קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

 

החקלאים חייבים להתחיל להתחשב בנושא טביעת הרגל האקולוגית


20.10.2015

אומרים מומחים ישראלים לאיכות סביבה, בעקבות חוק "תכנית המסחר בפליטות" שעתיד להיכנס לשלב מתקדם (שלב II) ב-2010 במדינות האיחוד האירופאי * "אם נדע להשתלב בחוקי המשחק החדשים, גם נוכל לנצל אותם לטובתנו ולהפיק מהם רווחים" * היתרון של חקלאים-יצואנים ישראלים על פני אחרים: האפשרות לייצא לאירופה דרך הים ולא בתובלה אווירית הנחשבת למזהמת * מה זאת טביעת רגל אקולוגית? * למה זה צריך לעניין אותנו ואפילו יכול בסופו של דבר לסייע לייצוא החקלאי הישראלי?

מאת: עמוס דה-וינטר

 

אישורו הצפוי של חוק חדש שעתיד לכלול גם את ההובלה האווירית בתכנית ה- Emissions Trading Scheme(ETS)(תכנית המסחר בפליטות) האירופאית, מציב את היצוא החקלאי הקנייתי בפני קושי חדש, שעלול לאיים על זמינותו בשווקים האירופיים. כתוצאה מיישום החוק, הצפוי להיכנס לתוקף בשנת 2010, יאסרו טיסות מטען חקלאיות לאירופה, בשל האיסור הנובע מהחוק – האיסור לרכוש מזון שליבואו נדרשו פעולות שגרמו לזיהום אוויר או זיהום סביבתי ניכר.

לא רק קניה ניצבת בפני בעיה זו אלא מדינות אפריקאיות רבות, שחלק ניכר מהיצוא החקלאי שלהם מושתת על טיסות מטען אוויריות. התובלה הימית מאפריקה עדיין בעייתית בכמה היבטים (ראה כתבה נפרדת בנושא התובלה הימית מאפריקה ומדרום אמריקה). לחוק החדש – במידה ואכן ייושם ע"י מדינות האיחוד – תהיינה השלכות מרחיקות לכת גם על היצוא החקלאי מישראל, שלה יתרום משמעותי על פני מדינות אפריקאיות רבות – לישראל יש גישה ישירה דרך הים לאירופה וזמן ההובלה קצר משמעותית (בין 3.5 ל-7 ימים) בהשוואה להובלה הימית מאפריקה (בין 18 ל-26 יום).

כאמור, החוק, אם יאושר, ייושם כבר בשנת 2010 ויחייב סיטונאים אירופים לתת העדפה למוצרים חקלאיים שיעמדו בדרישות מערך המסחר האירופי לפליטת (ETS) CO2. משמעות הדבר שרשתות השיווק האנגליות יוכלו למשל לתת העדפה לפרחים ממקור הולנדי, אותם ניתן להוביל למרכזים הלוגיסטיים ברכבת, על פני מוצרים קנייתים המגיעים באמצעות תובלה אווירית.

חוק כזה יוכל להקשות על מוצרי החקלאות האפריקאים בכלל והקנייתים בפרט, בתחרות מול מוצרים טריים מאזור המזרח התיכון, היכולים להגיע לרשתות השיווק באירופה לאו דווקא בדרך האוויר.

הכללת התובלה האווירית ב- ETS-האירופי היא אבן הדרך האחרונה במאבק ממושך של ה-- food milesרעיון הטוען כי התרומה של כל מוצר חקלאי להתחממות הגלובלית, צריכה להיות מוגדרת כמרחק אותו עובר המוצר, בדרכו מהחווה אל המדפים ברשתות השיווק.

