קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

"היום אננס ומחר – אבוקדו ובננה"


03.05.2018

הרוחות סוערות בקרב המגדלים: האם גישושיו של משרד החקלאות לבדוק הוזלת מחיר האננס על ידי התרת יבוא של פרי ללא "כתר", תסכן את גידולי האבוקדו, הבננה וההדרים, שחולקים איתו עשרות מזיקים? והאם אלה יהיו הגידולים הבאים בתור לייבוא מסיבי בתואנה של הוזלת המחיר לצרכן?

הרוחות סערו במהלך השיח הציבורי בעניין יבוא האננס לישראל, שכינס משרד החקלאות ב-25 בפברואר. לאחר דברי הפתיחה של פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח עלה לפודיום מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן אליהו, ודבריו כמו הציתו את האש שהייתה כלואה בקרבם של המגדלים, שהתנהלו עד כה בנימוס המקובל באירועים כגון אלה. והצעקות לא איחרו להגיע...

 

אבל כדי להבין את מהות הסערה שמתחוללת היום בענף האננס, ומדוע בעצם היא לא נשארת בתחום האננס ויש לה השלכות לגבי ענפים אחרים ומרכזיים, כדאי להתחיל מבראשית:

כל מי שגדל בארץ הזאת, עד לפני כ-20 שנה, הכיר את האננס בעיקר כטבעות צהובות מאוד ומתוקות מאוד שנמכרו בקופסאות שימורים, או מסיפורים אקזוטיים של אנשים שטיילו במדינות טרופיות. אבל התעוזה הישראלית המפורסמת פעלה גם הפעם, והחל מסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת חדר גידול האננס, לאט אבל בטוח, גם לישראל. היום גידול המקומי של אננס עומד על 2,000 דונם, שמפיקים כ־2,500 טונות בשנה, ומתבצע על ידי כ-80 מגדלים, שבהם קטנים וגדולים.

זהו עדיין כמות יחסית קטנה בכדי להשביע את רעבונם של כ-8 מיליון תושבי המדינה, שבעשורים האחרונים רבים מהם כבר למדו להכיר את עולמנו הגלובאלי ולדרוש לקבל טעמים מכל העולם, כאן, מיד ובזול. והאננס, מה לעשות, הוא ממש לא פרי זול לכיסו של הצרכן הישראלי. בסופרמרקטים ברחבי הארץ נע מחירו של פרי בודד בטווח של 20-50 שקלים, תלוי בגודלו, מקורו ומצבו.

למרות כמות מגדלי האננס בישראל, שגדלה משנה לשנה, עדיין חלק לא מבוטל מהאננס שנמכר בארץ, כ-40%, מקורו בייבוא, המתבצע במכס של 25%. היבוא מתבצע משתי מדינות: קניה (בכמות מזערית) והרפובליקה הדומיניקנית, שהן היחידות שעומדות בתקינה המחמירה שדורשת ישראל לגבי מזיקי האננס הטבעיים (והרבים) האופייניים לארצות מוצאם. האננס המיובא מגיע לארץ ללא ציצית העלים המפוארת שלראשו ("כתר"), וזאת מכיוון שמרבית המזיקים מצויים על הכתר או בנקודת החיבור שלו עם הפרי.

 

פותחים לשימוע

 

.

בקול קורא שפרסם משרד החקלאות ב-14 בפברואר, נאמר:

 

"משרד החקלאות פועל מזה זמן רב בשורה של צעדים להורדת יוקר המחייה בכלל הענפים. בתוך כך, המשרד מחפש דרכים להורדת מחירי האננס ברשתות השיווק, לאור מחירי הפרי הגבוהים בישראל. זאת לעומת מחירו הנמוך עד מאוד באירופה ובמדינות נוספות בעולם... היוםנדרשים היבואנים לכרות את הכתר של הפרי, שבבסיסו נמצאים לרוב הנגעים. אולם, כריתה זו מקצרת משמעותית את חיי המדף של האננס המיובא. לכן נאלצים יבואנים המייבאים לישראל, לעשות זאת באמצעות הובלה אווירית בלבד, המייקרת משמעותית את מחירו של הפרי. לעומת זאת, באירופה ובמדינות רבות בעולם, המקפידות על מניעת כניסת נגעים, מתירים לייבא אננס ממדינות רבות ולא דורשים מהם לכרות את הכתר.

