קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

"היום אני המנהיג של המרחב הכפרי"


01.04.2018

לאחר שש שנים כמזכ"ל תנועת המושבים, במקביל לתפקידו כיו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור היה רוצה להירשם בהיסטוריה של החקלאות הישראלית כמי שמזיז דברים ומשפיע על כל מהלך משמעותי. בראיון ל"חדשות ההתישבות" הוא לא פוסל את האפשרות שיפנה בעתיד לפוליטיקה ארצית, ומצהיר ש"המושב נמצא היום במצב הטוב ביותר אי פעם"

לפני כשש שנים נכנס מאיר צור לתפקידו כמזכ"ל תנועת המושבים, ובמרץ השנה נבחר שוב לתפקיד זה, במקביל לתפקידו כיו"ר התאחדות חקלאי ישראל. אמנם שש שנים בתפקיד זה עדיין לא עת לסיכומים, אבל בהחלט כן זמן לסיכומי ביניים לגבי הדברים שנעשו, אלה שעדיין לא. זוהי עבורנו גם הזדמנות פז לקבל איזשהו מבט-על על מצב המושב של היום, בעת תמורות משמעותיות שעוברות עליו, הן בתחום החקלאות והן בשל תמורות חברתיות וכלכליות שעוברת החברה הישראלית בכלל והמושבית בפרט, ובעת שידיים חמדניות של הממשלה נשלחות לעבר הקרקעות, ויש אפילו קולות הרואים במושבים את נחלת העבר.

-       מאיר צור, כשאתה מביט על תקופה זו, אל מול השאיפות שלך כשנכנסת לתפקיד לגבי תנועת המושבים. מה הפערים ואיזה משאיפותיך הצלחת להשיג?

"לגבי תנועת המושבים, אני חושב שאין היום שום מהלך שקורה במרחב הכפרי, מול הממשלה והשלטון המרכזי בכלל, שתנועת המושבים היא לא הכתובת המרכזית שכולם יודעים אותה, בכל הסוגיות. זה מהלך שעשינו אותו והוא מהלך מצוין".

-       היו שנים שזה לא היה ככה?

"היו שנים שזה לא היה ככה. אבל היום התנועה מתקבלת בצורה מאוד מאוד טובה חיצונית אצל השלטון המרכזי, גם פנימה לתוך המושבים. אנחנו זוכים להערכה רבה מהמושבים, גם מהוועדים וגם מחברי המושבים, אני חושב שזה הישג גדול מאוד שאנחנו הובלנו אותו בשנים האחרונות".

-       כשקמו המושבים הראשונים הם היו פאר הציונות, הישג חברתי וכלכלי שהיה מופת לעולם כולו. היום כמוביל דרך מעמדו עומעם וכלכלית הוא כבר מזמן לא נחשב להצלחה גדולה...

 

"לא מסכים. המושבים היום במצב הטוב ביותר שהם היו אי פעם. זה לא קרה בזכותי רק. זה קרה בזכות מי שגר שם, בזכות המייסדים ובזכות איך שזה התקדם בהנהגות המושבים. אבל יש להפריד כאן בין ההתנהלות של המושבים ובין החקלאות.

המושבים ברובם במצב מצוין. חברתית הם במצב מצוין, כלכלית רובם במצב בסדר. אתה נכנס לתוך רוב המושבים ומיד רואה שמבחינה פיזית רוב המושבים נראים מאוד טוב. החברה טובה, החינוך טוב, תנועת נוער טובה ("בני המושבים"). אבל צריך להפריד בין מצב המושבים למצב החקלאות. החקלאות היא סיפור אחר, ועל זה אנחנו עובדים".

מה שתיארת עד עכשיו מתאים לכל יישוב קהילתי מבוסס בארץ. האם בשביל וילות עם איכות חיים ויתרנו על חזון המושב של פעם, שהחקלאות היא חלק בלתי נפרד ממנו?

"בשום פנים ואופן. תקחי לדוגמה מושב כמו צופית, מושב מבוסס במרכז הארץ, תיכנסי לשם ותראי מושב שאמנם רוב תושביו לא חקלאים, אבל כמושב הוא מתנהל בצורה יוצאת מן הכלל, עם כל הפעילות הקהילתית, תרבותית וחברתית. מושב לכל דבר ועניין, מושב מצוין. המושבים קמו כדי ליישב את הארץ ולהיאחז בקרקע. את זה עשינו לפני קום המדינה, בזמן קום המדינה ואנחנו עושים את זה עכשיו. עדיין אנחנו מיישבים את הארץ ונאחזים בקרקע. זה שיש פחות חקלאים זה לא אומר שאנחנו לא נאחזים בקרקע. אנחנו עדיין מעבדים 100 אחוז מהקרקע במושבים".

לרוב לא על ידי בעלי הנחלה...

"לא כל תושבי המושבים הם חקלאים, אבל באופן כמעט מוחלט חברי המושב מעבדים את הקרקע של אותו המושב, על פי חוק. כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל, אבל הכלל הוא שחברי האגודות במושבים והחברים בכל אגודה מעבדים את הקרקע כל אחד במושב שלו. גם אם נשארו רק עשרה או חמישה חקלאים במושב - הם מעבדים את הקרקע במושב שלהם. זה המצב ברוב המקרים".

אתה שבע רצון מהמצב?

"אני לא שבע רצון. בוודאי שהייתי רוצה שיהיו יותר חקלאים. מצד שני אני גם לא יכול "להתעלם מהכוחות הכלכליים שמשפיעים כאן, ומכך שבחקלאות צריכים את אלמנט הגודל, והכלכלה, יחד עם גזירות הממשלה ועם עוד בעיות אובייקטיביות שיש לנו מסביב, לקחו אותנו למצב הזה".

בראיון לגיליון הקודם של "חדשות ההתיישבות" אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, כי הפתרון לכך שהחקלאות דורשת גודל הוא כמה שיותר קואופרציה ושיתופים".

"אני מסכים לכל מילה. קואופרציה היום זה שם המשחק ואני מאוד בעד להחזיר את הקואופרציות".

אבל, כפי שאמר לי לא מכבר מכר מושבניק: המילה "ביחד" היא לא חלק מה-DNA  של חברי מושב...

"אם מבינים את היתרונות של הביחד, את החוזק ואת זה שצריך לפעול ביחד, הביחד הזה יכול לאפשר גם לחקלאים יותר קטנים להמשיך להתפרנס ולהתקיים, ואם לא נעשה ביחד – או שיהיו רק הגדולים או שלא יהיו בכלל.

כתנועה יש לכם אמירה ברורה בנושא הזה?

"אנחנו ניסינו מספר פעמים, אבל לצערי הרב בחלק של התאוריה כולם מסכימים איתך, אבל ברגע האמת, כשצריך לקנות ביחד את התשומות לחקלאות או לשווק ביחד – אתה מוצא שעדיין אנשים גוררים את הכוויות ואת הזיכרונות הרעים שהיו להם מהשיווק המאורגן שהיה במושב פעם ומאירגוני הקניות, ובסוף הם בורחים מזה. אבל זה שבורחים זה לא אומר שזו לא הדרך הנכונה ואני חושב שאנחנו צריכים להטיף לזה עוד ועוד".

באירופה זה עובד יפה..

"באירופה זה עובד מדהים ובארץ היכן שמיישמים את זה, זה עובד מדהים. במושבי הנגב זה עובד מדהים. המודל שלהם עובד טוב ואני חושב ומאמין שבעתיד נמצא עוד ועוד קואופרציות. דווקא עכשיו כשנכנסים צעירים למושבים ולחקלאות, שהם לא באים עם הזיכרונות ועם המטענים של ההורים שלהם על מה שהיה, אז נצליח לבנות את השותפויות האלה. אבל אי אפשר להתעלם מההצלחה של אלה שעושים, בין אם מושבי הנגב, השיווק המשותף בלכיש ב'ענבי טלי' והשיווק המשותף בעין יהב עם 'יופי של ירקות'. וכמובן שאי אפשר להתעלם מההצלחה הכלכלית האדירה של הקיבוצים בזכות השותפות הזאת".

מה הם לדעתך ההישגים הכי בולטים שלך בשש שנותיך כמזכ"ל תנועת המושבים?

"אם מסתכלים על תנועת הנוער שלנו – 'בני המושבים', בשש השנים האלה יותר מהכפלנו את כמות החניכים. בתחום הקרקעות הצלחנו להגיע להסכם חכירה שלא היה מאז קום המדינה. הסכם חכירה לקרקע החקלאית של 49 שנה כפול ארבע. קידמנו מאוד את נושא הפל"ח (פעילות לא חקלאית): הגדלנו בצורה משמעותית את כמות הפעילויות ואת מגוון הפעילויות שניתן לעשות. הצלחנו להגיע להחלטה 979 (אמנם זה התחיל לפני הקדנציה שלי אבל בתקופה שלי זה נסגר) – החלטה שמגדירה את השניים וחצי דונם של חלקת המגורים. הגדלנו את הפרוגרמות בכמה מועצות אזוריות - את גודל הנחלה ואת גודל השטחים החקלאיים ואת מספר הנחלות, בחלק מ-40 ל-60 דונם ובחלק מ-60 ל-80 דונם. הפשרנו את הנחלות הלא מאוישות במרכז הארץ באפשרות להמיר כל נחלה בשלושה מגרשים שנשארים לבני המושב. ועוד הרבה מאוד דברים והתקדמויות בתחום הקרקעות. בעניין הזה אני חייב לציין את שותפי המרכזי, עו"ד עמית יפרח, שהוא בעל מקצוע יוצא מן הכלל, וחבר ושותף אמת".

וזה מביא אותנו לאחד האיומים המשמעותיים על המושבים בימים אלה: הוועדה לתכניות מועדפות לדיור(ותמ"ל), שיזם שר האוצר כחלון כחלק מניסיונותיו למצוא פתרונות להגדלת היצע הקרקעות לדיור. על פי אתר משרד האוצר 65 אחוז מהקרקעות החקלאיות הוכרזו כמתחמי דיור, וכולן מעובדות.

"הבעיה מתחילה מההבנה ומתפיסת העולם של חלק מהפקידים לעומתנו. אנחנו מאמינים במאה אחוז שהקרקעות הם של המושבים, שהיו בהם לפני קום המדינה ואחרי קום המדינה.

חשוב להדגיש שבמקומות שבהם תבוא המדינה ותגיד שהיא באמת צריכה את העזרה שלנו לתועלות לאומיות - אנחנו נהיה שם. אף פעם לא סירבנו לעזור למדינת ישראל. הבעיה בותמ"לים שרובם ככולם במקומות שאין בהם חוסר של קרקע בערים הסמוכות והם לא בעיה. כל השיטה של הותמ"לים הוא מהלך לא דמוקרטי ולא הגיוני במדינת חוק עם זכויות אדם".

יש לכם רעיונות יצירתיים כיצד יכולים המושבים להשתתף במאמץ הלאומי להגדלת ההיצע בתחום הדיור?

"בכנס הנהגות המושבים באילת הצגנו תכניות. אמרנו: אכן יש בעיה, ואנחנו היחידים שיכולים לספק עשרות אלפים של יחידות דיור בזמן קצר מאוד. הראשונה זה יישום החלטה של הבית השלישי בנחלה שמייצר פוטנציאל של 33 אלף בתים ובנוסף קופת המדינה תתעשר מכך בכ-7 מיליארד שקל.  הדבר השני: אם באמת אנחנו נמצאים במשבר דיור, אני מצפה מההנהגה לקבל החלטות כמו שקיבל אריאל שרון כשהיה שר הבינוי והשיכון ב-92', שנת העלייה הגדולה. אני מצפה שהם יחתמו על צו שעה ל-15 שנה בהסבת מבנים למגורים במבנים יבילים למגורים. את הפעולות האלה ניתן לעשות בתוך שבועות קצרים ולהעמיד בנחלות קרוונים או לבצע הסבת מבנה. את זה אנחנו מציעים במחירים מפוקחים, שיהיו טובים גם לבעלי המשקים וגם לשוכרים. תכנית נוספת שהצגנו היא מיזמים של מעונות לסטודנטים באזורים של מוסדות החינוך, לפי החלטה 949. הממשלה צריכה לעזור לקדם את התהליכים ולא לעכב אותם. ביחד אנחנו יכולים להביא כאן פתרון של עשרות אלפי יחידות. את זה אנחנו מציעים למדינה ולצערי הם תמיד מתלהבים אבל לא מקדמים".

איך אתה מסביר את זה?

"אני חושב שהיום אין אומץ בממשלה לקבל החלטות מחוץ לקופסה. המחשבה היחידה זה לבוא להתיישב אצלך בבית"...

יותר ויותר קולות שנשמעים מסביב כבר לא חוששים להגיד בפה מלא שבשל המצב סופם של המושבים נראה באופק. מנהל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), עדיאל שמרון, אמר מפורשות בכנס הנהגת המושבים באילת כי המושבים שמסביב לערים לא יישארו במתכונתם והם צפויים להיבלע על ידי הערים.

"עדיאל שומרון אמר דברי בלע שלא מתאימים לאיש במעמדו ובתפקידו להגיד אותם. אני גם שמעתי שהוא התחרט על הדברים שהוא אמר. המושב ממש לא סיים את דרכו. לא בעינינו וגם לא בעיני מדינת ישראל".

עם יד על הלב: בעתיד היותר רחוק יש תקווה למושבים? נניח בישראל של 2040-2030, עם צפיפות אוכלוסין הגבוהה בעולם ומחסור קשה של קרקעות לדיור ותחבורה, באמת תיתן למושבים להמשיך להתקיים במתכונתם הנוכחית?

"בוודאי.ברגע שיפסיקו עם הפופוליזם של הבנייה ויתחילו לעשות תכנון בצורה מסודרת, אז אני אומר לך שאת כל הערים בישראל אפשר לשלש רק בתוך העיר, עם קרקעות ששייכות לעיר בתוך העיר. אפשר לשלש רוב מוחלט של הערים בישראל ולעשות ולבנות ולשדרג את השכונות העניות בערים. זו חובה ומצווה הרבה יותר גדולה מאשר לרוץ ולעקור פרדסים. גם אם נצטרך לקלוט ולהתרבות בעוד הרבה אזרחים במדינת ישראל, יש לכך מקום בלי להרוס את השטחים החקלאיים ואת הנוף ואת כל התועלות שהחקלאות נותנת".

רבים יוצאים כנגד וועדות הקבלה שנהוגות במושבים: באיזו זכות חברי מושב יכולים להחליט אם אזרח שווה זכויות יכול או לא יכול להשתמש בכספו כדי לרכוש בית במקום?

"אלה היתרונות והחסרונות של לגור במושב, שהוא יישוב קהילתי קטן. לא כולם הם המושבים במרכז הארץ. יש מושבים בגליל, בנגב, בערבה ובבקעה, יש להם תפישה מסוימת. אני לא אלך לגור בשכונה של חרדים שבה אני אפריע להם והם יפריעו לי... בסופו של דבר אנשים מעדיפים לגור עם אנשים שדומים להם".

גם בית המשפט יצא לאחרונה מספר פעמים כנגד החלטות של וועדות קבלה

"בהחלט יש התערבות של בתי משפט שאנחנו לא אוהבים אותה בחלק מהמקרים. מבחינתנו בחלק מהמקרים היה מיותר לגמרי להגיע איתם לבתי במשפט. לדעתי כל ההתייפייפות הזו שטוענים שזה כיסוי לגזענות - לא היו דברים מעולם".

יש שמועות שמתכוונים לבטל את המועצות אזוריות. מה עמדתכם לגבי זה?

"כמובן שאנחנו מתנגדים לכך, המועצות הן חלק מהמרחב הכפרי. אבל אני לא רואה את זה הולך לקרות בקרוב. לדעתי זה רק ספינים. יכול להיות שיאחדו מועצות אזוריות ויכול להיות שבמקומות מסויימים זה יהיה לטובה, אבל אני לא רואה שזה קורה באופן אבסולוטי".

בשני הכובעים שלך, הן כמזכ"ל תנועת המושבים והן כיו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אתה מצוי בדין ודברים תכופים עם שר החקלאות, אורי אריאל, שלחקלאים רבים יש ביקורת על דרכו.

"זה המקום לציין את שיתוף הפעולה עם שר החקלאות אורי אריאל. אני מודע לביקורת עליו ולכן דווקא חשוב לי להדגיש שבניגוד לתדמיתו, השר משתף פעולה עם ציבור החקלאים והוא לא מפחד לטפל בדברים שלא טופלו. הוא היה שותף מרכזי במהלכים החשובים שהובלנו לגבי עובדים הזרים, במים והוא שותף בפתרונות של הייצוא, ובכלל השר פועל כדי לחזק את החקלאות והחקלאים באופן שאינו משתמע לשתי פנים".