 

על ההתחממות הגלובלית

קצת רקע כללי, שקשור בדרך עקיפה גם לחקלאות: אוכלוסיית העולם גדלה באופן מתמיד. אם ב-1950 עמדה אוכלוסיית העולם על כ-2.5 מיליארד בני-אדם, הרי שמאז ועד היום - הפרש של בסך הכל 70 שנה, כלומר, כשני דורות בלבד, זינק היקף האוכלוסייה ל-6 מיליארד נפשות. כדי להמחיש את הקצב המטורף של הגידול באוכלוסיית העולם, אפשר לומר שמספר האנשים שהתווסף לעולם במהלך שנות ה-90 גדול יותר מכלל אוכלוסיית העולם בשנת 1600.

יחד עם זאת, רק 2% מכדור הארץ הוא שטח מיושב ומרחבי רבים עדיין מיושבים בדלילות. אין זה אומר שאנחנו יכולים להתרווח לאחור ולומר: יש עדיין מקום לכולם. זוהי אמירה מסוכנת. נכון, יש מקום לכולם, אבל האם יהיה אוכל לכולם? האם יהיו מספיק עגבניות לכולם? בהנחה שמידי שנה נצטרך יותר ויותר (שנה 1) - הרבה יותר (שנה 2) והרבה, הרבה יותר (שנה 3) עגבניות...

בשנים האחרונות אנו מוטרדים מהמושג: "התחממות גלובלית" - העובדה שעולמנו הכחול מתחמם בשל תופעה המכונה: "אפקט החממה", הנובעת מהצטברות של גזים כדו-תחמוצת הפחמן (CO2), מיתן וגזים נוספים באטמוספירה, כתוצאה מפליטות מפעלי התעשייה, כריתת יערות העד, כלי התחבורה המודרניים בהם אנו משתמשים בחיי היום יום ויש אומרים שגם בגלל בעלי החיים, בעיקר הבקר, שאף הם (כך מתברר) פולטים כמויות עצומות של גזים, בעיקר מיתן.

גז החממה העיקרי (CO2) תמיד היה קיים גם בעבר אבל ברמות נמוכות יותר, בכמויות בהן הצליח הטבע לטפל וכאן הכוונה ליערות ולצמחים, שהמירו אותו בתהליך הפוטוסינתיזה לחמצן. אבל במאה ה-20 עלתה כמות ה-CO2למימדים שמנגנוני הטיהור הטבעיים כבר לא היו מסוגלים לעכל אותם.

עד לתחילת שנות ה-90 היה המושג התחממות גלובלית נתון לויכוח, כאשר קבוצה אחת של מדענים האמינה שאכן ישנה עלייה הדרגתית ומדאיגה בטמפרטורה העולמית וקבוצת מדענים אחרת, טענה שאין הוכחה ממשית לכך והדבר נובע, אמרו ממחזוריות השמש או ממחזוריות קוסמית כלשהי, שעדיין איננו מכירים. הרי, בסך הכל למדנו למדוד טמפרטורות (המצאת המדחום) רק לפני 200 שנה...       

אולם החל מאמצע שנות ה-90 ועד היום נפתרו המחלוקות: 99% מהמדענים משוכנעים היום שההתחממות הגלובלית היא עובדה קיימת וניתן לראותה בקטבים הנמסים, באנומליות של מזג האוויר, בעובדה שהמעבר מאירופה ליפן בספינה – דרך הים הצפוני – פתוח לראשונה מזה מאות שנים.

את הסיבות להתחממות כבר מנינו וכתוצאה מההתפתחויות באקלים העולמי פיתחה החברה האנושית בעשור האחרון מודעות סביבתית עצומה, בניסיון לפתור את הבעיות שאינן פשוטות. התרגלנו לפתור דברים פשוטים בחיינו, אך זוהי הפעם הראשונה שאנו מנסים לתקן את הטבע, שהצלחנו במעשינו לגרום לו נזק.