עתה, משרד החקלאות פותח ל"שימוע" את הנושא, במטרה לבחון שינוי למצב הקיים ולהתיר ייבוא ממדינות רבות נוספות עם כתר, ולהוזיל משמעותית את מחירו של האננס, בדומה למתרחש במדינות רבות באירופה".

 

למה בגרמניה?

 

השימוע כאמור התקיים באמצעות השיח הציבורי שקיים משרד החקלאות. וכאן אנחנו חוזרים לדבריו של מנכ"ל משרד החקלאות שהציתו את הסערה.

 

המנכ"ל הראה לנוכחים תצלום של ארגז שצולם לדבריו בשוק הסיטונאי בירושלים בשבוע שעבר. בארגז היו ארבעה אננסים יפים מתוצרת הארץ, והמנכ"ל סיפר כי מחיר הארגז היה 160 ₪. דבריו אלה גרמו לאי נחת בקרב המגדלים באולם, שטענו כי גם אם נמכר הארגז במחיר זה באותו היום, מדובר במחיר השייך לקצה הגבוה של עקומת המחירים, ואינו מייצג כלל את המחיר בו נמכר רוב האננס מתוצרת הארץ במשך רוב ימות השנה.

בהמשך דבריו סיפר בן אליהו כי חזר לא מכבר מתערוכת פרוט לוגיסטיקה שהתקיימה כמדי שנה בברלין. "מדובר בתערוכת ענק והאולמות היו מלאים בפירות רבים ומגוונים מכל העולם, האם ייתכן שבגרמניה לא מתבצע פיקוח הדוק על התוצרת הנכנסת אליה? לא מפחדים שם ממזיקים? למה מה שטוב לגרמניה לא יכול להיות טוב לנו?", תמה המנכ"ל.

דבריו אלה חוללו כאמור סערה. המגדלים צעקו לעברו כי הדוגמה אינה רלוונטית, לטענתם,  ממספר טעמים, ובראשם העובדה שבגרמניה, וברוב מדינות אירופה, לא מגדלים אננס, וגם לא בננה, אבוקדו והדרים – הגידולים הרגישים ביותר למזיקים הנפוצים באננס.

יחד עם זאת הדגיש המנכ"ל: "אנחנו פה כדי לקיים רב שיח ולשמוע את כל הדעות, כי בסופו של דבר מדובר בניהול סיכונים: נזק מול תועלת. האם הסיכון בכניסת מזיקים, אם יתקיים יבוא של אננס עם כתר, גובר על הזכות של 8 מיליון תושבי המדינה לקבל אננס במחיר זול יותר?... יש כאן פנים לכאן ולכאן ולכן קיימנו את הרב שיח, כדי להסביר את הניגודיות בין הצדדים ובסופו של דבר נראה מה ייגבר -  הסיכון או הסיכוי להוריד את המחיר לצרכן".

 

הגידולים השכנים

 

אין זה מקרה שדווקא שמותיהם של הבננה, האבוקדו וההדרים הוזכרו שוב ושוב בדבריהם של המגדלים שטענו כנגד הרעיון של ייבוא אננס עם כתר. הסיבה הפשוטה היא שגידולים אלה חולקים רשימה ארוכה ביותר של מזיקים עם האננס, ובהם שלל חרקים, פטריות, חיידקים, עובשים ומחלות,

האננס חולק את אזורי גידולו הראשיים בעולם עם גידולי בננה ואבוקדו, והמזיקים השונים נוטים לנדוד להנאתם ביניהם, כי מזיקים, בדיוק כמונו, אוהבים לגוון, וכמונו, הם מתאימים את עצמם בקלות כשהם מוצאים משהו טעים לנשנש.

