קבוצת משוב 26-27 ביוני 2018
התערוכה הבינלאומית השנתית
לשיווק תוצרת חקלאית טרייה
 
חיפוש

כוח טבע


28.09.2014

חברת ביו-בי שדה אליהו, שמגדלת ומיישמת חרקים ואקריות מועילים לצרכים חקלאיים, פועלת בשוק עולמי דינמי, הצומח במהירות וצפוי להכפיל את היקפו פי חמישה בשנים הקרובות. ראיון עם מנכ"ל החברה, שאול בשיא

מאת: אבי פז ועמוס דה-וינטר


קיבוץ שדה אליהו בעמק המעיינות, שמשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, הוקם ב-1939 כאחד מיישובי "חומה ומגדל", וכיום יש בו קהילה רב-דורית משגשגת ותוססת, המונה כ-150 משפחות.
משדה אליהו פרצה ופשטה בשורת החקלאות האורגנית בישראל. מייסד הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל הוא מריו לוי, חבר הקיבוץ. בשדה אליהו גם הוקם ופועל מפעל ייחודי - ביו-בי שדה אליהו בע"מ, המגדל ומיישם חרקים ואקריות מועילים לצרכים חקלאיים. על אלה נמנים אויבים טבעיים להדברה ביולוגית של מזיקים, זבובים מעוקרים לטיפול בזבוב הים התיכון וכן דבורי בומבוס לצורך האבקה טבעית במבנים סגורים ובשטחים פתוחים. בתחום ההדברה הביולוגית המשולבת משרתים מוצרי המפעל את החקלאות הקונבנציונלית והביו-אורגנית ומהווים נדבך חיוני בהדברה משולבת של מזיקים, שתכליתה להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים חריפים המסכנים את האדם וסביבתו. ההדברה המשולבת נמצאת בחוד החנית של החקלאות המודרנית ומציעה פתרון יעיל לבעייתיות ההדברה הכימית כמו שאריות של חומרי – הדברה בתוצרת החקלאית והתפתחות עמידות לחומרי הדברה בקרב מזיקים.

ביו-בי היא כיום חברה בינלאומית משגשגת, אבל ההתחלה הייתה מאוד צנועה. יעקב נקש הוא האיש שהוביל את חזון ההדברה הביולוגית בשדה אליהו. נקש הצטרף לקיבוץ בינואר 59' ועבד בזיתים ובגן הירק. הוא ראה שמריו לוי מוטרד מהריסוסים הרבים מדי בגידולים. באותם ימים, למשל בכותנה, ריססו 22 ריסוסים בעונה. יום אחד, נקש הבחין במטע בצרעה טפילית מדבירה את סס הנמר, מזיק שפוגע במטעי תפוחים, אגסים וזיתים.
הוא החל ללכוד צרעות טפיליות וגידל אותן במקלט, לפיתוח שיטת הריבוי. ב-68' ייבא נקש מצ'ילה אקריות טורפות נגד אקרית אדומה ובהמשך ייבא חרקים מועילים נוספים. בתחילת שנות ה-80', כבר "איכלס" שישה מקלטים במיליוני חרקים והחליט לנסות לעשות מזה עסקים.  
כמו אז, גם היום: אף אחד לא אוהב חרקים. בקיבוץ חשבו שהשתגע. "הוותיקים מספרים שהחבר'ה היו מגיעים לחדר אוכל והגד"שניקים היו צוחקים עליהם: 'בשביל מה אתם עובדים כל היום על חרקים, בואו לגד"ש לעשות כסף', אבל הם המשיכו בפיתוח", מספר שאול בשיא, מנכ"ל ביו-בי.
אך נקש לא ויתר ויחד עם  עקיבא פלק, מנכ"ל ביו-בי הראשון, הביאו לקיבוץ את פרופ' דן גרלינג, מאוניברסיטת ת"א, שהראו שלמפעל יש היתכנות כלכלית. בהמשך חברת "קופרט", החברה הגדולה ביותר בעולם להדברה ביולוגית מהולנד, נתנה למפעל חסות וסיוע, מה שסלל את דרכה של חברת ביו-בי להצלחה.