מתוך ההנחה המקובלת שטבע ובני אדם אינם דברים שונים, אלא אחד הם ולאף אחד אין תקווה או עתיד ממשי ללא השני, נולד הביטוי "טביעת רגל אקולוגית" - ניסיון לכמת ולהגדיר (כמדד) את שטח האדמה וכמות המים הנדרשים - על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת - של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

 

טביעת רגל אקולוגית

את הביטוי הזה טבעו זו חוקרים קנדי, ריס וו'קרנגל (Rees & Weckernagel), בתחילת שנות ה-90', שהבינו כי כדי לאמוד את השטחים הדרושים לנו למחייתנו לא די להסתפק בחישוב השטח הבנוי בו אנו גרים, אלא אנו צריכים מדד המודד את כלל השטחים הנדרשים לקיומנו. הם יצאו מתוך נקודת הנחה, שגם אם אנו יושבים כל היום בבית ועורכים קניות באינטרנט, עדיין יש לנו טביעת רגל אקולוגית, כלומר – אנחנו עדיין מייצרים זבל ומזהמים את הסביבה, (אולי במידה פחותה יותר).

השניים הבינו שניתם לעקוב אחר רוב המשאבים שאנו צורכים ביום יום ואחר רוב הפסולת שאנחנו מייצרים וזיהום שלו אנו גורמים. בגדול, טביעת הרגל של אדם או אוכלוסיה (מאדם אחד ועד מדינה שלמה) היא יחידת השטח הפעיל ביולוגית, המנוצל כדי לספק את המשאבים בהם אותה אוכלוסיה משתמשת ולהיות מסוגלת לקלוט את כל חומרי הפסולת בטכנולוגיות שהיא משתמשת. כך למשל, עיר כמו לונדון, המונה כ-7.5 מיליון בני אדם, זקוקה לשטח הגדול פי 125 משטחה (בערך השטח של כל אנגליה), כדי לטפל בכל הפסולת שהיא מייצרת... לעומת זאת, יש מדינות עם מעט אוכלוסייה ושטח ענק כפינלנד וניו זילנד, שטביעת הרגל האקולוגית שלהם קטנה משטחן.

אם נחלק את טביעת הרגל של המדינה במספר תושביה, נקבל את טביעת הרגל האקולוגית לנפש באותה מדינה. כך למשל, בישראל עומדת טביעת הרגל האקולוגית לנפש על 35 (דונם לנפש) והיא נמצאת במחסור של 10 דונם לנפש. בקנדה למשל, עומדת טביעת הרגל על 75 (דונם לנפש), עודף של 512 דונם לנפש.

  

בין חקלאות לטביעת הרגל האקולוגית

טביעת הרגל האקולוגית מהווה למעשה ניסיון להעריך כמותית את שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית,הנדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (משפחה, כפר, עיר או מדינה), בהתבסס על השימוש שהם עושים לייצורו ב: אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה ומשאבים נוספים (דשנים, חומרי הדברה ועוד). המדענים אומרים כי קשה להגיע לאומדן מספרי מדויק של טביעת הרגל האקולוגית וישנה בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.

טביעת הרגל האקולוגית היא גם דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים, כדי להצביע בפניהם על השימוש שהם עושים במשאבים, ולא פעם משמשת כדי לעודד את אותם אנשים לשנות את דרך חייהם ודרכי הצריכה שהתרגלו אליהן. (הצהרה מפחידה לא פחות מדברת על פיצוץ אוכלוסין, ע"י אמירת משפט כמו:""מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים - לו כולם היו חיים בדיוק כמונו"...).

כמו כן, נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית, כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו.

חשוב להדגיש כי לא כולם מסכימים עם נושא טביעת הרגל האקולוגית.

מוסדות מחקר בעלי שם באנגליה, הביעו לאחרונה תמיכה בעמדת קניה ופטרו את נושא ה-"המילים המזהמים במזון" (Food Miles) כמייצג משהו אינטרפרטציה מופשטת מידי של בעיית ההתחממות הגלובלית, המסתכמת בהצבת מחסום תעריפים בלתי עביר לתוצרת חקלאית טריה המיועדת לאירופה.