קיימים 264 פגעים ומזיקים באננס ו-70 אחוז מהם עדיין לא מוכרים כלל בארץ, וביניהם קמחית האננס, קמחית ההדרים, כנימת קנה הסוכר, חדקונית הבננה, זבובי תסיסה, עשים שונים ומחלות נוראיות כגון "מוקו", בי.אס.וי פנטונליה ופטריית הסיגטוקה השחורה, המסוגלים להשמיד כהרף עין מאות דונמים של יבול, או, במקרה הקל, "רק" לפסול אלפי טונות של תוצרת חקלאית המיוצאת לאירופה, לארה"ב או למזרח הרחוק.

וזו הסיבה שברב השיח גדשו את האולם לא רק מגדלי האננס, שהם לכאורה הקהל "הטבעי" אליו כוון רב השיח, אלא בלטו בו גם נציגים בולטים של מגדלי בננות, אבוקדו והדרים. וכאן כבר לא מדובר בכ-80 מגדלים של גידול שהוא עדיין "בוטיק" במהותו. פה מדובר בענפים שהם היהלום שבכתר החקלאות הישראלית ומפרנסים עשרות אלפי משפחות בישראל.

 

קול היבואנים

 

חנן בן שלום, מנכ"ל פירות הכרמל ומגדל אננס ובננה, אמר כי אם יוחלט על ייבוא מסיבי של אננס כדי להוזיל את מחירו, "ברור לכולם מה יהיה השלב הבא". הוא מנה את האוייבים המשותפים הרבים לבננות ולאננס ואמר: היום מגדלי הבננה בעולם מרססים על כל צעד ושעל. אצלנו בישראל המצב הוא עדיין לא כך  והצלחנו לגדל בננות ואננס כמעט ללא ריסוס. חייבים לשמור על המצב הזה.

מגדל אבוקדו גדול שנכח באולם סיפר כי יש בעולם למעלה מ-20 מזיקים המשותפים לאבוקדו ולאננס. "במדינת ישראל מגדלים היום 100 אלף דונם אבוקדו והוא הצלחה עולמית אדירה. עיקר הגידול בעוטף עזה. 70 אחוז הולך לייצוא והאבוקדו מפרנס אלפי משפחות בישראל. בבקשה אל תיקחו סיכון שעלול לפגוע בנו".

 

גם קולם של נציגי היבואנים נשמע בכנס. רועי שפלר מ"טריפל סל" ומעמותת היבואנים, אמר כי "אין אפשרות לדעת אם כל המזיקים שנמצאים היום בארץ הגיעו דרך יבוא. הכתר מקצר את חיי המדף של האננס ולכן חייבים לייבא אננס ללא כתר דרך האוויר, וזה מייקר את מחירו".

עוד אמר שפלר כי יש למצוא מדינות נוספות שמהן ניתן לייבא אננס במחירים סבירים ובתנאים פיטו-סניטריים טובים. "אנחנו נמצאים במגעים עם קוסטה ריקה, מדינה שמגדלת 'רק' מעל 3 מיליון טון של אננס. הם מציעים לנו כמה הצעות לגבי טיפול במתיל ברומיד שכדאי לשקול אותן. הובלה של אננס מקוסטה ריקה יכולה לארוך שלושה שבועות, ובסופה על פי חישובינו מחירו בשוק הסיטונאי יגיע ל-6 ₪ לראש".