מפעל ביו-בי מגדל ומיישם את הדבורה בומבוס האדמה לשם האבקת גידולים חקלאיים רבים ביניהם ירקות בבתי צמיחה (במיוחד עגבניות וכן פלפל, חציל, תות-שדה, קשוא ואחרים) ומטעי שטח פתוח כמו אבוקדו, גודגדן, אוכמניות ואחרים.

לביו-בי מפעל לגידול המוני של זבוב הפירות הים תיכוני –ביו-פליי. החברה מספקת גלמים מעוקרים של זבובים זכרים וכן זבובים זכרים מעוקרים המוכנים לפיזור בשטחים חקלאיים.

שאול בשיא (41), משמש כמנכ"ל ביו-בי בחמש השנים האחרונות.

שוק ההדברה הביולוגית מסמן הבטחה גדולה. היכן עומדים הדברים כיום?
"ישנם המון דברים חדשים בשוק ההדברה הביולוגית, אבל כדי להבין את המתרחש יש להביט על המאקרו. היקף שוק ההדברה הביולוגית ברחבי העולם מוערך בכ-1.5 מיליארד דולר בשנה. לעומתו, שוק ההדברה הכימית מוערך ב-50 עד 60 מיליארד דולר בשנה.
"כלומר, השוק שלנו עדיין נישתי וקטן יחסית. עם זאת, יש סיבה לאופטימיות: תחזית הצמיחה אומרת ששוק ההדברה הביולוגית יגיע בחמש השנים הבאות ל-4.5 עד 6.5 מיליארד דולר בשנה, גידול של בערך פי חמישה מהיקפו הנוכחי, בהחלט שיעור צמיחה משמעותי.
"צריך להבין שהסיבות המרכזיות להחלטה להשתמש בהדברה ביולוגית נעוצות בשני דברים שחשובים לכל חקלאי. הסיבה הראשונה היא הבעיה הכי גדולה של חומרי הדברה כימיים - העמידות של המזיקים בפני חומרי הדברה והקצב בו חומרים יוצאים משימוש. צריך לזכור שעלות פיתוח חומר הדברה חדש, כלומר פיתוח של מולקולה חדשה להדברה, מוערך בכחצי מיליארד עד מיליארד דולר. מדובר בעלות מאוד גבוהה, כי לפתח חומר הדברה זה דבר לא פשוט. אתה מחפש אחר חומר הדברה שיפגע אך ורק במזיק. תאר לעצמך שאתה משקיע סכום עתק שכזה, ובהנחה שהפיתוח הצליח, אחרי 5-4 שנים הוא כבר לא מועיל, כי יש בעיה של התפתחות עמידות בקרב החרקים.
"היום חברות ההדברה מבקשות מהחקלאים להשתמש בשכל בחומרי ההדברה, לא להגזים וממליצים לשלב אותו עם אמצעי הדברה ירוקים, בהדברה משולבת.