שורשיו של החוק המתדפק בדלת נעוצים בהצעה שהעלתה המשלחת האירופאית בבריסל בדצמבר 2006, לצירוף תעופה לתכנית המסחר בפליטות (EU ETS).

תחת תוכנית זו יש מערכת מסחר וכיסוי, המגדירה את הגבולות המורשים לכל סקטור בנושא פליטות אלה שעברו את הגבול מחויבים במס, שיאפשר להם גישה בשוק המסחר בפליטות, המיועד לשחקנים שצמצמו את הפליטות מתחת לגבול המורשה.

בתחילה ענף התעופה לא נכלל בחוק ה-ETSשנחקק בשנת 2005. הכללת טיסות מטען בתוכנית הסחר משמעותה שחברות תעופה תיאלצנה לשאת בעלויות נוספות, שבסופו של דבר יוטלו על המשתמשים בשירותיהם, קרי, החקלאים היצואנים.

בשנה שעברה הצביע הפרלמנט האירופאי על תיקון להצעת החוק, שלאחר דיונים הבשילה והפכה להסכם, שהותנה בהעברתו בוועדה האקולוגית של המועצה האירופאית, בדצמבר הקרוב. הסכם פוליטי בין הפרלמנט האירופאי ומועצת שרי האיחוד נחוץ כדי להפוך את ההצעה לחוק, אך הארגונים הירוקים באירופה אופטימיים לגבי הסבירות לאישור החוק.

החלטה סופית צפויה להתקבל בנושא בסוף החודש (אוקטובר 2008).

יחד עם זאת, חשוב לזכור שהאיחוד האירופאי מושקע בסכומים אדירים בפיתוח החקלאות האפריקאית, ויש לשער שימצא את הדרכים החליפיות, כדי לאפשר את היצוא החקלאי האפריקאי, למרות המגבלות האובייקטיביות.

הצעת הרגולציה החדשה מדברת על יישום התחלתי בלבד של החוק המוצע, מה שיביא ללא יותר מהפחתת 50% של ממוצע הפליטות באירופה, כפי שנמדדה בשנים 2004 עד 2006, מצב שיישאר על כנו עד לשנת 2012. אז הכוונה היא ליישם את החוק וליישר קו עם מטרת האיחוד האירופאי המקורית: הפחתה של 30% בפליטות גזי החממה עד לשנת 2020.

כדי להשיג את המטרות הללו מתכנן האיחוד להביא את הסקטורים השונים שבכלכלת האיחוד ולהכניסם לתכנית המסחר בפליטות, שתכלול כל הטיסות העוזבות ומגיעות לאיחוד עד לשנת 2010. היקף השוק העולמי לפרחי קטיף נאמד ב-5.7 מיליארד דולר, כאשר עדיין רוב המוצרים מוטסים לאירופה, רובם לבורסות הפרחים בהולנד ובגרמניה.

 

"זה לא מחייב מעבר לאורגני"

"כל נושא טביעת הרגל האקולוגי הוא בהחלט רלבנטי לחקלאים הישראלים", אומר אורי אדלר, מדריך פרטי לחקלאות אורגנית. "זה רלבנטי גם בגלל העתיד, אם אנחנו רוצים לחשוב קדימה וגם בגלל המודעות הסביבתית בקרב צרכני התוצרת החקלאית הישראלית הולכת וגדלה. מובן מאליו, שזה חשוב לחקלאים עצמם, כיוון שאי שמירה על הנושא הסביבתית יכולה לפעול כבומרנג ולפגוע גם בסביבה בהם הם חיים, כאשר כל המטרה היא להגיע למערכת יותר ידידותית לסביבה.

