קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

הכל זה רק "תחרות, תחרות, תחרות" - טור דעה משה בוגי יעלון


01.04.2018

"ככלל, אני מסכים עם מדיניות כלכלית המבוססת על תחרות ושוק חופשי, אך יש תחומים בהם ממשלה צריכה להתערב מתוך שיקולים לאומיים, ובהם: פיזור האוכלוסייה ומניעת תפיסת הקרקע על ידי גורמים לא רצויים"

כאשר התקיים הדיון בממשלה בנושא פתיחת שוק החלב לתחרות על ידי הורדת מכסים ועידוד ייבוא, מצאתי את עצמי מדבר בשפה שלא הייתה מובנת סביב שולחן הממשלה.

ראש הממשלה פתח את הדיון בהרצאה על חשיבות ויתרונות השוק החופשי, וסיים דבריו בשלוש מילים: "תחרות, תחרות, תחרות", ומי שאינו יכול לשרוד בתחרות, שיעבור למקצוע או ענף אחר.

ככלל, אני מסכים עם מדיניות כלכלית המבוססת על תחרות ושוק חופשי, אך יש תחומים בהם ממשלה צריכה להתערב מתוך שיקולים לאומיים. החקלאות בכלל, ומשק החלב בפרט, נכללים בתחום זה. לא בכדי הוחלט שמשק החלב יהיה מנוהל: יוגדרו בו מכסות ייצור ומחיר מטרה. כל זאת, כדי להבטיח ביטחון תזונתי.

יש מדינות (כמו סין), החותרות להגדלת אספקת חלב ניגר, קובעות מדיניות ומרכזות מאמץ לאומי, כדי להגיע לכך. אצלנו זמינות חלב ניגר הפכה למובנת מאליה. אך פתיחת המשק לייבוא, יגרום לכך שלא יהיה במדינת ישראל די חלב ניגר. נייבא אבקת חלב? במצבה הביטחוני של מדינת ישראל נושא הביטחון התזונתי המבוסס על תוצרת עצמית ולא על ייבוא, מחייב התייחסות מיוחדת. כי צריך להניח שיהיו מצבי חירום שבהם לא נוכל לייבא.

יש מדינות המסבסדות חקלאות, מסיבות אקולוגיות. האינטרס הלאומי, מבחינה אקולוגית הוא שהקרקע תעובד ולא תיוותר חרבה. פגיעה במשק החלב תגרום להפסקת גידול מספוא, ותותיר אדמה לא מעובדת. במצבה של ישראל קרקע לא מעובדת נקנית או נתפסת על ידי אחרים מסיבות לאומיות. ראינו זאת במכירת קרקעות פרטיות של חקלאים מהמושבות שקרסו כלכלית, ומכרו את אדמתם לכל המרבה במחיר. בשוק הזה היו מעורבים כספים של קרנות ממדינות המפרץ. גם שטחי מרעה שננטשו על ידי בוקרים יהודים, נתפסו, אף ללא אישור, על ידי בני מיעוטים. אנחנו גם עדים לתופעת ההתנכלות לחקלאים, כדי שיתייאשו ויינטשו את הקרקע. שמירה על הקרקע היא לא אינטרס לאומי?

לחקלאות בספר יש תפקיד בשמירה ואבטחת הגבולות. הרי ידוע שגבולות מדינתנו נקבעו על ידי תלם המחרשה. שמעתי בהזדמנויות שונות הערות על כדאיות ההתיישבות בערבה. "כ-4,000 מתיישבים בערבה ניתן לאכלס בשניים-שלושה רבי קומות במרכז הארץ – האם כדאי להשקיע בהתיישבות בערבה?", ברור שבמקרה זה מדיניות ממשלתית לא יכולה להישען על "תחרות, תחרות, 

תחרות".

במציאות הביטחונית הישראלית, יש גם חשיבות לפיזור האוכלוסייה.

ההתיישבות החקלאית מסמנת גבולות בספר, מאפשרת פיזור האוכלוסייה, שומרת על הקרקע, תורמת לאקולוגיה, מבטיחה ביטחון תזונתי וגם תורמת לכלכלה.

לחקלאות הישראלית גם תרומה ייחודית ליחסי החוץ שלנו. ייצוא ידע חקלאי הוא נכס בפיתוח יחסים עם מדינות המשוועות לידע שכזה, מסין ועד מדינות אפריקה. לדוגמה, כשהגעתי לסין כדי לדון בעיקר בנושא מדיניותה כלפי איראן, לא היה גורם רשמי סיני בבגדים אזרחיים או במדים, שלא הדגיש את תרומת הידע החקלאי הישראלי למדינה זו.

לכן, דרושה מדיניות ממשלתית המעודדת חקלאות ולא מתנכלת לחקלאים.