אחת הטענות הקשות נגד החקלאות הישראלית היא שהיא מפוצלת ומדברת ביותר מדי קולות, מה שמחליש אותה גם כלפי פנים וגם מול השלטון המרכזי

"אניהצלחתי לייצב את מעמדי כמנהיג של המרחב הכפרי. יחד עם השותפים ניר מאיר מהתנועה הקיבוצית, ואבו וילן מההתאחדות, שהם שניהם אנשים מאוד ישרים ואמינים. אנשים מאוד איכותיים מהשורה הראשונה במדינת ישראל וזו גאווה מאוד גדולה שהם השותפים שלי.מעולם לא הייתה הנהגה חקלאית כל כך ברורה שפועלת בראש חץ אחד בין המושבים והקיבוצים והארגונים החקלאיים באופן מאוחד וברור. כמו תמיד יש קולות נוספים, אבל הממשלה והממסד כולו עובדים באופן ברור מולי - הכתובת המרכזית אל מול הממשלה ומול השותפים שלי בהתאחדות. הפכתי את ההתאחדות לכתובת היחידה אל מול השלטון המרכזי. נקודה. בסוף כל הדברים הגדולים בחקלאות של השנים האחרונות הם הדברים שיו"ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור סגר עם הממשלה ולא אף אחד אחר! לגבי מס מעסיקים היה לחץ של אורי אריאל מצד אחד, ובסוף אני ישבתי עם כחלון בבית קפה 'תות' בחיפה בשיחה של כמה שעות ושם הוא נתן את ההחלטה להוריד את המס. גם את הפיצויים על תיקון 27 אני סגרתי עם כחלון שהפיצוי יהיה 600 מיליון שקל. את כל הסגירות הגדולות זה אני עשיתי, ובסוף כשהאוצר רצה לתת לגליל לפני שבוע פיצוי בגלל הקיצוץ במים שקל עשרים, שוב נסעתי לאוצר וסיכמתי איתם על 2.5 שקל".

איפה אתה רואה את עתידך? יש לך שאיפות פוליטיות במגרש הארצי?

"אני בינתיים לקחתי על עצמי להיות בתנועת המושבים והמחויבות שלי לתפקיד שלי היא טוטאלית".

יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שהתפקיד הזה היה "מקפצה" עבור כמה מקודמיך

"אני לא אומר שיום אחד לא תהיה עבורי פוליטיקה ארצית. בשלב הזה זה לא על הפרק".

ואם תהיה היכן היא תהיה?

"קודם כל אני חבר מפלגת עבודה. מצד שני זה לא סוד שהיו לי גם הצעות ממפלגות אחרות, ואילו רציתי הייתי היום כבר חבר כנסת, אבל אני חושב שהמקום שאני נמצא בו בזמן שאני נמצא בו זאת המשימה המשמעותית עבורי והחשובה עבור המרחב הכפרי, ואני בשלב הזה נשאר בתנועת המושבים".

הזכרת את כחלון. בעייני חקלאים רבים הוא האחראי הראשי לשניים מהאיומים הכי גדולים: הייבוא והותמ"לים

"להגיד על כחלון שהוא נגד החקלאות הישראלית זה עוול וזה לא נכון. כחלון הגיע עם אג'נדה מאוד ברורה להוריד את יוקר המחייה בישראל. בראשית הדרך זה נראה כאילו הוא מסמן את החקלאים כשותפים משמעותיים באשמה ביוקר המחייה של מוצרי מזון. אבל תוך כדי העבודה הוא למד את החקלאות והיום באופן הברור ביותר הוא פועל כדי לחזק את החקלאות ואת הייצור המקומי ולא את היבוא. אנחנו בתהליך טוב איתו, שעדיין נמשך. לצד הייבוא צריך לזכור לכחלון את הדברים החיוביים והמשמעותיים שהוא עשה לטובתנו, ובהם הורדת מחיר המים, פיצויים באופן אדיב ביותר, הורדת מס המעסיקים על העובדים הזרים, הגדלת מכסת העובדים הזרים בעוד 10,000 עובדים... אלה דברים שלא היינו מקבלים משום שר אוצר אחר. אני רק מזכיר ששרי האוצר הקודמים בכלל נמנעו מלדבר איתנו ולנהל איזשהו שיח סביר עם המגזר החקלאי.

לגבי הותמ"לים זה סיפור שונה. שר האוצר כחלון טועה בהתנהלותו עם הוותמ"לים, ולמרות מערכת היחסים הטובה שיצר איתנו, אנחנו נילחם בוותמ"לים בכל הכוח והאמצעים העומדים לרשותנו, כולל במחאה אישית נגדו, אם נידרש".

 


תגיות : מאיר צור , חקלאות, ייבוא ,