"רבים סבורים שטביעת רגל אקולוגית קשורה ל-Food Miles(המרחק שהמזון עובר בדרכו ליעד), אבל זה לא רק זה. מבחינת ה-Food Milesעשינו בישראל כבר כברת דרך ארוכה, בכך שעברנו לתובלה ימית. נכון שזה נעשה מסיבות של עלות ולא מסיבות אקולוגיות, אבל זה בהחלט פועל לטובתנו גם בהיבט הסביבתי.   

"כך למשל, איגוד המזון האורגני באנגליה הודיע שנה שעברה שיפסיק לקבל תוצרת אורגנית שתגיע לאנגליה במטוסים, אבל כל העניין ירד מהפרק בגלל לחץ דיפלומטי וקריאות לעזרה של המדינות באפריקה, שמייצאים היום את התוצרת דרך האוויר. בעיקר מדובר במדינות אפריקאיות במרכז אפריקה, שאין להם גישה לים. בעקבות הלחץ שהופעל זכו האפריקאים להארכה מצד ארצות המערב עד 2010".

 

אז מלבד Food Milesעל מה החקלאים צריכים לחשוב, בנושא טביעת הרגל האקולוגית?  

אדלר:"נושא נוסף שקשור לטביעת הרגל האקולוגית הוא כל נושא מניעת הסחף בקרקע, הקטנת השימוש בדלק פוסילי (דלק שמקורו ממאובנים: בנזין, נפט, פחם ע.ד.ו), ובמקום זאת להשתמש בחומרים ממוחזרים. כמו כן, זה קשור גם להובלת הסחורה החקלאית בתוך הארץ, למשל, בשאלה היכן למקם מרכז לוגיסטי, בהיבט של כמות הנסיעות שיש לבצע מהמרכז ליעדים השונים (הנמלים ולערים הגדולות).

"היבט נוסף, המשפיע על דירוג טביעת הרגל האקולוגית הוא השימוש בדשנים, למשל אם אתה משתמש בפחות דשן שיוצר בדרך כימיקאלית, דשן חנקני כימי שהיצור שלו נחשב לייצור עתיר אנרגיה. על כך אתה עלול לקבל ציון נמוך, שיפגע בטביעת הרגל האקולוגית. לעומת זאת, אם אתה משתמש בדשן אורגני, אתה גם חוסך בהוצאות האנרגיה, שבמיקרה זה היא כמעט אפסית וגם למעשה ממחזר פסולת אורגנית. למה זה חשוב? כי במידה ולא היית ממחזר את הפסולת, היא הייתה נשרפת ונפלטת כגז חממה לאטמוספירה. במקום זאת, אתה מחדיר אותה לקרקע כפחמן ומשבח את האדמה. יתרון נוסף של דשן אורגני לעומת דשן כימי, הוא שהוא מנוע סחף קרקע, משפר את תאחיזת המים בקרקע ומקטין את מחלות הקרקע. אגב, זה הוכח בסקר שערך האגף לשימור קרקעות של משרד החקלאות".

 

אז מה שאתה אומר זה כולם צריכים לגדל בדרך האורגנית?     

אדלר: "לא, זה לא מחייב את החקלאים להפוך לחקלאים אורגנים, אבל יש מרכיבים גדולים מהממשק האורגני, שהוא למעשה הממשק החקלאי הנכון".

 

מקורות

* עליזה ז'ז'ק, היחידה לחקר שווקים, משרד החקלאות

* ציפי פרידקין, היחידה לחקר שווקים, משרד החקלאות

* African Daily News    

* טביעת רגל אקולוגית, ויקיפדיה

* לנקות את כדור הארץ, Rees & Weckernagel

 

כיתובים:

פליטות של מטוסי סילון. לכמה זיהום הביאה הסחורה החקלאית, לפני שהגיעה ליעדה?

 

פרחים מקניה. האפריקאים קיבלו דחיה עד 2010

 

הובלה ימית, לעומת זאת, נחשבת לפחות מזהמת

 

אורי אדלר. עשינו בישראל כבר כברת דרך ארוכה, בכך שעברנו לתובלה ימית