 

"הסטטוס קוו יישמר"

 

יאיר אזולאי, יו"ר שולחן מגדלי האננס במועצת הצמחים, ובעצמו מגדולי מגדלי האננס בארץ (360 דונם במושב תומר שבבקעת הירדן), אומר: "משרד החקלאות חייב להבין שגם בעוד עשרות שנים מחיר האננס בארץ לא יהיה כמו מחירו באירופה. באירופה מייבאים ממדינות שאנחנו לא יכולים להתחרות בהן מבחינת עלות הגידול, כי המדינה היא זאת שקובעת את מחיר המים, את מחיר העובדים וכדומה. האננס המיובא המגיע לאירופה הוא באיכות נחותה, כי הוא נקטף בעודו בוסר וירוק, ולאחר מכן מובל במשך שבועות ארוכים בים. לכן מחירו זול. הם יכולים להרשות לעצמם להכניס אננס עם כתר כי אין שם גידולי אננס וגם לא גידולי בננות ואבוקדו. ההשוואה בינינו לבין אירופה אינה נכונה. מצד שני, גם אי אפשר להשוות בינינו לבין ארצות טרופיות כמו תאילנד ומדינות דרום אמריקה. שם האננס תמיד יהיה טעים וזול, כי שם הגידול אורך רק שנה, בעוד אצלנו שנתיים, עלות הגידול שם זולה והתנאים אופטימליים".

 

מספר מגדלי אננס אמרו בדיון כי אם רוצים להוריד את מחירי האננס אין צורך לקפוץ לפתרון הייבוא, ולהערכתם בסופו של דבר כוחות השוק יעשו את שלהם והמחיר לצרכן ירד.

"בסופו של דבר, מה שיקבע את מחיר האננס לצרכן זה היחס בין היצע לביקוש והמפגש בין קונה למוכר. אם יהיה הרבה אננס איכותי מתוצרת הארץ, אז אף מגדל לא ירצה להשאיר לעצמו את הארגזים ובנקודת זמן מסוימת המחיר ירד. יחד עם זאת, כפי שאמרתי, המחיר אף פעם לא ישתווה לזה של אירופה או המזרח הרחוק"

 

שמעתי במהלך הכנס קולות של מגדלי אננס, ושל מגדלי בננות ואבוקדו, שטענו כי אם משרד החקלאות יחליט להתיר יבוא אננס עם כתר, גם אם מומחי השירותים להגנת הצומח ימליצו שלא לעשות זאת - יש לנקוט נגדו בצעדים משפטיים.

 

"אני מעריך שלא יהיה צורך להרחיק עד כדי כך. להערכתי מה שהשמיעו המומחים ברב השיח יחלחל, וכשיבצעו הערכת סיכונים אף אחד לא יעז להחליט החלטות פופוליסטיות שעלולות לסכן ענפים שלמים. להערכתי הסטטוס קוו יישמר, אבל אולי יתווספו מדינות מהן ניתן לייבא אננס ללא כתר".

 

"בודקים את עצמנו"

את רב השיח חתם פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח. "אני גאה ביושרה המקצועית שלי, וכל ההחלטות יעשו על בסיס  מקצועי בלבד", הכריז גרה. יחד עם זאת, הוא הדגיש, "חלק גדול מהתקנות והחוקים שיש לנו היום נחתמו על ידי בן גוריון בשנות ה-50. צריך לבחון אותם כל הזמן ולשנות את מה שצריך"

פרופ' גרה אמר כי תקום ועדה מקצועית לבחינת הנושא בראשות תמי לוי מתחום הערכת סיכונים בשירותים להגנת הצומח.

עוד אמר פרופ' גרה: "עקבנו מקרוב אחרי מה שקרה לאחר שפרסמנו את הקול הקורא. קיבלנו הרבה השמצות והרבה פירגונים וזה לא שינה דבר. אבל זה הביא לכך שבשוק האיכרים נמכר בשבוע שעבר אננס אחד ב-15 ₪ ושני אננסים ב-25 שקלים. אם זו התוצאה – הקול הקורא היה שווה".

ולסיכום הדגיש: "מותר לנו לבדוק החלטות שהתקבלו לפני עשר שנים. עד שלא בודקים לא מתקבלת החלטה, אבל זה יכול לקחת הרבה זמן".