מאיזו סיבה? הרי הם רוצים למכור כמה שיותר חומרי הדברה.
"הסיבה היא, שככל שמשתמשים יותר בחומר ההדברה הכימי, כך עולה הסיכוי שהמזיקים יפתחו עמידות בפניו. למעשה, די בפריט אחד או שניים, שישרוד מתקפה של ריסוס כימי, כדי לפתח עמידות דורית. זה אחד היתרונות של חומרי ההדברה הביולוגיים – נושא העמידות של מזיקים מפניהם כמעט שאינו רלבנטי. כך יוצא, שגם הדברה משולבת משרתת את האינטרסים של חברות הכימיה.   
"הסיבה השנייה שהחקלאים בוחרים בהדברה ביולוגית, נעוצה בנושא שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות. הדרישות בארץ ובעולם מתוצרת חקלאית בכל הנוגע לכמות שאריות חומרי ההדברה על הולכות ומחמירות משנה לשנה. אמנם יש היום חומרי הדברה נפלאים, אבל אם אסור לך להשתמש בהם שבועיים לפני קטיף מה תעשה? זוהי עוד סיבה לשימוש בחומרי הדברה ביולוגיים.
"שוק חומרי ההדברה הכימיים בעולם נשלט על ידי 6-4 חברות גדולות, בעיקר על ידי Syngenta, BAYER, BASF,  DOW chemicalsו-Monsanto. אותן ענקיות כימיה נכנסו לנושא ההדברה הביולוגית ובשנתיים האחרונות ביצעו רכישות מאוד משמעותיות בתחום. למשל, חברת 'אגרו-גרין' (Agro-Green) נמכרה לקונצרן באייר וחברת 'ביאולוג'יק' (Beeologic) נמכרה למונסנטו.
"הרכישות הללו עשו משהו מאוד משמעותי לשוק ההדברה הביולוגית. משוק איזוטרי וקטן הוא הפך לשוק שכל הזרקורים מופנים אליו. כולנו כמובן מחכים לראות איזה תוצרים יצאו מאותן רכישות, ממעבדות הפיתוח של חברות הכימיה הגדולות. מדובר בענקיות עם מרכזי מו"פ חזקים ולכן יש גם תחושה ששוק ההדברה הביולוגית יגדל בצורה משמעותית.
"תחום ההדברה הביולוגית מחולק לסגמנטים שונים. למשל, הסגמנט שבו אנו בביו-בי נמצאים עוסק בשימוש בחרקים ואקריות (שם כללי: פרוקי רגליים) מועילים. התחום שלנו מהווה כ-20% משוק ההדברה הביולוגית. בגדול, תחום ההדברה הביולוגית מחולק להדברה ע"י פרוקי רגליים מועילים; הדברה ע"י נמטודות מועילות; הדברה ע"י פטריות מועילות וחיידקים מועילים; הדברה ע"י וירוסים; הדברה ע"י שמנים צמחיים וכן, יש את תחום הפרומונים. כל תחום שציינתי מלבד תחום ההדברה ע"י פרוקי רגליים מועילים מהווה כ-10%-20% משוק ההדברה הביולוגית.

