע: 'רצח עגלים הוא כרצח בני אדם' (פיתגורס היה צמחוני הדוק). "הנושא הזה עולה שוב ושוב לאורך ההיסטוריה האנושית ועם הזמן הדעות השונות הקטינו את הפער ביננו לבעלי החיים. אנו רואים שבסופו של דבר אנחנו קרובים לבע"ח (תורת דרווין) שאנו אוכלים ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. 

"ישנן שתי גישות: הגישה הרומנטית לפיה הטבעי הוא האידיאלי (מה שהיה פעם היה נהדר) והגישה התעשייתית, לפיה הטבעי אינו מושלם (המדע והטכנולוגיה יביאו אותנו לחיים טובים יותר). ההתנגשות בין שתי הגישות גורמת להעצמת נושא רווחת בע"ח. הגישה התעשייתית גורסת שיש להסתפק במתן הצרכים בסיסיים של הפרה: אוכל, מחסה, בריאות וכו'. מנגד, הגישה הרומנטית גורסת שלחיה יש רגשות, שעליה להיות מאושרת (בלי להגדיר מה זה אומר) והיותר רומנטיים יטענו שיש לבטא את טבעה (למשל, להוציא את הפרות למרעה). 

"יש בעייתיות בכלכלת ייצור החלב. אנו מרוויחים המון כסף מפרה שמייצרת המון חלב וזה לא בדיוק הטבע שלה. אם ניתן לה לעשות זאת במרעה בלי התערבות היא תייצר רק 16.5 ק"ג חלב ביום. היום פרה שמייצרת פי שלושה מרוויחה פי תשעה. יש פה בעיה שאנחנו סוחבים אותן לעבוד בפול טורים. אנחנו חייבים להתמודד עם הבעיה והפתרון כנראה יהיה בגנטיקה, שעד עתה נוצלה רק למקסם את תנובת החלב". 

ביוגז וסככה מרחבית

במושב השלישי הוצגו טכנולוגיות רפת שונות לשיפור איכות הסביבה ובראשן טכנולוגיות הביוגז. ניסן כספי, מנכ"ל גלובל פאואר דיבר על הגדלת הרווחיות ע"י יזמות ירוקה, והציע מתווים כלכליים שונים, להקמת מתקן הביוגז האזורי. אחרי הציג רון ניב, המנכ"ל והבעלים של פלנרג'י, טכנולוגיה איטלקית להקמת מתקן ביוגז בחצר הרפת. מתקן כזה, אמר ייצר כ-350 קילווט חשמל ומתאים לרפת של כ-750 חולבות. ההקמה מהירה: כ-3 חודשים. ד"ר סמי ורמן, מחברת "ס.נ. פיתוח ויזמות", דיבר על פתרון מעשי לשפכי הרפת.

ברפתות רבות עדין לא נמצא פיתרון לשפכים הנוזליים והמוצקים ועלויות הפינוי פוגעות ברווחיות הרפתנים. יוסי מלול, לשעבר מנכ"ל ודובר ההתאחדות, סקר בהרחבה את המחקרים שנעשים היום בתחום. "עברנו מסוג אחד של בעיה, זבל יבש ורטוב לסוג אחר של בעיה, בה אנו מטפלים בשיטות שונות. אחרי שעמדנו בכל הדרישות, במשרד להגנת הסביבה נזכרים שהם רוצים עוד. הוצגו תקנות ענבר, אנחנו עומדים בדרישות המחמירות ביותר בעולם המערבי ואם נגיע לדרישות שהם היום דורשים מאיתנו, אז אנחנו פחות או יותר יכולים לסגור את הרפת. זה יעלה כ-80 אלף שקל בחודש לרפת, ובמצב כזה הסיכויים שנשרוד אינם גבוהים".

הכנס ננעל בדיון פתוח בנושאים שונים, בהשתתפות פלג אוריון, מתנועת המושבים, עוזי דובלין, מרמת צבי, ארנון אושרי, מכפר ויתקין, יואב צור, מבאר טוביה, אלון קמה, מאביגדור, סרג'יו פישלים, מכפר חרוב ונדב רז ממעגן מיכאל. 

 


תגיות : חקלאות, גינון, מים, איכות סביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה.אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות,