קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

"נשקיע מאות מיליוני שקלים בעידוד היצוא ושימוש בטכנולוגיה חקלאית"


01.04.2018

בראיון בלעדי ל"משוב חקלאות" מבטיח שר האוצר, משה כחלון, להשקיע "חבילות כסף גדולות מאוד"בחקלאות. השר, שבשנה האחרונה הנהיג מדיניות אגרסיבית לייבוא תוצרת חקלאית וגרם להתמרמרות קשה בקרב החקלאים, טוען שהייבוא נעשה בהסכמה ועם פיצוי למגדלים: "פה בשולחן הזה עשיתי עם החקלאים הסכם שיהיה יבוא רק כשיש מחסור״

 

מאת: שירה חן-צחור וחיים אלוש

אדוני שר האוצר, אתה רוצה לחסל את החקלאות?

"ראשית אני רוצה להפריד בין חקלאות לחקלאים. במקרה של מדינת ישראל, בגלל האופי שלה ובגלל התפקיד של החקלאות בה, אז בשבילי זה ביחד. על הרקע הזה. למרות שיש שיאמרו שחקלאות וחקלאים זה בתחום משרד החק

השר מבקר בבית אריזה

לאות, קיבלתי אתכם לראיון. אני לא מתראיין בנושא תיירות ואני לא מתראיין בנושא בריאות, אבל בגלל שנושא החקלאות חשוב – הסכמתי לראיון. זה לא אומר שהפכתי לשר החקלאות. יש שר חקלאות מצוין שעושה עבודה טובה. תמיד יש בעיות, תמיד 

 

עשינו שינויים, עשינו רפורמות. כשעושים רפורמות לפעמים זה קצת כואב, אבל אנחנו שואפים שהדברים ייעשו בהסכמה ועם מתן פיצויים ומתן תמריצים. לפני כמה ימים היה אצלי שר החקלאות אורי אריאל והסכמנו שנותנים עשרות מיליונים לעידוד הייצוא. תיכף

 

 נדבר על מאות מיליונים לחוק הגליל על פני עשר שנים, שזה גם חקלאות, וכל נושא העופות להטלה, מתוך רצון  לחסוך מהחקלאים בצפון לבוא ולהתחנן על נפשם כל שנה, בלי שאף אחד יכול לתכנן ואף אחד לא יודע מה קורה איתו. גם בנושא ההטלה הגענו להסכמות".

מכיוון שהזכרת את נושא ענף הלול, יש טענה שבשל העובדה שמשרד האוצר עוד לא אישר את תקציב הרפורמה, יסגרו  לולים רבים מאוד בשל שיקולי בריאות הציבור.

"אנחנו בעד לבצע את הרפורמה עם הלולים הגדולים. אנחנו עובדים איתם ממש יחד".

זה לא המידע שקיבלנו ממש לפני הראיון. יש תקציבים לשידרוג הלולים?

״אנחנו איתם כל הזמן במשא ומתן. יש הרבה ויכוחים. ברגע שמגיעים להסכמה עם ח״כ איציק ועקנין... אבל הם עצמם לא סגורים עם עצמם. כמו כל דבר במדינת ישראל זה עניין של טכנולוגיה. אבל אנחנו שם. אנחנו לא יכולים לכפות אבל יכולים להמליץ ולתמרץ. וזה מה שאנחנו עושים. בסוף הם שצריכים להחליט. אנחנו לא כופים שום דבר על אף אחד. על הרקע הזה, ברגע שתבוא הצעה מסודרת ומקובלת – הם ימצאו אותנו בעלי ברית ושותפים״.

נכנסת למשרד האוצר כשאתה מניף את דגל הפיתרון למשבר הדיור. הקמת את ה-ותמ"ל, שמשנה באופן אגרסיבי ייעודי קרקע ובמיוחד קרקע חקלאית. האם יש כאן סתירה מובנית, בין הרצון שלך לבנות כמה שיותר לדיור - שעל פי זה אתה נבחן, לבין החקלאות?

"חד משמעית לא. יש תהליך של הפשרת הקרקע במדינת ישראל מהקמתה ועד היום. אתם חושבים שאני מחליט מחר מה נכנס להפשרה? יש תכניות ולפיהן הולכים. נכון שיש משבר דיור, נכון שיש צורך בהפשרות קרקע, אבל זה לא שונה מהותית מהעבר. יש שינוי בנושא של פידיון קרקע, יש שינוי בבירוקרטיה, זה נכון. הבירוקרטיה טופלה. אבל אני חושב שהטיפול במשבר הדיור מסייע גם לחקלאים, גם לילדי החקלאים, גם למדינת ישראל, וגם הקיבוצים והמושבים, שהם חלק ממדינת ישראל, לוקחים חלק בנטל, אבל להגיד שהם נפגעים יותר קשה מאחרים? התשובה היא לא".

דווקא בנושא הזה הייתי מפריד בין החקלאות לחקלאים. החקלאים אולי לא נפגעים כי מי שלוקחים לו  את הקרקע מפוצה, אבל החקלאות הישראלית נפגעת. מבחינת היכולת, ההיקפים והשטחים.

"השטחים החקלאיים הם ממש זניחים ביחס לשטחים של הקרקעות שאנחנו מפשירים בערים. המספרים הגדולים והבנייה הצפופה זה בערים, לא במושבים. זה כמעט ולא בעיה שם. אין לי שום כוונה לפגוע בחקלאות ולא בשטחים חקלאיים, אבל במקומות שצמודים לעיר, צמודי דופן, אז אולי שם יתבצע השינוי.

במקומות שאנשים קיבלו קרקע והפסיקו לגדל, צריך לקבל החלטה. או לתת להם להמשיך להשכיר את הקרקע  ליד שלישית או לתת את הקרקע לזוגות צעירים שיבנו את ביתם. יש פה צרכים במדינה. אף אחד מאיתנו לא עושה דברים נגד״.

אם מדברים על הצרכים של המדינה, אז התחושה היא שאתם לא בדיוק מבינים מה המדינה באמת צריכה, כי לא יודעים מה קורה בעולם. השאלה היא האם אתם יודעים שיש מחסור הולך וגדל של מזון ותוצרת חקלאית בעולם? צריך לראות את התמונה הכללית, לא רק מה שקורה עם הקוטג' ומחירו בברלין.

"בכל הנושא של החקלאות יש את משרד החקלאות. אני סומך עליהם. משרד החקלאות הזה היה חלק מהקמת המדינה, הוא היה חלק מהקמת המושבים...״

זה לא נכון. משרד החקלאות הזה עובד שנתיים. השר והמנכל באו ממשרד השיכון. בוא ניתן לך מספרים אדוני השר: ב-70 שנה אוכלוסיית העולם גדלה מ-2 מיליארד ל-7 מיליארד.

"אלה נתונים שיש עליהם ויכוח. איזה נתונים יש לך? איזה למ"ס יש לך באפריקה?"

אתה יכול להסתכל ולברר

"זה לא חשוב כרגע".

זה כן חשוב.

"אתה לא יכול להביא נתונים ולהגיד שהם נכונים... אבל בוא נגיע לנקודה".

ארגנטינה הייתה יצואנית של 90 אחוז מהבשר שלה. היום היא מייצאת רק 40 אחוז, כי חסר לה בשר, בגלל גידול האוכלוסין בעולם. בנוסף, 50 אחוז מאוכלוסיית העולם שינתה לגמרי את הרכב המזון שלה. הסינים וההודים, שמסורתית צרכו בעיקר אורז, עוברים לצריכת מזון מן החי, ביצים, בשר. אתה יודע כבוד השר שמזון מן החי זה פי 5 שטחי חקלאות ומים?

חסר בעולם מזון. הסינים שפועלים יותר מאיתנו לטווח הארוך, "כובשים" שטחי חקלאות גדולים מאוד באפריקה ובאוסטרליה, וכאן הם קנו את 'תנובה' ואת 'מכתשים'. השאלה היא אם כשאתה דיברת על צורכי מדינת ישראל, אתה גם לוקח בחשבון גם את המחסור ההולך וגדל במזון בעולם?

״אני מבין מהדברים שלך שאתה רוצה  שהראיון הזה ידבר על חיסול החקלאות״

                להיפך. אני רוצה לגייס אותך לטובת החקלאות.

"הסיוע לחקלאים במדינת ישראל עלה מאוד בשנים האחרונות והוא עולה כל הזמן. החקלאים מקבלים עידוד וכספים להשקעה בחדשנות, מקבלים את כל התמריצים שרק אפשר. להגיד לך שאנחנו היום מזלזלים באיזה 20 פרות שעומדות על גבעה? התשובה היא לא. אנחנו מטפלים בבקר ומטפלים בנושאים רבים. אי אפשר להגיד היום שמשרד האוצר או שהממשלה הזאת היא נגד החקלאים. זה לא נכון. יש בעיות, אני לא אומר שלא, אבל לבוא היום ולהגיד שחצי אחוז מהאדמות החקלאיות הלכו לבנייה? אפילו זה לא נכון. אפילו לא חצי אחוז. בערים הלכו האחוזיםה גדולים. אבל לבוא וליצור סתם דמורליזציה בקרב החקלאים? לא מיני ולא מקצתי, וזה לא נעשה יותר ממה שהיה לפני משבר הדיור.

איך יודעים אם מדינה רוצה לעודד משהו או לייבש משהו? רק לפי השקעות! אתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים אבל האינדיקציה המרכזית לייבוש או לעידוד זה תקציב. אם מדברים על 'חוק הגליל', ואם מדברים על משבר המים שהיה, ואם מדברים על שיתוף פעולה עם מאיר צור, שיתוף פעולה עם המושבים, עם הקיבוצים, הטיפול באדמות הכבול בעמק החולה. כל דבר מיד מקבל טיפול. החקלאים מקבלים עידוד לחדשנות, מקבלים סיוע לשיווק בעולם, מקבלים סיוע לשינוע. להגיד לך שכל מה שרוצים קיבלו? – התשובה היא לא. להגיד שמקבלים הרבה יותר ממה שנתנו בשנים קודמות? – התשובה היא כן!"

אבל המשרד בראשותך מעודד את יבוא התוצרת החקלאית! וזה קורה כשלחקלאים אין אלטרנטיבת ייצוא כפי שהייתה בעבר, בשל העובדה שחברת היצוא הממשלתית "אגרקסקו"  שפעלה כאן עשרות שנים נפלה וכתוצאה מזה הייצוא נפגע.

"אתם תהיו אלה שתביאו את הבשורה לחקלאים: בחודש הבא אנחנו הולכים להעניק מעל 150 מיליון שקלים לעידוד החדשנות וההשקעות בטכנולוגיה לחקלאות".

כבר שנתיים שאין השקעות בכלל בחקלאות. הטענה היא שבתעשייה יש ובחקלאות אין.

"גם בתעשייה הם בוכים שהם לא מקבלים... מקבלים אבל שוכחים...אבל בדיוק בגלל מה שאמרת, חשוב להדגיש את העידוד שיתקבל לחדשנות ולטכנולוגיות בסכומים מאוד גדולי היקף. בנוסף, לגבי יצואני התוצרת החקלאית – בקרוב מאוד הם הולכים לקבל חבילה מאוד מאוד גדולה, במספרים חסרי תקדים. ההודעה תתקבל ממש בימים הקרובים. מדובר בסכומים שעוד לא היה כזה דבר. בנובמבר אנחנו הולכים להגיש תכנית לממשלה".

הגיל הממוצע של החקלאים בישראל הוא 64. דם חדש של צעירים לא נכנס לחקלאות, בעיקר בשל תחושת אי הוודאות, והחשש שלא יודעים מה יהיה המצב מחר ואילו חוקים ותקנות ומכסות יהיו בעתיד. בנוסף, מגבילים את מכסות העובדים הזרים אבל צעירים ישראלים לא נכנסים לעבוד בענף, כי אין עידוד אמיתי של הממשלה לעשות זאת, בצורה של מענקים, סובסידיות והסברה להעלאת תדמית המקצוע בציבור. מה בכוונתכם לעשות כדי לעודד כניסת צעירים לחקלאות?

"משרד האוצר הוא לא משרד החקלאות. למשרד החקלאות יש תקציבים וכל הפעולות האלה צריכות להיעשות על ידי משרד החקלאות. אני חושב שהתדמית של החקלאים בציבור היא מצוינת. ציבורית מצבם מצוין. הציבור איתם, אוהב אותם ומעריך אותם. ואני אומר לכם את זה בתור אחד שהיה כאילו בצד השני בפתיחה לייבוא... הם לא צריכים יחסי ציבור. הציבור איתם. הדימוי שלהם מצוין וזה בצדק״.

דובר השר: ״מסריקה שעשינו בתקשורת, אפשר להגיד שלחקלאים יש תמיכה מטורפת״.

בנוסף לכך שהייצוא ירד בצורה משמעותית, הנושא של ריכוזיות ברכישת התוצרת – התגבר מאוד. בכל העולם רשתות השיווק התחזקו על חשבון השוק הסיטונאי, הירקנים השכונתיים, על כך מתווסף הייבוא, וזה יצר  תחושה קשה מאוד אצל החקלאים.

"הייבוא הוא לצד ייצוא! זה ממש לא בסדר שמציגים את זה כאילו שאנחנו נגד החקלאים. עובדה שאנחנו כל הזמן מגיעים להסכמות. לגבי הירקות אמרנו שרק אם יהיה מחסור נפתח לייבוא".

פתיחת היבוא בחגים היא אוטומטית.

"סליחה, אבל בחגים האלה כמעט ולא הייתה פתיחה והיבואנים גם לא ניצלו מכסות. חשוב להגיד את האמת. בחגים העגבניות עלו 7.5-8 שקלים לק"ג, מחירים שאפשר היה לשאת, ולכן לא היה יבוא. גם לא נוצלו מכסות, כי מי שמייבא עושה את זה בדולר-דולר ומשהו, אז זה כבר לא כדאי לו. אבל כשהמחירים הרקיעו ל-16-18 ₪ לקילו אז לא הייתה ברירה אלא לפתוח לייבוא".

זה היה לפני שנתיים, נקודתית, בגלל וירוס.

"אז לא יכולנו להישאר אדישים כשעם ישראל צריך לקבל את המזון הבסיסי שלו. אבל רק כשיש מחסור מייבאים. היו פה ושם תנודות של 'פיקים', ועובדה שלא פתחנו לייבוא ולא הגיעו לכאן אוניות מטורקיה. אבל כעת, פה בשולחן הזה, עשיתי עם החקלאים הסכם שיהיה יבוא רק כשיש מחסור. בסך הכל העסק מתנהל בסדר. צריך להגיד את האמת. אנחנו נותנים מענה למשברים. התפקיד שלי כשר אוצר זה לתת מענה ל-8.5 מיליון איש. אז לפעמים כמה אלפים נפגעים מזה, והם מקבלים פיצוי. אבל אני לא יכול לבוא ולהגיד לכולם בואו תשלמו 20 ₪ לקילו עגבניות. זה לא עובד ככה. לא אאפשר שעם ישראל ישלם 50 ₪ על דג, כשאפשר לייבא אותו בחצי מחיר. אז אני יכול לבוא למגדלי הדגים ולהגיד להם: רבותי, נפגעתם? אז נפצה אתכם, אבל אני צריך לתת מענה לכל ה-8.5 מיליון איש. התפקיד שלי הוא לאזן את המשק כל היום אני עושה איזונים. מינימום קרקע לחקלאים – מקסימום קרקע לזוגות הצעירים – זה מה שאני עושה כל היום. זה התפקיד שלי ואני עושה אותו בצורה הכי מאוזנת והכי אחראית. לא באתי עם אג'נדה. אין לי שום דבר נגד החקלאות ונגד החקלאים. להיפך. יש לי הרבה מאוד בעדם".

אבל חקלאות, נניח במטעים, זה משהן לטווח רחוק... ראיתי אותך בסרטון במטע של תורג׳מן בגבול הצפון.

"חבל על הזמן איזה נקטרינות..."

בתור אחד שאוהב את החקלאות זה עשה לי טוב.. אני גדלתי בבאר-שבע ופעם הראשונה  שראיתי את המטעים ממש על הגבול, כשמנגד הדגל של חיזבאללה, זה ריגש אותי. וראיתי שעברת את אותה חוויה, שראית שהחקלאים קרובים לגבול ונאחזים שם בקרקע.

"אני גדלתי באזור הצפון ואני מכיר את הנושא. כשאני בא לחקלאים אני בא הביתה. כפי שאמרתי יש בעיות ויהיו בעיות. אבל אנחנו נפתור אותן. אנחנו עם הפנים אליהם, כי מבחינת הציונות, מבחינת האזורים שהם יושבים בהם ומבחינת תפיסת הקרקע – אנחנו מכירים בחשיבותם, ובעיקר בשל העובדה שהחקלאים מאכילים אותנו״.

יותר מזה. כל מי שהיה בצבא בתפקידים בכירים, כולל יואב גלאנט, בוגי יעלון, ועוד רבים אחרים, מבין שעצם הישיבה של החקלאים בגבול, בין אם גבול הלבנון, או בעזה, או בערבה – זה בעצם חוסך לך כשר האוצר תקציבי ביטחון".

"אני מודע לחשיבות הקרקע שהם יושבים עליה באזורי הגבול. לכן, אני  תומך בהצעת החוק של ח"כ יפעת שאשא-ביטון, תושבת קריית שמונה, שמעניקה לתושבי הגליל 110 מיליון שקל לשנה, בסובסידיות לעשר שנים, כדי שלא יבואו כל שנה להתחנן על נפשם ויהיה להם שקט וידעו שיש להם את המכסות ואת הפרנסה ואף אחד לא הולך לפגוע בהם. זה מעצם הישיבה שלהם על קוו הגבול, אחרת אי אפשר להסביר איך נותנים להם סכום כזה שמעניק להם יציבות לעשר שנים. אני חושב שזה נכון שגם האלופים בצה"ל תומכים בהם ואני מדי פעם מקבל מהם מכתבים בנושא, אבל אני אומר לכם שאנחנו תומכים בהם גם בלי זה".