האם פנו גם אליכם בהצעת רכישה?
"לא. כל המיזוגים והרכישות האחרונות לא היו בתחום החרקים המועילים והאקריות המועילות, אלא בתחום ההדברה ע"י חיידקים, פטריות ונמטודות. יש לכך שתי סיבות מרכזיות. האחת, תהליכי היצור של החיידקים, הפטריות והנמטודות (תולעת מיקרוסקופית) הם תהליכים תעשייתיים, המתבצעים בתוך פרמנטורים ענקיים. מכניסים אליהם תרבית חיידקים, חמצן וחומרי הזנה ותוך זמן קצר כל העסק גדל להיקפים עצומים. הרעלן מתפרק מגופו של החיידק ובשיטה כלשהי אוספים רק את הרעלן ובאיזושהי נוסחה משמרים אותו.
"כך הופכים את אותם מדבירים ביולוגיים למוצר בבקבוק וזה מה שחברות הכימיה מחפשות. מבחינתן המוצר החדש דומה למוצר שהם מוכרות היום. המילה הנכונה כאן היא 'תכשיר' וזו הסיבה בעטיה הן הלכו בסופו של דבר על השקעה בחיידקים, פטריות ונמטודות. לכן גם התחושה היא שמשם תבוא ההתקדמות בענף. מדובר בתכשירים שדומים לתכשירים הכימיים, אבל הם לגמרי ירוקים.
"אם אמרנו שבשוק העולמי שוק ההדברה הביולוגית מהווה רק 1.5-1 מיליארד דולר מתוך כ-60 מיליארד דולר, הרי שבישראל התמונה שונה. בישראל שוק ההדברה מוערך בכ-600 מיליון שקלים, מתוכם 14% הוא נתח ההדברה הביולוגית, תכשירים ירוקים או תחום הדברת זבוב הפירות הים תיכוני.
"זאת אומרת, שהחקלאות הישראלית מאוד מתקדמת בתחום השימוש בהדברה ביולוגית וזה לא מפתיע. אנחנו יודעים שהחקלאי הישראלי יודע לקבל טכנולוגיות חדשות במהירות ולעשות בהן שימוש, אבל עלינו גם להודות שזה נובע גם מאופי הגידולים בישראל. בארץ יש נתח משמעותי לגידולי ירקות ואילו בחו"ל כאשר מדברים על חקלאות מתייחסים יותר לגידולי שדה בשטחי ענק, שההדברה הביולוגית פחות מדברת עליהם.
"משהו על המוצרים הביולוגיים: יצרני המוצרים חייבים לדעת מה הם היתרונות ומה הם החסרונות של המוצר הביולוגי וכיצד להשתמש בו ביעילות הרי לא מדובר בסינתזה כימית אלא במוצר טבעי.  בסוף היום את החקלאי מעניין אך ורק דבר אחד: אם זה עובד או לא. החקלאי יהיה מוכן לשלם על משהו שעובד טוב ולכן חובת ההוכחה היא עלינו - להביא לחקלאי מוצרים שהוא יהיה מוכן להשתמש בהם. חברת ביו-בי הבינה את העיקרון הזה ולאחרונה הקימה מחלקה חדשה ששמה: ביו-תי"מ (BioTeam) – תכשירים ירוקים מועילים, שמטרתה לספק למגדל, מלבד האויבים הטבעיים והחרקים המועילים גם תכשירים ירוקים מועילים, כאשר, לטווח הקרוב, את חלקם הגדול אנחנו מייבאים ומוכרים ולטווח הארוך אנחנו מתכננים גם לייצר אותם".

מדובר בשינוי משמעותי ביותר בתפישה של ביו-בי. איך הגעתם לזה?
"שירות השדה של ביו-בי מונה היום 15 אגרונומים מנוסים מאוד ועוד כ-60 פקחים. אנחנו מקדישים לכל חממה בין שעה לשעה וחצי בשבוע ומבינים לעומק את ההתמודדויות של החקלאי בחממה או בשדה.  לכן החלטנו להגדיל את סל המוצרים ואנחנו מנסים לתת לחקלאי פתרונות נוספים לבעיות העומדות בפניו. למשל, התמודדות עם מחלות, תחום שלא עסקנו בו עד עתה. אנחנו גם מציעים לחקלאי פרומונים.

אלה הם מוצרים שאתם כבר מוכרים?
"בוודאי. כבר היום ביו-בי מוכרת מלכודות ופרומונים לטוטה אבסולוטה, מלכודות ופרומונים לחדקונית הדקל האדומה, נמטודות מועילות נגד חדקונית הדקל, נמטודות מועילות נגד מלדרה (בעיקר בבוטנים, ובטטות) ונגד קפנודיס (בעיקר בגלעיניים).
"אנחנו מודעים לרגישות של החקלאים לנושא הנמטודות, אז כאן חשוב לי שתדגיש: מדובר בנמטודות מועילות שפוגעות במזיקים אחרים ואינן פוגעות בגידול. אגב, הנמטודה עצמה היא נשא של חיידק עם רעלן והוא זה שבסופו של דבר פוגע במזיק.       
"ממש עכשיו חתמנו על הסכם הפצה עם חברת 'אגרו-שלף', שמייצרת את המוצר שנקרא 'תמר-טק'. מדובר במוצר שהמציא אורי שלף בשיתוף פעולה עם מכון וולקני. מדובר בערבוב של שמנים שעושים עבודה טובה נגד אקריות צימחיותומזיקים נוספים. את המוצר הזה אנחנו מתחילים להפיץ בעוד כמה ימים".

