קבוצת משוב 11-12 ביוני 2019
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

דרושה: מהפכה אמיתית בתחום האנרגיה הסולארית


22.10.2019

אין מנוס מהגדלה דרמטית בכושר ייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש בישראל! יש לבטל את משטר המכסות ולאפשר שוק חשמל תחרותי שכן עלות ייצור חשמל סולארי נמוכה מחשמל קונבנציונלי לרבות גז

מאת גיורא פרויד

 

את הכתבה הראשונה ביחס ליצר חשמל באמצעות מערכות סולריות הקדשנו לתיאור המצב הקיים בישראל שהביא אותנו לכך שאנו נמצאים בפיגור ניכר ביחס לנעשה בעולם, בכלל, ובמדינות ה-OECD בפרט.  כניסתו של יו"ר רשות החשמל ד"ר אסף אילת לתפקיד, במאי 2016 היוותה נקודת מפנה משמעותית שביטוייה בהקטנת החסמים הבירוקרטיים בקבלת אישורי ההתקנה ובהתייעלות בתהליכים של הקמת וחיבור מערכות סולאריות, אולם עדיין יש עוד הרבה מה לעשות, בפרט בפן הטכני של הבדיקות והאישורים וזאת כדי למנוע מצבים בהם מערכות ייצור שהושקעו בהן מיליונים עומדות ולא מתחילות לייצר חשמל. זה אבסורד!  באירופה, במדינות כמו גרמניה ואפילו איטליה חיבור מערכת לוקח לא יותר מ-30 ימי עבודה. בישראל כיום, לשם השוואה, האישור ניתן כעבור 3 עד 6 חודשים לאחר שהמערכת מותקנת ומוכנה על הגג!

הפיגור בתחום יצור חשמל סולארי הקיים בישראל ממש "צועק לשמיים". המוצר איכותי, הידע קיים, התנאים הטבעיים - הכי מתאימים, ובכל זאת ההתנהלות עדיין קשה ומסורבלת, וייצור חשמל ירוק בדרכים אחרות, כמו למשל באמצעות טורבינות רוח, לא ממש זמינים לנו. לזאת יש להוסיף את התחייבות נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל בוועידת האקלים שהתקיימה בקופנהגן בשנת 2009 לפיה תפחית ישראל את פליטות הפחמן ב-20% עד שנת 2020, והיא לא עומדת  ביעד הזה. 

עובדות אלו חייבות להטריד אותנו במיוחד בשל כך ש-50% מזיהום האוויר מקורו בייצור החשמל. לפי הנתונים הרשמיים (משרד הבריאות)  2,500 מקרי מוות נרשמים מידי שנה בישראל כתוצאה מזיהום אויר כלומר כמחציתם, כ-1,250 בני אדם, מתים מזיהום שמקורו בחשמל (תחנות כח). מספר זה גבוה יותר מפי שלושה ממספר ההרוגים בשנה בתאונות דרכים. אם נחזור לנתונים האומרים שבישראל, עד היום, רק כ-4% מהחשמל שלנו מקורו מהשמש ובמצב שקצב גידול הצריכה ממשיך לגדול (כ-2% לשנה, מספר שצפוי עוד לעלות עם כניסה מסיבית של רכבים חשמליים) אין מנוס מהצורך בהיערכות להגדלה דרמטית בכושר ייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש.

ברור שהמשך האדישות (קצב השקעות נמוך) בתחום עלולה להביא את המשק הישראלי למצב בעייתי בתחום זיהום האוויר. חשוב להזכיר בהקשר זה שיצור חשמל באמצעות גז מפחית את הזיהום אבל הוא אינו חשמל ירוק  ולכן לא ממש מקרב את ישראל ליעד של 10% ייצור ירוק שנקבע לשנת 2020, או 17% עד 2030.

האם היעד הזה ריאלי מבחינת הפוטנציאל?

מבלי להיכנס לשאלה הכלכלית וסדר גודל העלויות, שכן אלה כבר נלקחו בחשבון בעת קביעת היעדים כמדיניות אסטרטגית של המדינה, התשובה היא חד משמעית :כן,  בישראל קיימים תנאים ופוטנציאל לחולל מהפכה בתחום ייצור סולארי של חשמל.

ראשית נאמר שהפוטנציאל מבחינת מקור האנרגיה הוא "אין סופי". עוצמת האור השמש ומספר שעות האור מאפשרים לישראל לייצר חשמל בהיקפים גדולים מאד ובוודאי את הכמות הנדרשת להגיע אל המטרה של מכסת החשמל הירוק. גם מבחינת הפוטנציאל לשטחי קולטים היקף הניצול זעיר לעומת האפשרויות: אותם 4% (ייצור סולארי) מיוצר לפי הפירוט הבא: קולטים קרקעיים, על שטח של 7,000 ד' מייצרים  כ-.75% קולטים על גגות, על כ-22,000 גגות (הרוב מבנים מסחריים) כ-1.25%. הגדלת ייצור החשמל הסולארי פי 4 או 5 (הנדרשת כדי להגיע לאותם 17%) לא תיתקל במחסור בשטחים, לא בשטחים הפתוחים  ולא על גגות.

יש בישראל מעל חצי מיליון גגות מסחריים וכחצי מיליון בתים פרטיים. משיקולי עלות ויעילות קיימת העדפה ברורה לייצר כמה שניתן על גגות גדולים (מסחר ותעשייה) משום שכאשר הייצור מתבצע סמוך לאתרי הצריכה עלויות ההולכה נמוכות והפחת קטן! מהאמור לעיל ניתן להסיק שאם מדינת ישראל תחליט להעמיד את השגת היעד של הגדלת יצור החשמל הסולרי יש לה את כל התנאים הנדרשים לשם כך. עליה להציב את הנושא בסדר העדיפות הלאומי ולהקצות את האמצעים הדרושים. לדברי דני דנן, מנכ"ל חברת "GREEN TOPS", על מנת להניע מהלכים משמעותיים שיאיצו את קצב הפיתוח של ייצור החשמל יש לפעול בשני מישורים:

א. המשך צמצום הרגולציה והפרטת תהליך הבדיקות וחיבור המונים.

ב. התווית אופק ארוך טווח של 5 עד 10 שנים להסדרות סולאריות.

כמו כן דנן  הוסיף וקבע שיש לבטל את משטר המכסות ולאפשר שוק חשמל תחרותי עד לצרכן הסופי: "עולם המכסות שייך להיסטוריה בתקופה בה היו צריכים לסבסד ולתמרץ את הענף הסולארי כתעשיית ינוקא. כיום השוק הסולארי משוכלל יותר ועלות ייצור חשמל סולארי נמוכה מחשמל קונבנציונלי לרבות גז. כל מכסה היא בגדר הפרעה להתנהלות שוק חופשית ופוגעת בצרכן הסופי. עקומות ההיצע והביקוש נפגשות בנקודת האיזון לכן ההתערבות של המדינה יוצרת עיוות של השוק ומקשה על המשך פיתוחו! אם המדינה תגדיר את הנושא כאינטרס לאומי ותציב אותן במקום חשוב בסדר היום הכלכלי שלה, ניתן לגרום לשינוי שהוא בגדר מהפכה בצמצום זיהום האוויר ובדאגה לבריאות ולחיי תושבי המדינה."  

 


תגיות : אנרגיה סולארית, חשמל סולארי, גרין טופס,