אנחנו כמובן תומכים ב״חוק הגליל״ ובהסכמים ארוכי טווח לחקלאים בגבול הצפון, אבל גם  עוטף עזה והערבה זה גבול וגם הם זקוקים לוודאות.

"הייתי השבוע בסיור בערבה. אנחנו תומכים בהם ומסייעים להם בנושאי חקלאות ודיור, וגם לעוטף עזה במענקים שהארכנו להם לעוד שלוש שנים".

[רשות המים החליטה על קיצוץ בפועל של 54% במערכת הארצית לחקלאות בהשוואה להקצאות שניתנו לחקלאים. התחושה בקרב החקלאים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקבוצות הווטסאפ שייסדה קבוצת "משוב", היא שכל הזמן מחפשים דרכים ותחבולות להעלות את המחיר לקוב, ובכך בעצם להערים עליהם עוד מס.

"אלו הן החלטות של רשות המים שכפופה למשרד האנרגיה. אני יכול להגן על ההחלטות שלנו. היה לנו חשוב לעשות רפורמה במחירי המים לחקלאות. היו מגיעים אלינו חקלאים עם דמעות בעיניים. המים עלו להם 3 ₪ לקוב וזה עלה להם יותר ממה שהרוויחו על העגבניות. הרפורמה הייתה מחוייבת המציאות ועשינו אותה. אנחנו במו"מ עם החקלאים שנפגעו ונסייע להם. חלקם כבר קיבלו סיוע. אני חושב שבשיתוף פעולה עם מאיר צור ועם ארגוני חקלאים נוספים הצלנו לא מעט חיים של חקלאים. אבל לא קראנו על זה בעיתון. הגענו לעזרתם ביחד עם משרד החקלאות. כשעושים רפורמה גדולה תמיד יהיו נפגעים, אבל אנחנו  תמיד מעדיפים לטפל בקבוצה קטנה שנפגעת מאשר בקבוצה גדולה שנהנית מהרפורמה".

יש לך דבר נוסף שתרצה להגיד לחקלאים?

"אני יכול להגיד לך שישבו כאן נציגי חקלאים ממפלגות שמזוהות עם החקלאים והחקלאות, והודו שהמפלגות הללו לא עשו חצי ממה שאנחנו עושים. מה שחשוב לי הוא להעביר מסר ברור, שכל פעולה שיכולה לסייע ולדחוף את החקלאות – אנחנו שם כדי לסייע.

ההיי-טק במדינת ישראל יכול לחיות לבד. הוא לא צריך אותנו. אבל בחקלאות ידוע שיש קשר בין החקלאות למדינה והחקלאי צריך את המדינה ביחד איתו. המדינה רואה בחקלאים גוף חשוב. אני לא יודע לתת מענה להכל אבל אנחנו כל הזמן דוחפים קדימה. לי יש הרבה כבוד לחקלאים. היו טענות שיש הרבה ארגונים של חקלאים ולא ידעת עם מי לדבר... כמובן שיש גופים שהיו נגד הפעולות שעשינו, אבל בסוף הלכנו עם הרוב. מה שהרוב רצה – עשינו".

תבדוק גם את הנתונים שהעליתי לגבי המתרחש בעולם ותראה שאני צודק. מי שמקבל החלטות צריך לדעת מה קורה בעולם.

"אנחנו מבטיחים את המזון של ישראל ולהרבה שנים קדימה. ובלי יבוא. החקלאות של מדינת ישראל מאכילה את העולם. אנחנו מאכילים בסין ובאפריקה. מדברים על החקלאות הישראלית והיא גולת הכותרת שלנו בעולם, עוד לפני ההיי-טק. כל מדינה בעולם שאני מגיע אליה מבקשת שיתופי פעולה בסייבר ובחקלאות. אז אם יושבים כאן אנשים כל כך חכמים, אגרונומים וחקלאים שמאכילים את העולם, אז את מדינת ישראל הם בטוח יכולים להאכיל. אני סומך על הראש החקלאי שאם הוא יודע להאכיל את העולם – הוא יודע גם להאכיל את  תושבי מדינת ישראל".

 


תגיות : שר האוצר , משה כחלון , ייבוא תוצרת חקלאית,