כלומר, הסל שמציעה ביו-בי כולל גם מוצרים ירוקים במקביל להדברה באמצעות חרקים ואקריות.
"זוהי עבודה משולבת. פעם אחת זו הפלטפורמה המקצועית והשיווקית ופעם שניה, ביו-בי רוצה לספק למגדל את מירב הפתרונות שהוא צריך. בגדול, אנחנו רוצים להגיע למצב שבתוך ארבע שנים נשווק 10-8 תכשירים ירוקים טובים בגידולים שונים, ירקות ופירות כולל גד"ש ועוד.
"המוניטין של ביו-בי נשען כל השנים על אמינות, איכות ושירות מעולה ועל זה אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן להתפשר. לא נמכור מוצרים שהם 'חצי עובדים'. אנחנו בודקים ושוב פעם בודקים כל מוצר ומוצר בניסויי חממה ושדה ורק מה שיעבור את המסננת שלנו בעבודה צמודה עם החקלאים יצא לשטח.
"לטווח הקצר אנחנו מתכננים להכניס מוצרים נוספים תוך 5-4 שנים ולטווח הארוך, כאמור אנחנו מתכננים לייצר את המוצרים הללו. חשוב להזכיר שאותם מוצרים מותרים לשימוש לא רק בשוק הישראלי אלא גם בשוק הבינלאומי (מאושרים לייצוא)".

האם התגברות על מחלות ומזיקים באמצעות הנדסה גנטית (GM) צפויה לפגוע בתעשיית ההדברה הביולוגית?
"אני חושב שהנדסה גנטית באופן כללי תשפיע על כולם בהמון היבטים, אבל אנחנו לא מרגישים את זה בתור איום ולא בתור מגבלה. בכל מקרה, המוצרים שאנחנו מייצרים אינם מוצרים שעברו תהליך של GM".

האם צירפתם לצבא החרקים המועילים שלכם חרקים מועילים חדשים?
"ביו-בי נכנסה בשנה-שנתיים האחרונות להדברה ביולוגית בעגבניה נגד אקריות מזיקות. כבר היום, באזור הנגב, יש לנו היקף דונמים משמעותי של אקריות מזיקות הנטרפות ע"י אקרית הפרסימיליס, אקרית מועילה. מדובר בפיתוח שסיימנו לבדוק אותו לפני כשנה. למעשה, התחלנו למכור את הפרסימיליס בהיקפים גדולים למגדלי העגבנייה רק בשנה האחרונה וזה עובד ממש מצוין. ההפצה ויישום המוצר דורשים המון פיקוח וליווי.
"אחת הבעיות היא, שעל צמח העגבניה יש המון שערות בלוטיות קטנות שתפקידן הראשוני להגן עליו מפני מזיקים.  אבל דווקא האקרית האדומה המצוייה אינה מופרעת על-ידי השערות של צמח העגבנייה ואילו  האקרית הטורפת שלה מתקשה. זה אחד הדברים שדורש פיקוח הדוק, והיום אנחנו מספקים פתרון כולל לכל מגדל שרוצה עבודה יעילה נגד אקריות מזיקות.
"מדובר במוצר שמיועד לא רק לחקלאים אורגניים. כמעט כל החקלאים שרוצים את הפתרון מבינים שזה יעיל ואנחנו מעריכים שהדרישה לאקרית הפרסימילס תגבר בשנים הבאות בצורה מאוד משמעותית. בנוסף, יש לנו פתרון מצוין נגד כנימות קמחיות בגפנים ובעצי פרי ע"י הצרעה הטפילית, חיפושית משה רבנו טורפת וחרקים נוספים. במקביל אנחנו ממשיכים את העבודה עם הבומבוסים להאבקה וכן בהדברת זבוב הים התיכון באמצעות זכרים מעוקרים".

בשיא לוקח אותנו לסיור במפעל ביו-בי המעסיק כיום למעלה 200 עובדים וכולל חממות לריבוי חרקים מועילים, בתי קירור, מעבדה משוכללת ועוד. את החרקים המועילים מייצרים באמצעות פיזור המזיק על גידולים בחממה ואחר כך פיזור דור ראשון של החרק המועיל. הדור הראשון אינו מדביר את המזיק כי אם מתרבה.
בדרך מראה לנו בשיא כוורות בומבוס להאבקה מוכנות לשיווק בישראל וכן כוורות בומבוס מוכנות לשיווק ב...יפן, עם אריזה בשפה יפנית. במעבדה מוציא שאול מהמקרר קערת פלסטיק קטנטנה ובתחתית מה שנראה כערימת חול קטנה ואדומה. תחת המיקרוסקופ אנו רואים כמות עצומה של אקריות מועילות (פרסימיליס) במצב של התעוררות. החזקת חרקים ואקריות בקירור מעבירה אותם למצב של חוסר פעילות. שאול מעריך שבקערית ישנם כ-7 מיליון פריטים.  
"בכל פיתוח כזה", מסביר שאול, "עליך לאסוף עליו את הידע הנדרש, צורת האיסוף, שיטה ומשך ההזדווגות, משך מחזור החיים, לוודא שהחרק אינו פוגע בצמח, מה הוא עושה עם הצמח בעונות מסוימות וכמובן, להיות בטוח ב-100 אחוזים שידביר את המזיק עד הסוף.
"אגב, אחת הבעיות שנתקלנו בהן היא איך לפזר את החרק המועיל בחממה. כאן מדובר בכמויות כאלה קטנות שכל שפיכה מהבקבוק הייתה גורמת לחלוקה לא יחסית לכל צמח. אז היום את הפרסימיליס אנחנו נותנים לחקלאי בבקבוק כשהפריטים מעורבבים עם ורמיקוליט, כדי לאפשר לחקלאי לפזר כמות מדודה של אקריות מועילות על כל צמח וצמח".  

מה כוללת כיום הפעילות הבינלאומית של ביו-בי?
"לביו-בי יש היום חברות בנות בהודו, קולומביה, צ'ילה ורוסיה, שכולן משווקות את אותם מוצרים שביו-בי משווקת ומיישמת בישראל. אנחנו מפיצים גם בארצות הברית, באירופה ובמזרח הרחוק.
"כל הרכישות שבוצעו על ידי ענקיות הכימיה הן מהתחום המיקרוביאלי ולא המאקרוביאלי. מטבע המוצרים, החברה שלנו נותנת מגוון רחב של שירותים שהחברות הללו לא יודעות לספק. התעשיה שלנו צריכה להתגבר ולהתחזק. אין לי ספק שתעשיית הכימיה תמשיך להוביל את העולם, בגלל הגידול באוכלוסיה והדרישה הגוברת לאספקת מזון. תעשיית ההדברה הביולוגית חייבת להוכיח שהיא מסוגלת לשלש את עצמה בארבע השנים הקרובות ולהפוך לחלק בלתי נפרד מהעשייה החקלאית בתעשייה העולמית.
"אם מסתכלים על זה קצת ממבט גבוה, הרי שהמהפכה הביולוגית משרתת מצד אחד את האינטרס הכלכלי של כל חקלאי וחקלאי ומצד שני מבטיחה את המשך השמירה על כדור הארץ ובריאות האנשים החיים פה".    


 


תגיות : ביו בי, שאות בשיר, שדה אליהו, הדברה משולבת, הדברה ביולוגית, חקלאות, חקלאות, גינון, מים, איכות סביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה.אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות,